השבוע לפני שנה בדיוק, היה תא"ל הִדַּי זילברמן מוכן עם בני משפחתו ועם המזוודות ליציאה מהארץ, לשליחות חשובה מעבר לים. רגע לפני שעלה על המטוס הוא קיבל שיחת טלפון ממי שהיה מפקדו הישיר בתחנות השונות שהשניים עברו בשנים האחרונות – מפיקוד הצפון ועד הקריה: הרמטכ"ל אביב כוכבי, שביקש ממנו לוותר על המינוי שקיבל מהרמטכ"ל הקודם גדי איזנקוט, ובמקום זאת לשבת על כיסאו של דובר צה"ל.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– חזרה לכאב: הפלסטינים מעולם לא היו פרטנר בגלל רצחנותם
– כשצריך, ההסתדרות יודעת גם להרביץ
– הסדרה "רבנו" מזכירה לנו שברסלב זה לא רק אומן
"אותי חינכו שכאשר המפקד שלך קורא לך לדגל, אתה לא עונה תשובה אחרת מ'אני מגיע'", אומר לנו זילברמן, "ולהיות דובר צה"ל זה בוודאי תפקיד שלא אומרים לו לא. תמיד אפשר ללכת במסלול המתוכנן, המוכר והייעודי שלך, אבל כשאתה נדרש פתאום לצאת מאזור הנוחות שלך וללכת לתפקיד שהוא שונה מהנוף שלך, זה מאפשר לך לראות את הדברים אחרת".
הדי זילברמן משרת בצה"ל כבר שלושים שנה. בין התפקידים הבולטים שמילא לפני מינויו לדובר צה"ל היו ראש חטיבת התכנון באגף התכנון, קצין אג"ם (אגף מבצעים) של פיקוד צפון, מפקד עוצבת עמוד האש, ומפקד יחידת זיק של חיל התותחנים המפעילה כלי טיס בלתי מאוישים.
"כל השירות שלי הייתי במסלול טבעי, ובשנים האחרונות עמדתי באתגרים מרתקים", הוא משתף. "גדלתי בתותחנים, ופתאום אני עובר לפקד על יחידת מל"טים, ממונה לקצין מבצעים בפיקוד הצפון בתקופה מאתגרת, או לראש חטיבת התכנון של צה"ל שכותב תוכניות רב־שנתיות ורואה את כלל יחידות הצבא. עד אז, חלק מהיחידות המרתקות והמסווגות היו סגורות בפניי. במקרים מסוימים הייתי צריך לקבל החלטות הרות גורל אחרי שבועיים בתפקיד. אני לא מתלונן, סידרו לי קריירה מעניינת".
הוא מודה שהזירה התקשורתית הייתה זרה לו בתחילה, אבל מהר מאוד למד להכיר את ההון האנושי האיכותי של מאות חיילי חטיבת דובר צה"ל ולהסתייע ביכולות שלהם. "לא באתי עם ציפיות, גם לא היה זמן לזה, ואני חושב שנבניתי עם תקופת הלמידה", אומר תא"ל זילברמן.
"התחרות בין מערכות החדשות הפתיעה אותי. לא ראיתי בזה ביזנס, ולא הכרתי את האינטריגות הקיימות בין המערכות. זה אחד התפקידים בצה"ל שאתה יוצק לתוכו הרבה מהאישיות שלך". ואכן, זילברמן יצק לתפקיד מהרוגע ונועם ההליכות המאפיינים אותו. אם בעבר שררו מתחים שונים סביב שאלת ההשתייכות לתא הכתבים הצבאיים, זילברמן הצליח לכבות שריפות ולהביא ל"יישור קו" בתחום.
בהיותו הממונה על ייצוג צה"ל ופעולותיו ומפקדם של מאות חיילים הפרוסים ביחידות השונות, תא"ל זילברמן שולט היטב במתרחש בצבא. לעיתים, הוא אומר, קורה שהוא האדם שמסב את תשומת ליבם של המפקדים הבכירים ומאותת להם על אירוע מתפתח.
"אני עומד בראש מערך שמשימתו היא לספר את הסיפור, אבל מהר מאוד למדתי שאני לא מספר את הסיפור לבד", הוא מגדיר את תפקידו. "כשרקטה מבית־חנון נופלת בשדרות, יש לא מעט מספרי סיפורים. יש התושב שחי בדרום, הדוברים שעובדים ביישובים שם, קבוצות הווטסאפ, הכתבים המקומיים, וישנם האנשים שלי. בסוף אני צריך לספר את הסיפור כפי שהוא קורה, ולשמור על אמינות מול הציבור".
המשוואה על השולחן
זילברמן גדל והתחנך בפתח־תקווה, וכיום מתגורר בכרכור עם רעייתו ושלושת ילדיהם. שמו החריג מעורר תשומת לב, ומבחינתו חשוב שיהגו אותו כראוי: הִדַּי. מתברר שלשם הזה יש שורשים צבאיים, בעבר הרחוק ובהווה הקרוב. "הִדַּי זה אחד מגיבורי דוד המלך בתנ"ך", הוא מסביר. "יש שלישיית הרים שנקראת בשמות גיבורי דוד – הִדַּי, איתי וריבַי, שמופיעים באותם פסוקים בספר שמואל ב'. אבא שלי היה סמ"פ בשריון, וכשהוא התאמן באזור מצדה הוא נסע עם הטנקים ליד ההר הזה. שנה לאחר מכן הגעתי לעולם, והוא ידע מיד שזה יהיה השם שלי".
"המשימה שלי היא לספר את הסיפור ולשמור על אמון הציבור", דובר צה"ל תא"ל הדי זילברמן. צילום: דובר צה"ל
כדובר הצבא חווה תא"ל זילברמן בשנה האחרונה את שלל הגזרות שצה"ל פועל בהן. ביהודה ושומרון הוא נדרש לדברר לאחר פיגועים ומבצעי מעצרים, וגם מול מתיחות עמוקה עם הרשות הפלסטינית. בזירת עזה הוא חווה שני סבבי לחימה. האחרון שבהם, שכלל תקיפות של צה"ל בעזה לילה אחר לילה, הסתיים לפני כמה ימים. בצפון אנו בעיצומו של אירוע מתגלגל, בעקבות איומיו של נסראללה להגיב על מותו של בכיר בארגונו בהפצצה המיוחסת לישראל לפני כחודשיים. תא"ל זילברמן ערוך לרגע שבו יידרש לנסוע צפונה כדי להיות קרוב לזירה, מתוך הערכה שתגובת נסראללה עוד תגיע. כרגע החיילים באזור הגבול מונחים לשמור על פרופיל נמוך, לא להתקרב לגדר ולא לבלוט במרחב, כדי למנוע פיגוע חטיפה או התלקחות אחרת.
עד שלא ירצחו לנו חייל נמשיך להתחבא?
"אני מציע להסתכל על זה בפרספקטיבה אחרת. בסוף אתה שואל את עצמך אם האזרחים במרחב הצפון חוו את החופש הגדול בלי שישתבשו להם התוכניות. אנחנו עברנו חופש גדול שלם בשיא הכוננות כי זה התפקיד שלנו, ונעשה את זה כמה שצריך, אבל האזרחים בשגרה ביטחונית מלאה.
"אנחנו ממש לא מחכים שיהרגו לנו חייל חלילה. נסראללה החליט משיקוליו שלו, ואני לא בטוח שהוא עצמו מבין את כל השיקולים, להמשיך את האירוע. הייתה לו הזדמנות לרדת מהעץ באירוע החדירה בהר דב, כך גם במנרה, אבל הוא החליט להמשיך. אנחנו פועלים גם בממד החשאי, והוא חשוב מאוד בפעולה של צבא. בסוף, בתוך הפעולה הטקטית של הכוחות במובלעת ובהיעלמויות על הגבול, אני לא מתרגש שיש כמה מוצבים שאנחנו מסתכלים עליהם מרחוק. המטרה היא שהתוקף לא ידע איפה אנחנו, ואנחנו גם לוקחים בחשבון שלא לעולם חוסן. אנחנו כעת בספטמבר, ואם צריך נישאר בכוננות גבוהה ביבשה, באוויר ובים עד דצמבר. צה"ל מוכן, דרוך ויודע לעשות את זה. אם תהיה פגיעה בשגרת החיים האזרחית, נגיב ונעבור למצב אחר".
איזה מחיר הם ישלמו אם חלילה יצליחו לפגוע בחייל או באזרח?
"אני מעריך שמחיר כבד מאוד. באירוע האחרון במנרה הראינו שאין לנו כוונה לקבל תקיפה. על שני כדורי צלף שלא פגעו באף אחד, תקפנו בצורה אגרסיבית בחצר של נסראללה. שיגרנו יותר ממאה פגזים שחלקם יצרו שריפות בכפרים שיעיים, ותקפנו עמדות של חיזבאללה.
"צה"ל שם את המשוואה על השולחן ואמר: אם במצב שבו החטאתם ומדובר בסך הכול בשני כדורי צלף, קיבלתם תגובה כזו, מה תקבלו אם תפגעו בחייל או באזרח? התפקיד שלנו הוא לא להסתובב על מדים במרגליות ובמנרה, אלא לשמור על האזרחים. אם זה מה שצריך, אז זה מה שנעשה. זה האימון הטוב ביותר שיכולנו לבקש".
זירה נוספת שזילברמן מכיר אבל לא נדרש לדברר, לפחות באופן רשמי, היא מה שמכונה מב"ם – המערכה שבין המלחמות. גם בעידן הרשתות החברתיות, דובר צה"ל סבור שאי־לקיחת אחריות על תקיפות היא עניין קריטי לחופש הפעולה של צה"ל במזרח התיכון.
"אני חושב שמרחב ההכחשה והעמימות הוא אסטרטגיה נכונה שמאפשרת יותר דרגות של חופש, גם לצד השני. אני יכול לגלות לך שבשנה האחרונה היו תקיפות שבצד השני ייחסו לצה"ל אבל לא אנחנו ביצענו, ומנגד היו תקיפות שביצענו והם לא ייחסו לנו. זה רק מראה לך שהם לא תמיד יודעים מה קורה גם אצלם".
אתם עדיין מעריכים שחיזבאללה מורתע?
"חיזבאללה מורתע. אם הוא לא היה מורתע הוא היה מגיב אחרת. הוא יכול להוציא פיגוע של נשק תלול מסלול – מרגמות, רקטות וטילים. זה לא כמו ירי או מטען, שדורש ממך להגיע עד הגדר. אם תסתכל על המתווה המדוד שנסראללה בחר בו, אתה מבין שהוא מורתע".
צה"ל מסכל הרבה מעברים של אמצעי לחימה מאיראן ללבנון. כמה אנחנו מפספסים?
"אני יכול לומר שהייתי שמח אם היינו מסכלים יותר. אנחנו לא מתיימרים לומר שאנחנו מסכלים במאה אחוז. אם היינו יודעים יותר היינו מסכלים יותר".
בשבועות האחרונים החלה מחאת תושבים בדרום, בטענה שצה"ל לא מספק ביטחון לעוטף עזה. בין היתר נשמעות גם אמירות על כך שהודעות דובר צה"ל על התקיפות בעזה אינן משקפות את המציאות, והדובר ואנשיו מואשמים בשקרים, לא פחות. מפת המטרות שהפיץ דובר צה"ל אחרי סבב ההסלמה האחרון נועדה לחזק את אמון התושבים בפעילות צה"ל, אבל ספק אם היא מצליחה.
"כמי שרואה את התקיפות בעיניים אני יכול לומר לך שמה שאנחנו מפיצים זה מה שאנחנו תוקפים", מתייחס דובר צה"ל לטענות הללו. "המטה הכללי מנהל כל הזמן את הסיכונים בכל הזירות. אנחנו מקיימים ועידות בטלפון האדום בשעות הקטנות של הלילה, ושואלים מה נכון אסטרטגית. הניהול מהמטה הכללי מוכוון לתרחיש רב־זירתי, כשהרמטכ"ל הגדיר את זירת הצפון במיקוד האסטרטגי. אז גם אם בראייה מקומית של רצועת עזה יהיה נכון לתקוף עכשיו באופן מסוים, אבל כאשר באותה נקודת זמן מתוכננת פעולה גדולה יותר בצפון – אז במקרה הזה השיקול יהיה לפעול בצורה אסטרטגית ולא טקטית. אם אני צריך להכניס עכשיו כוחות ליהודה ושומרון בגלל חשש להסלמה, ובאותו זמן יש לנו משהו משמעותי לעשות בסוריה – החשיבה על עזה תהיה שונה.
"לצד זה אני חייב לומר שאני לא מכיר את תחושות התושבים שאתה משמיע, שהם לא מאמינים להודעות שלנו. ואני קורא ומנטר מה שקורה ברשתות החברתיות. צריך להבין שמדובר גם בעניין יחסי. אני כאיש מקצוע מחלק את התקיפה לחמש רמות, ואנחנו קובעים את היקף התקיפה על פי הערכת מצב ובהתאם לסוג המטרה".
השנה שתהייה
לקראת השנה החדשה אנחנו מבקשים מתא"ל זילברמן, כמי ששותף בכל הדיונים הדרמטיים בצמרת צה"ל, למפות את הגורמים העיקריים במרחב שיעצבו את הזירה בשנת תשפ"א.
"אפשר להצביע על ארבעה גורמים מרכזיים כאלה", הוא משיב. "הראשון הוא הקורונה, בישראל ובעולם. זה אירוע שיעצב את המרחב בשנה הקרובה. השני, הבחירות בארה"ב. השלישי הוא החיכוך בזירה הצפונית, שהוא מדרון חלקלק. כשנכנסים למעגל של תגובה על תגובה על תגובה – זה כבר אירוע שונה לגמרי. והמעצב הרביעי הוא נרמול היחסים עם מדינות המפרץ, שזה אירוע מגה־מעצב במזרח התיכון".
החיבור עם איחוד האמירויות משפיע גם על הזירה הפלסטינית?
"האמירות שלהם בהקשר הזה לא באות לידי ביטוי בשטח. יש פרסומים, אבל בשטח לא קורה הרבה".
"לא רואים בשורה גדולה ממחליפו", בכירי המשטר האיראני בהלוויית סולימאני. צילום: AFP
ומה מבחינת הזירה האיראנית?
"המצב של איראן היום הוא אחד הדברים הטובים ביותר שקרו לנו. אני לא מתיימר להחליף את הנביאים, ועדיין אני אומר לך שאיראן בבעיה. אם יש משהו שאפשר לומר עליו בערב ראש השנה 'תכלה שנה וקללותיה', זה האיראנים. איראן עברה שנה קשה ביותר שכוללת סנקציות כואבות ורציפות, ירידה דרסטית במחירי הנפט, חיסול סולימאני על ידי האמריקנים, התפרצות קורונה בלתי נשלטת, ובסוף צה"ל תוקף בזירה הצפונית שלנו ומסכל את הפעולות של איראן, ואתה כמעט לא רואה תגובות. לפני שנה, ב־14 בספטמבר, הם ירו 25 טילי שיוט ומל"טים ביחד, ואתה שואל את עצמך איפה הם היום. אני אומר לך שמצבם קשה מאוד. העולם המערבי לוחץ אותם, וצה"ל מפתח כלים מגוונים שמעמידים אותם בבעיה קשה.
"אנחנו גם לא רואים בשורה גדולה ממחליפו של סולימאני. המדיניות שלו לא משנה את כללי המשחק במזרח התיכון. החיבור שלנו עם איחוד האמירויות יוצר לחץ עצום על איראן. תפתח את המפה ותראה איפה זה בחריין ואיחוד האמירויות, שחיין בכושר שוחה משם לאיראן, שלא לדבר על הצבת מכ"ם איכותי".
צל"ש לתר"ש
בשנה האחרונה דובר רבות על התוכנית הרב־שנתית "תנופה" שמוביל הרמטכ"ל אביב כוכבי. על פי התוכנית צה"ל צפוי להצטייד בנשק מתקדם ובכלי מלחמה כבדים, ולחולל בשנים הבאות שינוי דרמטי בדרך התעצמותו. הדרישה להעמיד צבא מוכן למלחמה רב־זירתית יוצרת גם צורך תקציבי של עשרות מיליארדי שקלים. התר"ש כבר יצא לדרך, אף שהתקציב המלא טרם אושר. תא"ל זילברמן מבין את הביקורת הציבורית, אבל מבקש להעביר מסר שבלי התר"ש – המחיר מבחינת עמידה ביעדים יהיה גבוה יותר.
"הלכנו אל התר"ש הזה לפני עידן הקורונה, ואחרי שהיא פרצה הקשבנו לביקורת והבנו שמה שהיה הוא לא מה שיהיה. חלק מהתר"ש אכן שוּנה ונעשו לא מעט התאמות. החלק המרכזי בתר"ש לא מוסיף למדינה עוד עלויות, זה כסף שזז בתוך צה"ל. אבל לא פשוט לבוא לחיילי מילואים בשריון ולהגיד להם שהטנקים שלהם מקופלים, או לבוא לטייסים בטייסת פעילה שתוקפת ולהגיד להם צריך לקפל אתכם כדי שאולי בשנה הבאה נוכל לקלוט טייסת חדשה של F35. האויבים ממשיכים להיערך מולנו, ואנחנו לא יכולים שלא להיערך מנגד. במקור רצינו לעשות הרבה יותר, ואז הגיע משבר הקורונה והבנו שלא נוכל להגשים את כל התוכנית שתוכננה".
זילברמן סבור כי התוכנית הרב־שנתית הקודמת, "גדעון", פגעה יתר על המידה באנשי הקבע. "בתר"ש הנוכחי הרמטכ"ל בא ואמר 'אני לא מתכוון לפגוע בהם שוב. אם יהיו לי מטוס חדש, ספינות חדשות וטנקים חדשים אבל לא יהיו לי אנשים להפעיל אותם, המכונה הזאת לא תעבור'. באנו אל האוצר וביקשנו 'שימו את השיח הזה בחוץ, ובואו נדבר בחדר סגור'. אני שמח שזה קורה. אני מבין את הדרישה מהמערכת לרזות, וכראש חטיבת התכנון הובלתי בעצמי מהלכים כאלה. אבל אתה לא רוצה שהבן שלך יתגייס לצה"ל והמפקדים שלו יהיו ברירת מחדל ואנשים בינוניים. זה עניין מהותי. לצד זה, אנחנו מבינים את צו השעה ונסתפק במה שיש כרגע".
