"אור ירוק" לישראל להחיל ריבונות ביו"ש, יכול להינתן עוד לפני הבחירות לנשיאות ארה"ב בנובמבר הקרוב. כך לדברי תא"ל במיל' אמיר אביבי, העומד בראש תנועת "הביטחוניסטים". לדברי אביבי, בכיר בממשל האמריקני אמר לו כי אם נתוני הקמפיין יוכיחו כי הדבר יסייע לבחירתו של טראמפ, יש היתכנות לצעד כזה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– ההסכם עם בחריין: גורמים בימין חוששים שנדרשה הקפאה ביו"ש
– החוקר שזיהה את עקבותיו של זדורוב מדבר לראשונה
– כדי למנוע פינוי יישובים אחרים: דיון נוסף בבג"ץ מצפה-כרמים
לפני כחודש, ב-13 באוגוסט, עם ההכרזה על הסכם הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות, הודיע הנשיא טראמפ כי ישראל הסכימה להשעות את החלת הריבונות. יועצו וחתנו של טראמפ, ג'ארד קושנר, אמר מאז בראיונות כי החלת הריבונות לא תתרחש בעתיד הקרוב. גם יו"ר הכנסת יריב לוין אמר בראיון ל'מקור ראשון' בשבוע שעבר, כי חלון ההזדמנויות לריבונות נסגר. עם זאת, לדברי אביבי, גורמי ממשל עימם שוחח, אמרו לו כי אם השיקולים הפוליטיים יהיו אחרים, יכולה תקופת ההשעיה להסתיים בעוד כחודש. שבועיים או שלושה לפני ההליכה לקלפיות בארה"ב.
לדבריו, גם בתרחיש שבו הסקרים לא ייטיבו עם טראמפ, ייתכן והוא יעדיף מהלך כזה שיקבע את המורשת שלו. ממש כפי שאובמה במהלך אנטי-ישראלי נמנע מלהטיל וטו על החלטה 2334 במועצת הביטחון של האו"ם, בשבוע האחרון לכהונתו השנייה, רגע לפני שעזב את הבית הלבן.
"יש סיכוי שזה יקרה לפני הרביעי בנובמבר. השאלה היא רק כמה זה יהיה נכס אלקטורלי לטראמפ מול הבוחר האוונגליסטי. גם עבור נתניהו, מה שיוביל אותו הם שיקולים פוליטיים פרופר".
נזכיר כי באמצע יוני הגיעו חברים מתנועת הביטחוניסטים, ובהם אביבי, לפגישה אצל ראש הממשלה נתניהו כדי להביע בפניו את תמיכתם בהחלת ריבונות ביו"ש. באותם שבועות עמדה על הפרק אפשרות מסוימת של החלת ריבונות חלקית, שהייתה בדיונים בין ירושלים ווושינגטון. הנוכחים בפגישה תיארו לאחריה כי נתניהו היה מעודד מאוד מתמיכתם בתוכנית הבית הלבן, שכן זו זכתה לביקורת רבה, גם בקרב הימין ההתיישבותי.
כעת הם מתארים גם כי נתניהו היה מודאג אז מתרחיש בו הרשות הפלסטינית תחדל מלתפקד כמחאה על החלת ריבונות ישראלית. ולכן, ישבו 4 מחברי הביטחוניסטים – תא"ל במיל' יוסי קופרווסר, בעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן, אביבי, אלוף במיל' ג'רי גרשון, שבין תפקידיו כיהן גם כמפקד אוגדת איו"ש ואלוף במיל' גרשון הכהן – וכתבו עבורו חוות דעת מפורטת, שהסבירה כי קריסה של הרשות הפלסטינית אינה מהווה דווקא תרחיש אימים עבור ישראל.
בחוות הדעת מתוארות מספר אפשרויות מציאותיות במקרה של קריסה, ובהן זו המציעה כי ישראל תשוב לשלוט בכל השטח לאורך זמן, ותיקח לידיה את כל הסמכויות הביטחוניות והאזרחיות בשטחי הרשות. החלופה הזו לוקחת בחשבון כי ישראל תצטרך להתמודד במקרה כזה עם התגברות של טרור. אך העלות של המהלך, נכתב, לא מתקרבת לסכומים האסטרונומיים בהם נוקבים משמאל במקרה של שלטון ישראלי על הפלסטינים, שכן הם כוללים גם תקציבי רש"פ שירדו מהפרק תחת שליטה ישראלית, כגון תשלום לטרוריסטים.
תרחיש נוסף הוא כי השליטה הישראלית תהיה זמנית מכיוון שהרשות תחזור לתפקד לאחר פרק זמן מסוים. תרחיש שלישי כולל העברה מדורגת של השליטה בשטח לידי הנהגה פלסטינית מקומית, כגון ראשי ערים, וכן ישנה האפשרות כי חמאס ינסה להשתלט על השטח.
קופרווסר, שמתאר בחוות הדעת את המאבק הפנימי הפלסטיני בין דבקות ברעיון הלאומי לשאיפה לשיפור איכות החיים, מוסיף ואומר לנו כי גם ההסכמים עם איחוד האמירויות ובחריין – "יכולים בסופו של דבר לעורר חשיבה פלסטינית פרגמטיסטית. ההנהגה הנוכחית הובילה אותם בכחש, סביב הנרטיב שהדבר החשוב ביותר הוא לחזור ליפו. ובסופו של דבר, הם מבינים שהם לא חוזרים ליפו וגם לא משפרים את איכות החיים שלהם. יותר ויותר ערבים חושבים כך, גם אם קשה להביאם לומר זאת בפומבי".
בכל מקרה, הביטחוניסטים מזכירים בניתוח שלהם כי גם לאחר מבצע חומת מגן ישראל עמדה בפני מציאות דומה של חוסר תפקוד ברש"פ, ופתרה אותה באמצעות ניהול השטח על ידי ראשי הערים ומושלי המחוזות. כך שהאיום הפלסטיני על הפסקת ניהול עצמי, לא צריך לקבוע את מדיניותה של ישראל.
