בצעד מתבקש, אך ספק אם יועיל, הגיש משרד הביטחון בקשה לבית המשפט העליון לקיים דיון נוסף בבג"ץ מצפה-כרמים. ביום שישי, לפני כניסת השבת, נשלחה הבקשה שנוסחה על דעתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ובעזרת לשכתו.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– השר ביטון התחייב: פיילוט חיבור לחשמל לשלושה מאחזים
– מחקר חדש: מדענים ישראליים גילו רצפים גנטיים של קורונה
– הדרך לטיפול בטרור ביהודה ושומרון עוברת בעזה
כזכור, לפני כשבועיים פסק הרכב בג"ץ בראשות הנשיאה אסתר חיות כי יש לפנות חלק גדול מהיישוב הסמוך לכוכב השחר, משום ששוכן על קרקע פרטית. אלא שמצפה-כרמים הוא מקרה מובהק בו ניתן להחיל את הפתרון המשפטי של שימוש במעין "תקנת השוק", כך על פי גורמי המדינה שהעידו בבית המשפט המחוזי בירושלים, כשהסוגיה נדונה בערכאה זו. שופטי בית המשפט העליון הפכו לפני כשבועיים את הפסיקה של בית המשפט המחוזי, וקבעו כי לא ניתן להחיל ביישוב פתרון זה ואין מנוס מלפנותו.
רבים התבטאו בעד ונגד פסיקת הדין הקשה שמניפה שוב את חרב הפינוי מעל יישובי יהודה ושומרון. בעקבות ההחלטה החלו בלשכת היועמ"ש לעבוד על הגשת בקשה לדיון נוסף, ובצורך שלו תמכו גם שר הביטחון בני גנץ ושר המשפטים אבי ניסנקורן. אך צפוי שגם בדיון יעלו מסקנות זהות לפסק הדין.
מטרת הגשת הבקשה לדיון נוסף היא ככל הנראה על מנת לרכך את מבחן תום הלב. מדובר באחד משלושת התנאים שצריכים להתקיים בעסקת מקרקעין שנבנתה על קרקע פרטית ביו"ש לכאורה, על מנת שיתאפשר בה השימוש ב"תקנת השוק". גם בסביבת היועמ"ש כנראה מבינים כי פסק הדין לא ישתנה, אך נתלים בהכשרת "תקנת השוק" ביהודה ושומרון בפסק הדין, עמדה שהיועמ"ש מנדלבליט תומך בה ואף הגיש אותה בחוות דעתו לבית המשפט.
בספק דינה, קבעה הנשיאה חיות הלכה ולפיה את תום ליבו של הממונה על הרכוש הממשלתי ביו"ש בזמנו, יהודה נהרי, יש לבחון סובייקטיבית לפי "אמת מידה קפדנית". בכך, רף מבחן תום הלב בעסקת מקרקעין ביו"ש הוקשח עד כדי בלתי אפשרי לעמוד בו. בנוסף, דחתה הנשיאה את קביעת המחוזי, המתיישרת עם עמדת היועמ"ש כי שטחים המצויים על "צו תפיסה" צבאי, כמו מצפה-כרמים, נכללים תחת ההגדרה של רכוש ממשלתי ביהודה ושומרון.
הגשת הבקשה לדיון נוסף כאמור, לא תבקש לשנות את פסק הדין, אלא לרכך אותו. תוצאה כזו תביא לאפשרות להסדיר אלפי בתים ביו"ש שנגרעו מאדמות מדינה או צווי תפיסה, בעקבות עבודת צוות קו כחול של המנהל האזרחי. "המדינה אינה טוענת שיש לבטל את דרישת תום הלב שבסעיף 5 לצו, אולם אין להעצים את הדרישה באמצעות קביעת אמת מידה קפדנית לבחינת תום ליבו של הממונה", נכתב בבקשה המונה ארבעה טעמים לכך שאין לקבוע אמת מידה מחמירה לבחינת תום הלב.
במנייתם אלו, נסמכים מגישי הבקשה עו"ד ישראל בלום ואפי יגדל מהמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, על דעת המיעוט של השופט הנדל שסבר כי במקרה של מצפה-כרמים ניתן להחיל תקנת שוק. כעת, הנשיאה חיות תדון בבקשה וצפויה בתוך כמה ימים להשיב לה בחיוב או בשלילה.
עיני התושבים אינן נשואות להיכל הצדק שבירושלים, מאחר שרוב שופטי בג"ץ אינם ידועים ככאלה שפסקו לטובת ההתיישבות ונגד פינוי בתים. התושבים עסוקים בתכנון המאבק נגד פינויים הצפוי בתוך שלוש שנים, כפי שנקבע בפסק הדין.
