השבוע לפני שנה בדיוק, היה תא"ל הִדַּי זילברמן מוכן עם בני משפחתו ועם המזוודות ליציאה מהארץ, לשליחות חשובה מעבר לים. רגע לפני שעלה על המטוס הוא קיבל שיחת טלפון ממי שהיה מפקדו הישיר בתחנות השונות שהשניים עברו בשנים האחרונות – מפיקוד הצפון ועד הקריה: הרמטכ"ל אביב כוכבי, שביקש ממנו לוותר על המינוי שקיבל מהרמטכ"ל הקודם גדי איזנקוט, ובמקום זאת לשבת על כיסאו של דובר צה"ל.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– סוגרי שטחים: כך עובד הצוות שמונע בנייה ישראלית ביו"ש
– המודל שיודע מי ינצח בבחירות לנשיאות ארה"ב
– ועדת מומחים: העולם עוד לא מוכן ל"עריכה גנטית" של עוברים
"אותי חינכו שכאשר המפקד שלך קורא לך לדגל, אתה לא עונה תשובה אחרת מ'אני מגיע'", אומר לנו זילברמן, "ולהיות דובר צה"ל זה בוודאי תפקיד שלא אומרים לו לא. תמיד אפשר ללכת במסלול המתוכנן, המוכר והייעודי שלך, אבל כשאתה נדרש פתאום לצאת מאזור הנוחות שלך וללכת לתפקיד שהוא שונה מהנוף שלך, זה מאפשר לך לראות את הדברים אחרת.
"אני עומד בראש מערך שמשימתו היא לספר את הסיפור, אבל מהר מאוד למדתי שאני לא מספר את הסיפור לבד", הוא מגדיר את תפקידו. "כשרקטה מבית־חנון נופלת בשדרות, יש לא מעט מספרי סיפורים. יש התושב שחי בדרום, הדוברים שעובדים ביישובים שם, קבוצות הווטסאפ, הכתבים המקומיים, וישנם האנשים שלי. בסוף אני צריך לספר את הסיפור כפי שהוא קורה, ולשמור על אמינות מול הציבור".
כדובר הצבא חווה תא"ל זילברמן בשנה האחרונה את שלל הגזרות שצה"ל פועל בהן. ביהודה ושומרון הוא נדרש לדברר לאחר פיגועים ומבצעי מעצרים, וגם מול מתיחות עמוקה עם הרשות הפלסטינית. בזירת עזה הוא חווה שני סבבי לחימה. האחרון שבהם, שכלל תקיפות של צה"ל בעזה לילה אחר לילה, הסתיים לפני כמה ימים. בצפון אנו בעיצומו של אירוע מתגלגל, בעקבות איומיו של נסראללה להגיב על מותו של בכיר בארגונו בהפצצה המיוחסת לישראל לפני כחודשיים. תא"ל זילברמן ערוך לרגע שבו יידרש לנסוע צפונה כדי להיות קרוב לזירה, מתוך הערכה שתגובת נסראללה עוד תגיע. כרגע החיילים באזור הגבול מונחים לשמור על פרופיל נמוך, לא להתקרב לגדר ולא לבלוט במרחב, כדי למנוע פיגוע חטיפה או התלקחות אחרת.
עד שלא ירצחו לנו חייל נמשיך להתחבא?
"אנחנו ממש לא מחכים שיהרגו לנו חייל חלילה. נסראללה החליט משיקוליו שלו, ואני לא בטוח שהוא עצמו מבין את כל השיקולים, להמשיך את האירוע. הייתה לו הזדמנות לרדת מהעץ באירוע החדירה בהר דב, כך גם במנרה, אבל הוא החליט להמשיך. אנחנו פועלים גם בממד החשאי, והוא חשוב מאוד בפעולה של צבא. בסוף, בתוך הפעולה הטקטית של הכוחות במובלעת ובהיעלמויות על הגבול, אני לא מתרגש שיש כמה מוצבים שאנחנו מסתכלים עליהם מרחוק. המטרה היא שהתוקף לא ידע איפה אנחנו, ואנחנו גם לוקחים בחשבון שלא לעולם חוסן. אנחנו כעת בספטמבר, ואם צריך נישאר בכוננות גבוהה ביבשה, באוויר ובים עד דצמבר. צה"ל מוכן, דרוך ויודע לעשות את זה. אם תהיה פגיעה בשגרת החיים האזרחית, נגיב ונעבור למצב אחר".
איזה מחיר הם ישלמו אם חלילה יצליחו לפגוע בחייל או באזרח?
"אני מעריך שמחיר כבד מאוד. באירוע האחרון במנרה הראינו שאין לנו כוונה לקבל תקיפה. על שני כדורי צלף שלא פגעו באף אחד, תקפנו בצורה אגרסיבית בחצר של נסראללה. שיגרנו יותר ממאה פגזים שחלקם יצרו שריפות בכפרים שיעיים, ותקפנו עמדות של חיזבאללה.
"צה"ל שם את המשוואה על השולחן ואמר: אם במצב שבו החטאתם ומדובר בסך הכול בשני כדורי צלף, קיבלתם תגובה כזו, מה תקבלו אם תפגעו בחייל או באזרח? התפקיד שלנו הוא לא להסתובב על מדים במרגליות ובמנרה, אלא לשמור על האזרחים. אם זה מה שצריך, אז זה מה שנעשה. זה האימון הטוב ביותר שיכולנו לבקש".
זירה נוספת שזילברמן מכיר אבל לא נדרש לדברר, לפחות באופן רשמי, היא מה שמכונה מב"ם – המערכה שבין המלחמות. גם בעידן הרשתות החברתיות, דובר צה"ל סבור שאי־לקיחת אחריות על תקיפות היא עניין קריטי לחופש הפעולה של צה"ל במזרח התיכון.
"אני חושב שמרחב ההכחשה והעמימות הוא אסטרטגיה נכונה שמאפשרת יותר דרגות של חופש, גם לצד השני. אני יכול לגלות לך שבשנה האחרונה היו תקיפות שבצד השני ייחסו לצה"ל אבל לא אנחנו ביצענו, ומנגד היו תקיפות שביצענו והם לא ייחסו לנו. זה רק מראה לך שהם לא תמיד יודעים מה קורה גם אצלם".
אתם עדיין מעריכים שחיזבאללה מורתע?
"חיזבאללה מורתע. אם הוא לא היה מורתע הוא היה מגיב אחרת. הוא יכול להוציא פיגוע של נשק תלול מסלול – מרגמות, רקטות וטילים. זה לא כמו ירי או מטען, שדורש ממך להגיע עד הגדר. אם תסתכל על המתווה המדוד שנסראללה בחר בו, אתה מבין שהוא מורתע".
