במשך עשר שנים שמר רב פקד ירון שור על שתיקה. מאז הורשע רומן זדורוב ברצח הנערה תאיר ראדה בת ה־13, הפכו הוא וצוות המחלקה לזיהוי פלילי מטרה להתקפות בלתי פוסקות. בשבוע החולף הגיעה הפרשה הגיעה שוב לבית המשפט בדרישה למשפט חוזר, והביטויים החריפו. עורכי דינו של זדורוב, מגובים בסגן ראש השב"כ לשעבר יצחק אילן, הכריזו כי "שוטרים מושחתים תפרו לזדורוב תיק".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– ספג אנטישמיות על מגרש הכדורגל בארגנטינה, והחליט לעלות לישראל
– מגפת הקורונה נקלעה בטעות לשנת בחירות ישראלית
– ארדואן מחזק את אחיזתו והמוחות הטורקים בורחים ליוון
בתקופת שירותו מנעה המשטרה מרפ"ק שור להגיב להאשמות. עתה, שנה וחצי אחרי צאתו לגמלאות, הוא החליט לשבור את שתיקתו. בריאיון הוא פורס את מסכת הראיות, קטעי הווידאו והתצלומים המוכיחים לדבריו כי לא נפל כל פגם בחקירה. "הטענות מופרכות ומקוממות. בגלל אג'נדה של כמה מומחים בעיני עצמם שמנסים לגמד את הראיות, מטילים דופי באנשים שמקדישים את חייהם לעשיית צדק", הוא קובל.
בשבוע הבא ימלא עשור שנים לפסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בנצרת. זדורוב הודה ברצח ראדה, כשהמניע לכך היה נקמה על גידופים ועלבונות שהטיחה בו בעקבות סירובו לתת לה סיגריה. על פי פסק הדין הוא הבחין בה כשעלתה לשירותים בקומה השנייה בבית הספר בקצרין ונכנס לשם בעקבותיה. הוא רצח אותה בסכין, לאחר מכן נעל את תא השירותים מבפנים וקפץ החוצה.
רצח תאיר ראדה עורר עניין ציבורי רב ביותר לאורך השנים. מצדדי חפותו של זדורוב הקימו אתר אינטרנט למענו וכמה סרטים דוקומנטריים ניסו להוכיח כי הוא חף מפשע. בעקבות ערעור לבית המשפט העליון הוחזר התיק לבית המשפט המחוזי לבחינה מחודשת של הראיות, אך זה שב והרשיע את זדורוב. ערעור נוסף לעליון נדחה.
שור שולף בפנינו את מחשבו האישי ומציג את הממצאים שבהם, לדבריו, אין להטיל ספק. תחילה הוא מראה סרטון שבו נראה ראש צוות החקירה רפ"ק יורם אזולאי, משחזר את דרך הימלטותו של הרוצח, כפי ששיערו החוקרים בשלב ראשון. "ראדה נרצחה בתא מספר 2. על מושב האסלה, לצד גופתה, נמצאה עקבת נעל. עוד חלקי עקבות וסימני דם נמצאו על מיכל הניאגרה ועל הקיר המפריד בין תא 2 לתא 3. החוקרים סברו כי מדובר בעקבות הרוצח. התיאוריה הייתה שהרוצח, בגבו לדלת, עלה על מכסה האסלה, טיפס על המכל ומשם לקיר המפריד, שמעליו דילג אל תא 3 ויצא לדרכו בהשאירו את דלת תא 2 נעולה כדי למנוע את גילוי הגופה".
אולם לחוקרים התברר בהמשך כי טעו. טביעת הנעל הזאת לא הייתה שייכת לרוצח. כאשר זדורוב הובא לשחזור, הם נדהמו. התברר כי סיפורו שונה לחלוטין. כעת מציג לנו שור את סרטון השחזור שבו נראה החשוד עומד ופניו אל הדלת, עולה על האסלה, מניח את שתי ידיו על קירות התא משני הצדדים וקופץ בקלילות החוצה מעל דלת הכניסה, ולא אל התא הסמוך.
"הפוך, רבותיי, הפוך", אומר שור. "האדם דרך על המכנסיים של הנרצחת והותיר עקבות הפונות אל הדלת, בדיוק כפי ששחזר זדורוב. כשמצאתי את הטביעות על המכנסיים כלל לא ידעתי על השחזור, כי יש הפרדה מוחלטת בין עבודת מז"פ לעבודת החוקרים. זדורוב טען שכלל לא היה במקום, אך המכנסיים והעקבות מספרים סיפור אחר".
המפנה בחקירה אירע שלושה שבועות אחרי הרצח, כאשר חוקר הסיבים מצא טביעת נעל על מכנסי הג'ינס של תאיר. היא התאימה לחלוטין לנעל של זדורוב שנמצאה בביתו. על הנעל נמצא DNA של זדורוב, אך לא של תאיר. "לקח לנו חודשים לפענח את העקבות, שבמהלכם שכללנו שיטות להעתקת דם ממכנסי ג'ינס באמצעות חומר דמוי פלסטלינה הנקרא אלג'ינייט, ואז נחשפו לעינינו עקבות נוספים שאי אפשר היה להבחין בהם בתחילה.
"זו אחת מההתמחויות שלנו: לפתח שיטות ויזואליזציה לאיתור טביעות אצבע ונעל ולהצליח להביא את הממצאים מהזירה אל המעבדה. אנחנו המצטיינים בעולם בתחום הזה. על מכנסיה של תאיר נמצאו סימנים נוספים מנעליו של זדורוב. טביעות הנעליים בזירה סיפרו את הסיפור בשלמותו. זדורוב לא זרק את נעליו, וסיפק את ההוכחה להימצאותו במקום ברמת סבירות גבוהה מאוד, זה המינוח המדויק של מדע הזיהוי הפלילי. הסיכוי שזוג נעליים אחר הותיר עקבות אלה הוא קרוב לאפסי".
אז של מי הייתה טביעת הנעל הראשונה שנמצאה על האסלה?
"חיפשנו במשך שלושה שבועות את בעל הנעליים, אך לא נמצאה נעל מתאימה לעקבות האלה. אלה 'עקבות מסיחות דעת'. התעלומה הזאת לא פוענחה", אומר שור. "כמו בכל זירת רצח, הגיעו לשם שוטרים, קצינים ובעלי תפקידים שהשאירו טביעות נעל רבות. בזירה ההיא היו כ־30 איש בטרם הגיעו חוקרי מז"פ ו־17 מהם השאירו טביעות נעליים בשטח. הסברה היא שמדובר במתנדב של 'הצלה' שניסה להראות כיצד נמלט הרוצח מזירת הפשע", אלא שמתנדב שכזה לא נמצא עד היום.
הכתבה המלאה תתפרסם מחר (ו') במוסף יומן, מקור ראשון
