בוועדה לביקורת המדינה בכנסת התקיים היום (ד') דיון בו עלתה תמונת מצב חמורה של היערכות בתי החולים לנגיף הקורונה והתמודדותם עימו נוכח העלייה במספר החולים והמאומתים. על פי נתונים שהציגו מנהלי בתי חולים ישנו עומס גדול מאוד של מטופלים בירושלים וברמב"ם בחיפה וכן שהמצב בחורף צפוי להיות הרבה יותר קשה. למרות זאת, טענו חלק ממנהלי בתי החולים כי הסגר כעת לא נדרש ואליהם הצטרף גם יו"ר הוועדה ח"כ עפר שלח.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– פרקליטי נתניהו ואלוביץ' תוקפים את הפרקליטות: "עושה דין לעצמה"
– דעה: מחוברים לעטיני הקורונה: תושבי עזה נגד "סוחרי המשברים"
– ערב ראש השנה: פיצויים לעולים חדשים שנפגעו כלכלית בשל הקורונה
לפי נתונים שהציג יו"ר האיגוד הישראלי לרפואה פנימית, פרופ' אבישי אליס, יש 41 מחלקות לטיפול בחולי קורונה שכמעט כולן מחלקות פנימיות, מתוך 110 מחלקות פנימיות הקיימות בשגרה בבתי החולים בארץ. לדבריו "זה בוודאי פוגע באיכות הרפואה – משחררים יותר מהר ממיון, משך האשפוז בבתיה"ח התקצר. כאשר החורף יגיע זה ייעשה באופן בוטה הרבה יותר".
פרופ' אליס ציין בדומה לדברים שנשא אתמול בכנסת פרופ' גרוטו, המשנה למנכ"ל כי הבעיה העיקרית היא בהכשרת כוח אדם שיקל על העומס. "הבעיה היא שהתקבלה פקודה לגייס את הרופאים האלו במידיות, אחרת יילקחו התקנים. אנו דורשים את אורך הזמן לגייס את האנשים המתאימים. רופאים ומתמחים הם לא פיונים על לוח שאפשר לסדר אותם ברגע. לא כל רופאים שניקח, מוכשרים לטפל מחר בחולים קשים. יש אנשים בארץ שסיימו בית ספר לרפואה אבל אנחנו לא חושבים שהם מספיק טובים להתקבל לפנימית".
מנהל ביה"ח רמב"ם, ד"ר מיכאל הלברטל, ציין בדבריו כי "רק היום קיבלנו 17 מאושפזים, 83 חולים נפטרו ברמב"ם מתחילת ההתפשטות. ממוצע גיל האשפוז כעת הוא 64, לעומת 59 בגל התחלואה הקודם. ממוצע החולים הקשים המונשמים הוא גיל 50 – זו לא מחלה של זקנים". עוד אמר ד"ר הלברטל "מערכת הבריאות הישראלית לא בקריסה. אפשר להמשיך בלי סגר ולקבל את זה שבמדינת ישראל תהיה תחלואה שתמשיך ותעלה – בתרחיש האופטימי, פחות מ-5% יגיעו לבתי החולים וזה אומר 250 חולים נוספים יגיעו לבתי החולים בתוך שבועות מדו"ח ההדבקה של היום האחרון שעמד מעל 5,000".
מנכ"ל בית חולים הדסה, פרופ' זאב רוטשטיין, אמר בדיון כי "הסגר הוא ממש לא פתרון יעיל – אנחנו סוגרים בריאים וחולים ביחד. אחרי הסגר יהיה לנו מדביקי על חדשים. היינו צריכים לאתר את מדביקי העל – אלו הצעירים שנפגשים ורואים אנשים. לא צריך לבדוק רק סימפטומטיים. אבל אחרי שבעה חודשים אחרי המגיפה הזאת, אין לנו אופציה לבצע בדיקות, אז תסגרו את המדינה ולכו למקום אחר.
"שבעה חודשים מדברים על בדיקות, בדיקות בדיקות. ראש הממשלה דיבר על עשרות אלפי בדיקות ואנחנו ישראל החכמה והגדולה, עדיין לא הצלחנו לבצע את זה עד הסוף. אנחנו היום בהדסה מבצעים שליש מהבדיקות שביצענו בחלק הראשון. אתם יודעים למה? כי לא שולחים אלינו בדיקות. המעבדה שלנו עומדת ריקה. אני לא מבין את הבירוקרטיה הזאת. אין ויסות חולים, אין ויסות בדיקות, ומישהו לא עושה את עבודתו נאמנה לדאבוני הרב כי אפשר היה להגדיל את כמות הבדיקות. זה בנפשנו".
מנכ"ל ביה"ח שערי צדק, פרופ' עופר מרין אמר בדיון כי "לבתי החולים הממשלתיים יש הוראה להקים מחלקה ויש תקציב. אנחנו לעומת זאת, בתי החולים הפרטיים בירושלים עם תחלואה גבוהה, נמצאים בקשיים כלכליים וכשאין כסף זה לא עובד. אנחנו בדרך להפוך את חדר האוכל של עובדי בית החולים למחלקת קורונה של 55 מאושפזים, אבל אין לי את הכסף לשלם לספקים כדי שזה יקרה בהקדם. המדינה מפסידה מיליארדי שקלים מהסגר אבל כסף למחלקת קורונה אין".
גם ד"ר איתי פסח מביה"ח שיבא תל השומר, מקים מערך הקורונה בביה"ח נשמע פסימי. "בשל התחלואה בצפון, קיבלנו הוראה לקלוט היום ומחר 25 חולי קורונה מביה"ח רמב"ם. בשיא נדרשנו ממשרד הבריאות לקלוט 600 חולים – המשמעות היא פגיעה במחלקות אחרות. אנחנו כאן במשחק סכום אפס. עושים כמה שיותר מהר מאמץ לקלוט את הרופאים החודשים אבל זה מאמץ שיעשה את פירותיו רק בעוד תקופה. כעת, היכולת של בתי החולים לתת מענה יותר, הוא רק מהגדלת המשמרות של 12 שעות כוח אדם. המחיר לכך הוא שחיקה ניכרת של הצוותים".
את הדיון סיכם יו"ר הוועדה שלח: "אנחנו נכנסים לסגר של החגים שאת נזקו אנו יודעים ואת תועלתו פחות. אין שום ציפייה שאמצעי הסגר יורידו את התחלואה. וכשאנו רואים את העומס בבתי החולים, יש את התחושה שעושים משהו רק בגלל שלא יודעים לעשות משהו אחר ולא כי מישהו רואה בקצה פתרון. זהו מצב של קריסה שלטונית שמדאיגה לא פחות מנתוני התחלואה, מכך ש10% מהבדיקות חיוביות ומכך שמערך קטיעת שרשרת הדבקה יהיה בנוי רק בנובמבר".
