סוגיית המסתננים עלתה לכותרות שוב ושוב בשנה האחרונה, על רקע מהלך של בג"ץ לרוקן מתוכן את החוק למניעת מסתננים. אך ייתכן שבמשרד המשפטים ניסו להקשות עוד יותר על הוצאת הזרים הבלתי חוקיים מישראל.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– סגר הישראבלוף: שגרה עם הגבלות לא תעצור את הנגיף
– "חיזבאללה יכול לירות, אבל הוא מורתע": דובר צה"ל בריאיון
– הסדרה "רבנו" מזכירה לנו שברסלב זה לא רק אומן
על פי החוק, כאשר שוהה בלתי חוקי בישראל נתפס בישראל, מוצא נגדו צו הרחקה מהארץ והוא מגורש לארצו. אולם במספר החלטות שהתקבלו בנובמבר 2019 נעצרו תהליכים שכאלה, בשל העובדה שבמשפחות היו גם ילדים. מיכאל זילברשמיד, דיין בית הדין לערערים, ביטל צווי הרחקה למספר משפחות בטענה שלא נשקלה כנדרש רצון וטובת הילד. בית הדין לערערים משמש ערכאת ביקורת שיפוטית על החלטות של רשות האוכלוסין וההגירה, בענייני הסדרת מעמד ושהייה בישראל.
הילד הולך אחרי הוריו. מהגרים בדרום תל־אביב. למצולמים אין קשר לכתבה. צילום: יוסי זליגרההחלטות שקיבל זילברשמיד מבוססות על הנחיות שגיבשה מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, במהלך ישיבה פנימית ולא רשמית. הדברים פורסמו במכתבים שכתב ד"ר עמרי בן-צבי, רפרנט לענייני הגירה, במענה ליהודית קרפ, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ופעילה בארגוני שמאל שונים ("יש דין", האגודה לזכויות האזרח והקרן החדשה לישראל). קרפ פנתה לבן-צבי מטעם עצמה, ולא מטעם אחד הארגונים בהם היא פעילה.
לפי הנוהל שהוזכר במכתבו של בן-צבי, על ממונה ביקורת הגבולות מוטלת חובת שימוע לשוהים בלתי חוקיים, כולל ילדים, לפני הוצאת צו הרחקה על פי סמכותו. ההנחיות של ד"ר בן צבי קבעו כי "רצונו של הילד כפי שעלה בשימוע, וכן טובת הילד, יילקחו בחשבון כשיקולים מרכזיים במסגרת קבלת החלטת ממונה ביקורת הגבולות, בהחלטות על הרחקה מישראל או משמורת". כלומר, רצונו של הילד וטובת הילד הוא הקריטריון לשקילה האם להרחיק את הילד והוריו מישראל או לא. זאת למרות שלמשפחה אין שום זכות חוקית להישאר במדינת ישראל.
בתגובה לאותן הנחיות, המרכז למדיניות הגירה ישראלית הגיש עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בירושלים בטענה כי הן מנוגדות לחוק. המגישים הסבירו בעתירה שלמהגרים לא עומדת הזכות לשימוע לפני הרחקה, והדגישו כי הכלל הוא שהילד הולך אחרי הוריו. המדינה ביקשה לדחות את העתירה בתואנה כי מדובר בעתירה תיאורטית, אך לבסוף בתגובה להבהרות שביקש השופט וינוגרד, הודתה המדינה כי ההנחיות של מחלקת ייעוץ וחקיקה של משרד המשפטים הן מחייבות.
בסוף חודש יולי האחרון, מספר ימים לפני מועד הדיון שנקבע לעתירה, פרסמה רשות האוכלוסין נוהל הוצאת צווי הרחקה מעודכן. בניגוד להנחיות של ד"ר בן-צבי, ולמרות טענת המדינה כי הן מחייבות, הנוהל לא כלל חובת שימוע למהגרים ולילדיהם. כמו כן, בנוהל לא נזכרה כל התייחסות ל"רצון הילד" בעת קבלת ההחלטה על הרחקה. בעקבות הפרסום, מספר ימים לפני הדיון, התייתרה העתירה ולכן נמחקה ללא הכרעה.
"מעיון בנוהל, ניכרת נסיגה משמעותית מההנחיות המקוריות של מחלקת ייעוץ וחקיקה", אומר בשביעות רצון הד"ר עו"ד יונה שרקי, היועץ המשפטי של המרכז. "נראה כי הטענות המשפטיות שהמרכז העלה בפני בית המשפט המחוזי הופנמו. אנו כמובן מברכים על כך, ומקווים כי הנוהל יאפשר ליישם לאכוף את החוק וליישם את מדיניות ההגירה של מדינת ישראל".
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "כפי שכתבנו בתגובה לפניות קודמות בנושא, ובתגובות לבתי המשפט, האמור במכתבו של ד״ר בן-צבי איננו הנחיה של מי מטעם מחלקת ייעוץ וחקיקה, אלא החלטה של בעלי הסמכות – גורמי רשות האוכלוסין – לחדד את הנהלים שלהם בהקשר זה. לא הייתה כל הנחיה ממחלקת ייעוץ וחקיקה בנושא. בעקבות החלטה זו של רשות האוכלוסין, הרשות אף שינתה את נהליה כך שיתאמו את החלטתה. ד"ר בן-צבי רק העביר את ההחלטה של בעלי הסמכות בעניין לפונים מהציבור, כפי שנעשה כדבר שבשגרה בעבודת הממשלה.
"בנוסף, העבודה על הנהלים ארכה זמן רב, בין היתר מכיוון שהיה מדובר על עדכון מספר נהלים שונים, ובשים לב למשבר הקורונה שדרש תשומות רבות מאוד מרשות האוכלוסין.
"נבקש להסתייג מנקודה שעולה במשתמע מהפנייה: האמור במכתב של ד״ר בן-צבי לא סותר את הנהלים החדשים של רשות האוכלוסין בנושא".
