יומיים לפני ראש השנה תשס"א, לפני עשרים שנה, עלה ראש האופוזיציה אריאל שרון להר הבית, צעד שכמותו לא מעז היום לנקוט ראש מפלגה יהודית כלשהי. אפילו לא נפתלי בנט. לשרון הצטרפו אז חברי כנסת מהליכוד, ובהם נשיא המדינה כיום ראובן ריבלין וכן גדעון עזרא, נעמי בלומנטל, איוב קרא ויהושע מצא. הביקור נמשך כ־45 דקות ולווה באבטחה כבדה של כאלף שוטרים, מה שלא מנע מהומות קשות במתחם המקודש, שהביאו לקטיעת הסיור באיבו. במהומות נפצעו עשרים שוטרים ועשרה מהפורעים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בג"ץ: קיפוח מתפללים לעומת מפגינים דורש "הכרעה עקרונית"
– אין אמברגו, יש עיצומים: ארה"ב מגיבה להחלטת מועצת הביטחון
– המגעים לעסקת שבויים: חמאס יעביר רשימת מחבלים לישראל
יאסר ערפאת חיפש אז בנרות תירוץ להבעיר את השטח, וקפץ על המציאה. כבר למחרת ישראל כולה בערה. בארבע השנים הבאות נרצחו יותר מאלף יהודים בגל טרור רצחני שלא נודע כמותו בארץ עד אז ומאז. הר הבית ננעל בפני כל מי שאינו מוסלמי למשך שלוש שנים, עד שכראש הממשלה הביא שרון לפתיחתו המחודשת.
בתום הביקור בערב ראש השנה אמר שרון לעיתונאים: "הר הבית בידינו. זכותו של יהודי בישראל לבקר בהר הבית ולא יכול להיות מצב שיהודי לא יוכל לבקר במקום המקודש ביותר לעם היהודי".
לקבוצה של פעילי הר הבית שעמדו בסמוך הבטיח אז ראש האופוזיציה שזה לא הביקור האחרון שלו במקום ושאם ייבחר לראש הממשלה יפעל לחיזוק הריבונות היהודית בהר. בדיעבד מתברר שזה היה ביקורו האחרון שם. גם כראש הממשלה שרון לא הביא לשינוי מהותי במצב הריבונות בהר.
הבן גלעד שרון, שהצטרף אף הוא לעלייה ההיא, טוען שאביו פשוט לא הספיק לעשות את מה שתכנן לקיים בהר. "כראש הממשלה הוא טיפל בהיבט של ההרס הארכיאולוגי במתחם, אבל צריך לזכור את הרקע לבחירתו לראשות הממשלה, הטרור הפלסטיני, האוטובוסים המתפוצצים. הוא היה נתון במערכה כבדה. בניגוד לברק שהיה מוכן למסור את ההר, לאבא שלי היו תוכניות לחיזוק הריבונות שם, אבל בגלל הטרור, האלימות, חומת מגן, הוא לא הספיק כל מה שרצה. הקדנציה שלו הייתה קצרה מדי".
אגב, בהתפרעות ההמונית של כ"ח באלול תש"ס, 28.9.2000, היו גם מנהיגים ערבים – ח"כ אחמד טיבי וחבר כנסת נוסף, המרגל הנמלט לימים עזמי בשארה, שאמר אז לרשת ב': "מי שאמור להיות מועמד לראשות הממשלה מתנהג כמו אחרון הסהרורים מחוגי נאמני הר הבית".
"כשעלינו להר", נזכר גלעד שרון, "הסתכלתי בתדהמה במחזה הזה של כוח משטרתי עצום כל כך שנדרש רק כדי להגיע למקום שהוא חלק מהארץ וחלק מהמדינה. זה גרם לי למחשבות נוגות. סמל בריטי על פִּרדה, חמוש באלה, שלט בכל המרחב מירושלים ועד שכם, ואילו אנחנו, בשביל סיבוב קטנטן ברחבת ההר בלי להיכנס כלל למסגדים, זקוקים לכוחות אבטחה רבים כל כך. אוי לבושה.
"זו כמובן לא הייתה הפעם הראשונה ולא השניה שאבא שלי עלה להר", מוסיף שרון הבן. "העלייה הזו באה במחאה על הנכונות של ראש הממשלה ברק למסור את המקום, למסור את העיר העתיקה, וזאת בלי שום מנדט ציבורי, ללא רוב בכנסת ובתמיכת מיעוט קטן מהציבור. המטרה בכך הייתה להביא את קולו של הציבור הרחב שלא מוכן לצעד הזה.
"היום המצב שלנו בהר גרוע אפילו יותר מאז", משוכנע גלעד שרון. "הסטטוס קוו מידרדר, לרעת היהודים. כשלמדתי בבית הספר היה אפשר להסתובב בהר ולהיכנס למסגדים. היום כשעולה לשם קבוצה של יהודים נטפל אליה מיד איש וקף ומציק ומפריע ובודק אם היהודי ממלמל משהו. מהי בכלל הסמכות של הווקף?"
בשמאל טוענים עד היום שהעלייה ההיא להר הובילה לפרוץ אינתיפאדת אל־אקצה.
"זה שקר מוחלט, והיום זה כבר ידוע. כל המסמכים שנתפסו בחומת מגן מעידים שערפאת תכנן את האלימות ואת הטרור זמן רב מראש. זה היה דפוס הפעולה שלו, להתבסס במקום ואז לחולל בו מהומה. זה מה שהוא עשה בירדן ובלבנון וזה מה שהוא רצה לעשות פה, אבל כאן הוא נתקל בחומה בצורה".
אתה בעד חופש פולחן ליהודים בהר?
"כמובן, אבל איני רוצה להיכנס לסוגיות הלכה. בהיבט הריבוני זה שטח שלנו. הרי היו תקופות ארוכות שבהן יהודים כלל לא הורשו להיכנס לעיר העתיקה. לאיזה עוד עם יש אנדרטה בת 4,000 שנה, שבה לבעלי האנדרטה אסור להגיע אליה? הרי המקום הזה נרכש בכסף לצד מערת המכפלה וקבר יוסף בשכם.
"כשישראל שיחררה את המקומות הללו פתאום כולם יכלו להגיע אליהם, אלא שהיהודים נדחקים מהם, וזה חבל. גם ליהודים יש רגשות דתיים וגם בהם צריך להתחשב".
חזרת מאז העלייה ההיא להר הבית?
"לא, אבל אני מסתובב הרבה בעיר העתיקה".
