ראש השנה תשפ"א ייזכר מן הסתם כשונה מכל קודמיו ובתקווה גם מהבאים אחריו, וגם בצה"ל התפילות והחגיגות ייראו אחרת לגמרי. חיילים המבקשים להתפלל ולקיים את מצוות החג בבסיסי צה"ל יוכלו לעשות זאת, בהתאם להנחיות משרד הבריאות. בניגוד לשנים קודמות, שבהן הגיעו לבסיסים חיילי מילואים או נגדי כשרות שמונו לתקוע בשופרות – השנה נמנעת כניסת אזרחים לבסיסי צה"ל מחשש להדבקה, ולכן נדרשו ברבנות הצבאית למצוא פתרון חלופי.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– רצון הילד או החוק: כיצד קובעים מי יגורש מהארץ
– תקיעת המרפסות: מיזם תקיעת שופר המונית באותה שעה
– הסכמי אברהם: שלום עם המוח הישראלי
סא"ל שהם עורקבי, ראש ענף הלכה ברבנות הצבאית, מספר שהצבא הכשיר בעלי תקיעה חדשים, שמקצתם לא תקעו בשופר מימיהם, עד השבוע. "אנחנו לא עורכים תפילות של מאות חיילים וחיילות, אלא מניינים קטנים של 15 עד 20 משתתפים", אומר עורקבי. "הפקנו גיליון כיס של 'קיצור הלכות תקיעת שופר', שהועבר לכל החיילים הרלוונטיים. וערכנו 'סדנה לתוקע המתחיל' בזום, בשני סבבים, בהשתתפות עשרות חיילים מרחבי הארץ".
איך מלמדים לתקוע בשופר דרך הזום?
"העברנו סדנה הלכתית ומעשית – כל חייל שהשתתף הביא את השופר שקיבל מצה"ל, ולימדנו בצורה הכי בסיסית איך לשים את השופר בפה, באיזו זווית וכיצד לנשוף".
סרטון המסביר כיצד לתקוע בשופר הועבר בין החיילים דרך וואטסאפ, ככלי נוסף ללימוד עצמי. "כל רב יחידה נדרש למפות את כל המניינים והתפילות בגזרתו, כדי לראות שיש די מניינים, וששומרים על כללי משרד הבריאות. לצד זאת, יש לרב היחידה טבלה עם רשימה של בעלי התוקע שהוכשרו לכך". לבעלי תוקע מתלמדים שמתקשים בתקיעה בשופר, או שלא הצליחו להשתתף בהכשרת הזום, נשלחו רבנים צבאיים להכשרה פרטנית. "אני מקווה שבעקבות המאמץ, בכל מקום ומקום יהיה בעל תוקע שיתקע בשופר".
הצבא רכש אלפי שופרות חדשים בגלל האיסור להעביר את השופר בין התוקעים. "יצאנו לרכש שופרות מהיר, וניפקנו אותם לבסיסים לפני כחודש וחצי. היינו צריכים להגיע עד בתי המלאכה לייצור שופרות, ולדאוג לייצור מהיר לצד אישור השופרות מבחינה הלכתית".
תפילות החג, עורקבי מבקש למסור, אינן מיועדות רק לדתיים. "התפילה פתוחה לחיילים וחיילות דתיים או לא דתיים שמבקשים להגיע לבית הכנסת – ואנחנו נאפשר לכל מי שירצה להתפלל ולשמוע תקיעת שופר על פי הנחיות משרד הבריאות".
