אין להשתמש בטכניקות ל"עריכה גנטית" של עוברים אנושיים עד שיוכח שהן אמינות ובטוחות, כך הכריזה לפי כשבועיים ועדה בינלאומית בעקבות שערוריית העריכה הגנטית של תינוקות שהתפוצצה בסין לפני כשנתיים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– שלוש סירות הוצתו בנמל עכו בסוף השבוע: "זה ייגמר ברצח"
– העיתונאי שחי את ההיסטוריה: ממחלק עיתונים למנכ"ל "הצופה"
– חרם אמריקני על הסרט "מולאן" בגלל כתובית הוקרה לסין
מומחי הוועדה של האקדמיה הלאומית האמריקנית לרפואה, האקדמיה הלאומית האמריקנית למדעים והחברה המלכותית הבריטית, קבעו שטכנולוגיית עריכת גנום למטרות רפואיות אינה מתקדמת מספיק כדי שיוּתַר לקיים אותה בבטחה וביעילות בעוברים אנושיים.
הגוף הוקם לאחר שהביופיזיקאי הסיני הֶה גִ'ינְקְוֵיי עורר שערורייה בינלאומית כשטען בשנת 2018 שהוא אחראי להולדתם של התינוקות הראשונים בעולם שהגנים שלהם נערכו בטכנולוגיית קריספר (CRISPR), מעין "מספריים" מולקולריות המאפשרות לגזור ולהדביק קטעי גנום. בהתעלמות מכללי אתיקה, הוא יצר את התאומות לולה וננה עם שינויים בגנום שלהן, שנועדו לתת להן חסינות לנגיף ה־HIV.
בחודש דצמבר שעבר הוא נידון לשלוש שנות מאסר בבית משפט בסין. המקרה עורר חששות בקרב מדענים ברחבי העולם, והעלה שאלות בדבר ביואתיקה ופיקוח עולמי על מחקרים מדעיים, וכן העלה מחדש את החשש מפני הורים שייצרו מה שמכונה "תינוקות מעוצבים".
הוועדה האמריקנית־בריטית קבעה שיש סיכון "לניסיונות עריכה העלולים להזיק מאוד לאנשים פרטיים… בהתחשב בכך שיוכנסו שינויים תורשתיים אשר יועברו לדורות הבאים, ברור שיהיה צורך לבחון היטב יישומים ספציפיים של טכנולוגיית העריכה".
עריכת גנום כוללת שינויים בחומר התורשתי של ביציות אנושיות, זרע או תאים אחרים בשלבי ההתפתחות, כולל תאים של עוברים מוקדמים, הוסבר בדו"ח. עוד צוין כי השימוש הקליני בטכנולוגיה הזו נאסר או לפחות לא הותר במדינות רבות.
הוועדה, שכללה 18 מומחים ממגוון תחומים, לא דחתה באופן עקרוני את השינוי הגנטי בבני אדם, אלא ביקשה לקבוע מסגרת למדינות השוקלות את השימוש בטכנולוגיה. היא הודתה שעריכת גנים "יכולה לאפשר להורים עם סיכון ידוע להימנע מלהעביר מחלה גנטית לילדם". אך בהמלצותיה נכתב כי אין להשתמש בעריכת גנום בעוברים אלא אם "נקבע בבירור" שאפשר לערוך את השינויים באופן מהימן בלי שיתחוללו גם "שינויים לא רצויים". הוועדה קראה להמשך המחקר ול"דיאלוג חברתי נרחב" לפני שמדינות יקבלו את ההחלטה לאפשר עריכת גנום אנושי תורשתי.
"חשוב מאוד שהטכנולוגיות הללו ישמשו להתערבויות מוצדקות מבחינה רפואית, בהתבסס על הבנה קפדנית של האופן שבו הגרסה הפתוגנית מובילה למחלות", אמר פרופ' קיי דיוויס, גנטיקאי מאוניברסיטת אוקספורד, החבר בוועדה. "יש צורך במחקר נוסף על טכנולוגיית עריכת הגנום בעוברים אנושיים, כדי להבטיח שינויים מדויקים ללא השפעות בלתי רצויות. שיתוף פעולה בינלאומי ודיון פתוח בכל ההיבטים של עריכת הגנום יהיו חיוניים".
דו"ח הוועדה ישתלב בעבודת ארגון הבריאות העולמי, שהקים ועדה למחקר עריכת גנום אנושי תורשתי ולא תורשתי ושימושים קליניים בעריכה הגנטית. הוועדה צפויה לפרסם הנחיות בהמשך השנה.
כלִי העריכה הגנטית CRISPR־Cas9 (ובקיצור קריספר) חולל מהפכה במחקר הביו־רפואי מאז פריצתו בשנת 2012. בפברואר דיווחו מדענים אמריקנים על עריכה גנטית באמצעות קריספר של המערכות החיסונית של שלושה חולי סרטן, בלי ליצור תופעות לוואי.
הטכניקה פשוטה בהרבה מטכנולוגיה קודמת, והיא זולה וקלה יותר לשימוש במעבדות קטנות. אבל היא גם רחוקה משלמות, ועלולה ליצור מוטציות לא מכוונות. מומחים מאמינים שייתכן שזה מה שקרה לתאומות הסיניות שנולדו ב־2018 כתוצאה מעריכות שביצע הֶה.
