פרופסור חזי לוי, מנכ"ל משרד הבריאות, הנחה אתמול את בתי החולים להיערך לביטול ניתוחים אלקטיביים. הנחיה זו צפויה להביא להפסדי ענק ולפגיעה משמעותית בהכנסות בתי החולים. אותן פרוצדורות רפואיות שאינן דחופות אך מכניסות כסף הן הדרך בה מממן בית החולים את פעילותו ופעילות המחלקות השונות, שלעיתים רווחיות פחות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– התאבדות קולקטיבית: הקוד הגנטי המבורך של ישראל משחק לרעתה
– חוות דעת חלופית: אם לממשלה אין סמכות גם ליועמ"ש אין
– צייצני אומות העולם
בין הניתוחים שאמורים להידחות בשל העלייה המשמעותית בתחלואת הקורונה והמקרים הקשים ניתן למנות ניתוחי קטרקט, בקע, החלפת ברך, ניתוחי עמוד שדרה, הסרת שקדים ועוד. להחלטה על דחיית ניתוחים כאלו לא רק השלכות כלכליות אלא גם רפואיות ובריאותיות שישפיעו על גורלם ואיכות חייהם של המנותחים שייאלצו להמתין עד להודעה חדשה.
בסוף הגל הראשון, בשלהי חודש יוני, עלה הנושא לכותרות לראשונה. בתי החולים בישראל מתוקצבים באמצעות מחירון של משרד הבריאות, הקובע מחיר לכל הליך, בדיקה או טיפול. קופות החולים מחויבות לממן בעבור כל מבוטח כל טיפול הנכלל במסגרת סל הבריאות שקבעה המדינה. כשהשירותים הללו ניתנים בבתי החולים – בדיקות במכוני דימות, טיפולים רפואיים על ידי רופאים מומחים, וכמובן ניתוחים – קופת החולים משלמת בעבורם. חלק מהשירותים הללו מתומחרים על ידי משרד הבריאות במחירי הפסד לבתי החולים, אך הם מחויבים להעניק אותם גם כשזה לא משתלם להם. חלקם דווקא רווחיים, כמו למשל ניתוחים גדולים, ואפילו לידות. לרוע מזלם של בתי החולים הפעילויות הללו הן הראשונות להצטמצם בזמן ששאר ההוצאות נותרות קבועות. על פי הערכה בתי החולים הממשלתיים והציבוריים הפסידו הכנסות בסך של כ-2 מיליארד שקלים עם הפסקת הפעילות הלא דחופה בגל הראשון.
בסכנת קריסה
ראשון בתי החולים שכבר הנחה על הפסקת הניתוחים האלה הוא בית החולים לגליל שבנהריה. מנהל בית החולים, פרופסור מסעד ברהום, הודיע אתמול כי אין לו ברירה ולנוכח הקמת מחלקת קורונה רביעית בבית החולים על חשבון מחלקה פנימית, הוא חייב להעביר רופאים מרדימים מומחים לטיפול בחולים הקשים והמונשמים שבבית החולים. בשל כך לא יתאפשר מתן שירות לניתוחים אלקטיביים לא דחופים. "אנחנו חייבים את הכוחות האלו כדי לטפל בחולים הקשים אצלנו", אומר לנו פרופ' ברהום. נכון להבוקר (ג') מאושפזים במחלקות הקורונה שבבית החולים 85 חולים, מתוכם 50 במצב קשה (כולל ארבעה מונשמים), 23 במצב בינוני והשאר קל. במהלך הלילה מתו במחלקות הקורונה שני גברים – בן 81 מירכא ובן 80 מתרשיחא.
פרופסור ברהום מספר כי סוף השבוע וימי ראש השנה היו ימים קשים ומאתגרים במיוחד לנוכח העלייה התלולה במספר החולים בצפון. "סוף השבוע הארוך היה מבעית עבורי. לא הצלחתי לישון בלילה. הגיעו גם חולים 'רגילים' שלא היה ניתן למצוא להם מיטות אשפוז כי מתוך שש מחלקות פנימיות אני מפעיל רק שלוש. המיון הנשימתי לחולי קורונה גלש עד אין סוף ומזל שרוב החולים החיוביים לקורונה שוחררו הביתה ולא היו חייבים אשפוז. זה היה אירוע גדול מאוד".
בשבוע שעבר ניסה פרופסור לוי לעזור לבתי החולים הקורסים תחת עומס חולי הקורונה, והנחה להעביר חולים למרכזים רפואיים שבהם יש מיטות פנויות והעומס נמוך יותר. בפועל, מבדיקת אתר מקור ראשון עלה כי מעט חולים, אם בכלל, הועברו בין בתי החולים כיוון שהתוכנית התבררה כלא רלוונטית. פרופ' ברהום מסביר כי לא ניתן להעביר חולים קשים וקריטיים שמהווים את עיקר העומס על בתי החולים והטיפול בהם מוגבל. מנגד אי אפשר למנוע את הגעתם לבית החולים לקבלת טיפול רפואי. "מד"א מונחים להעביר את החולים לבית החולים הכי קרוב ולכן לא יעבירו חולים קשים או קריטיים למרכז הארץ. ביקשתי שיעשו ויסות ראשוני ואם החולה קל או בינוני שלא יעבירו אותו לכאן כלל. אבל זה לא אפשרי בפועל".
"אני מקווה מאוד שלא נהיה איטליה, אבל ככל שהזמן חולף אני נהיה בטוח פחות ופחות שלא נגיע לשם"
בתי חולים בירושלים ובצפון שהיו אמורים אף הם להעביר חולים לבתי חולים במרכז הארץ – במסגרת תוכנית "עזרה הדדית" – הסבירו כי החולים המאושפזים לא הסכימו לעבור לבתי חולים מרוחקים מבתיהם ומבני משפחותיהם. "המשפחות כאן עניות. 70 אחוז מהחולים הם מהמגזר הערבי ולא ייסעו למרכז הארץ לבקר את יקיריהם ולכן החולים פשוט לא יסכימו שנעביר אותם", אומר פרופ' ברהום.
"אני מקווה מאוד שלא נהיה איטליה, אבל ככל שהזמן חולף אני נהיה בטוח פחות ופחות שלא נגיע לשם", הוא אומר. "אני חושש שאם לא נגיע למצב של איטליה עם כמויות נפטרים איומות אנשים לא יבינו. חלק אומרים שזה פוליטי וסתם מנסים להפחיד, ועשינו חתונות ולא קרה כלום, וחלק אומרים שיהיה בסדר. ככל שחולף הזמן אני מפחד שנגיע למצב הזה. יהיו נפטרים רבים, כבר לא נוכל לעצור את זה. אני בטוח שאם נעשה סגר נכון ואנשים יכבדו אותו נגיע בהחלט למתינות בתחלואה בתוך שבועיים שלושה ואז נוכל לנשום".
