שר ירושלים והמורשת הרב רפי פרץ משוכנע שנגיף הקורונה תקף אותו בעת ארוחה בכפר התימנים בשכונת סילואן. "זו הייתה ארוחה באוויר הפתוח", מספר השר, שלדבריו מקפיד ביותר על עטיית מסכה. לרגע הוריד אותה, וזה כנראה הספיק. כמה ימים מאוחר יותר הגיע האבחון. עימו נדבק גם מנכ"ל משרדו אבי כהן, שאף אושפז במצב קשה והונשם. השר החלים כבר אחרי ארבעה ימים, אך נאלץ להמתין לתום תקופת הבידוד.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– כך תפסיקו להיות הפראיירים של חברות הביטוח והבנקים
– שיר אחרי מלחמה: השירים שליוו את האינתיפאדה השנייה
– המפתח להבנת משבר הקורונה: עיקרון הצמצום הקבלי
"זה נגיף ערמומי ופלאי", חולק איתנו הרב רפי את תובנותיו מהמחלה. "הוא תוקף כל אחד בדיוק בנקודות החולשה שלו. אותי הוא תפס במקום מנטלי, באופן שמחליש את כוח הרצון והמוטיבציה. לא הבנתי איך הוא מסוגל לתעתע בי. במקום שמונה שיחות זום שתוכננו לי ביום, הצלחתי לעשות רק שתיים. אמרו לי שאין לי סימפטומים, אבל הרגשתי חולשה ועייפות. ישנתי יותר ממה שאני רגיל".

לפני שנכנסנו לענייני דיומא, ביקשתי ממנו כרב ומנהיג רוחני להתייחס גם ללקחים ולמסרים שאנו אמורים להפיק מהמגפה העולמית, במיוחד עכשיו, בתקופת הימים הנוראים.
"זו הפעם הראשונה שעיתונאי שואל אותי משהו שקשור ליראת שמיים ואמונה", הוא מציין בסיפוק. "ברור לי שדברים אינם קורים סתם כך. יש לי צער גדול על המתים והנפגעים, על אלה שלא עובדים או שהפסידו בעסקיהם, ומצד שני יש גם לימונדה בלימון הזה: חזרה למשפחתיות, לצניעות, להסתפקות במועט, ואני כאיש של חיבוקים מסתפק בנגיעה קלה… ראש השנה היה חוויה מיוחדת בתא הגרעיני שלנו".
ועכשיו כשר בממשלת ישראל, איך הגענו עד הלום? במה בדיוק כשלה הממשלה?
"אני חולק לחלוטין על הקביעה הזאת. מבחינתי אני לא מוכן להגדיר זאת ככישלון. עברתי מלחמות רבות, אבל מלחמה כזו, שבה אינך יודע היכן האויב נמצא ובאילו כלים אתה מתמודד איתו, לא הייתה לנו. בגל הראשון היינו ממשלה קומפקטית, וזה נתן את אותותיו בהחלטות שהיו מהירות וגמישות. עשינו עבודה מצוינת בתנאים בלתי אפשריים, והורדנו את ההדבקות כמעט לאפס. הגל השני תפס אותנו קצת בהפתעה אחרי שחשבנו שהתגברנו. הממשלה רחבה יותר, ההחלטות נעשות בכבדות רבה יותר, כל החלטה עוברת דרך הכנסת ולצערי היא לעיתים ממסמסת אותן".
ממשלת האחדות, שקמה כדי להילחם בקורונה, למעשה לא ממלאת את ייעודה. אולי בדיעבד לא הייתה צריכה לקום?
"ממשלת האחדות הייתה קריטית בתקופה של משבר נוראי – בריאותי, כלכלי וחברתי. אני מחזק את ראש הממשלה שהחליט ללכת לשם. אנחנו עושים עבודה רצינית, משקיעים 90 מיליארד שקל ונותנים מענה רחב לכל הנפגעים".
זו לא תהיה טעות לקבוע שהציבור איבד אמון בממשלה.
"יש קבוצות שמתנהגות באופן חמור במשבר שהוא ברמת מלחמה, עם הרוגים שמספרם מתקרב להרוגי מלחמת יום כיפור. במלחמה כזו לא מפגינים בכיכר רבין או בבלפור כל יום. ועל מה הם מפגינים? לו היה מדובר בבעלי עסקים שהגיעו עד פת לחם הייתי משתתף איתם. הם מפגינים 'רק לא ביבי' ומנצלים את הפלטפורמה כדי ליצור בוקה ומבולקה. אחרי שהגענו לשיא עולמי במספר ההדבקות ליום, המשך ההפגנות הוא חוסר אחריות משווע. אנחנו חייבים לעצור אותן. היועץ המשפטי צריך להיות תקיף הרבה יותר. לא מדובר על פגיעה בזכויות הדמוקרטיות, מכיוון שסכנת מותם של אנשים צריכה להיות מעל הכול.
"מעולם לא חגגתי את ראש השנה עם ארבעה אנשים. תמיד יש לנו שולחנות של 40 או 50. התפללנו בחוץ, בחום, במניינים של עשרה, ופה כמה מאות עושים משתה כטוב ליבם ביין. הם גורמים למבוכה גדולה. אבל בהיכרותי את ראש הממשלה מקרוב, יום יום ולילה לילה, ואני נמצא שעות בבלפור, בפנים, אני יודע שהוא עושה את עבודתו נאמנה, בשיקול דעת ועם העצות המקצועיות. האמון עוד יחזור".
איפה הייתה הטעות?
"בפתיחה הרחבה והמהירה אחרי הגל הראשון. הייתי שר החינוך והצגתי תוכנית שהיא נכונה גם היום. דיברתי על פתיחת כיתות א' עד ג' בקבוצות של 18 תלמידים שיהיו היחידות בבית הספר, וכל השאר ילמדו בלמידה מקוונת. לצערי ההחלטה התגלגלה למקום רחב יותר. אם אחרי החגים נחזור לקונספציה הזאת, הנתונים יהיו בני שליטה".
פרץ כיהן כשר החינוך בתקופת ממשלת המעבר, כאשר עמד בראש רשימת איחוד מפלגות הימין. טענו כלפיו שלא הותיר רושם מיוחד, ומי שהתייצב בחזית היה מנכ"ל משרדו שמואל אבואב. זה רושם מוטעה, הוא טוען. "עניין של אופי. אני לא לוקח לעצמי את כל הקרדיט, אבל אני הוא זה שקיבל בסופו של דבר את כל ההחלטות".
לו היית שר החינוך כעת, היית פותח ב־1 בספטמבר או ממתין לאחרי החגים?
"תלוי באיזו רמה. כיתות א' עד ד' באנרגיה מלאה, וכל השאר מינורי מאוד".
אתה מרוצה מתפקודו של הממונה גמזו?
"שמחתי מאוד שיש מישהו שלקח את העניינים לידיים, ואני חושב שהוא צריך להיות דומיננטי יותר, לעמוד על דעתו ולא לוותר".
"לו היה מדובר במחאת בעלי עסקים שהגיעו לפת לחם הייתי משתתף איתם. מפגיני 'רק לא ביבי' מנצלים את המחאה כדי ליצור בוקה ומבולקה"
גם אם יחליט לסגור את בתי הכנסת?
"אם לא יהיו מפגינים, לא תהיה תנועה ברחובות ולא ילכו לים או לבתי עינוגים, אני מוכן לזה. אבל אני לא מוכן שאנחנו נשלם את המחיר".
פרץ מצר על אובדן הסולידריות בחברה הישראלית, ואני מזכיר לו את ההצעה שעלתה לאחרונה שוב, ולפיה למען החזרת הסולידריות מוטב שראש הממשלה ילך לעסקת טיעון שבמסגרתה האישומים נגדו יבוטלו בתמורה לפרישתו. פרץ שולל את האפשרות הזו. "מבחינתי הוא חף מפשע ולאור זאת אין מקום לעסקת טיעון. הוא צריך להמשיך להנהיג".
התגשמות חזון הנביאים
תמונתו של הרב רפי פרץ, אז הרב הצבאי הראשי, יוצא מביתו מחובק ודומע עם חיילי צה"ל, היא אחד הרגעים שנחרטו בזיכרון הקולקטיבי מימי ההתנתקות. הוא עצמו התנגד לתוכנית, אך שלל סירוב פקודה והתנגדות אלימה. לאחרונה הביע תמיכה תקיפה בהחלת הריבונות ביהודה ושומרון. שאלתי אותו אם עתה, אחרי "הסכמי אברהם", נושא הריבונות אבד לנצח.
"אין בהסכמים כל ויתור על הריבונות", הוא משיב. "מבחינתי אין השעיה או דחייה. ראש הממשלה הבטיח לי שהריבונות חיה וקיימת ושממשיכים לעבוד לקידומה. היא לעולם לא תיפסק מהמיית הנפש היהודית שלנו. אני פועל יום ולילה כדי לממשה, תוך השקעת אנרגיה רבה להביא לריבונות מעשית. מדובר בהסכם היסטורי ששובר את הנוסחה הרעה של שטחים תמורת שלום. מכירים בטוב שבנו כעם, ואנו מכירים בטוב של האחרים".
כשר לענייני ירושלים הוא מגלה שכבר בעתיד הקרוב עומדים להיחתם הסכמים עם קרן השקעות של אבו־דאבי בירושלים, וכבר גויסו בעבורה 100 מיליון דולר. "הם רוצים להשקיע בהיי־טק, ואני רוצה שיבואו לכאן ושירושלים תהיה הפלטפורמה שלהם. זה לא שלום קר ומנוכר, הם אוהבים אותנו. בעיניי זה חזון נביאי ישראל".
ההסכם מדבר גם על קבלת עסקת המאה של הנשיא טראמפ, שכוללת גם מדינה פלסטינית. עכשיו זו כבר לא הצהרה בבר־אילן, זה הסכם חתום.
"ההישג הגדול בהסכם טראמפ הוא הריבונות, שנוכל להחיל על כל היישובים את החוק הישראלי. אני בשום אופן לא מוכן ולא אתן את ידי להסכם שיהיו בו מרכיבים של מדינה פלסטינית, נקודה. יש לי הוכחות שאין תלות בין החלק הראשון במתווה לחלק השני. יכולים להחיל את הריבונות, ואחרי כן נדון בהמשך. לחלק הראשון אלך בשמחה, לשני אתנגד".

פרץ נכנס לתפקיד השר לענייני ירושלים בעיצומו של גל התחלואה הראשון. "נפגשתי עם ירושלים עצובה. רק חמישה מלונות היו פתוחים, ו־12 אלף מעובדיהם היו בחל"ת. שוק מחנה יהודה היה ריק. אחר הסוחרים אמר לי: 'יום חמישי היום, ארבע אחרי הצהריים. המחזור שלי היום 260 שקל'. ממש בכיתי איתו. אמרתי לעצמי 'אני אשנה זאת'. השקעתי בקמפיין לחיזוק התיירות הפנימית לירושלים. הוצאנו ואוצ'רים למלונות, פתחנו בתי קפה ועסקים. מנהל מלון המלך דוד אמר לי שזה היה אוגוסט הטוב ביותר שהוא זוכר מאז שהפך להיות מלון לישראלים. גם בעיר דוד אמרו לי שבזכות הקמפיין הזה הם לא ירדו במספר המבקרים בקיץ.
"עכשיו נכנסים לתקופה קשה, אבל לקראת החורף נעשה קמפיין נוסף. המגמה שלי היא להפגיש את עם ישראל עם ירושלים, להביא לכאן חברות הייטק רבות ככל האפשר. גם מזרח ירושלים על הכוונת. אני שואף שכל מערכת החינוך תתבסס על תוכנית הלימודים הישראלית ולא הפלסטינית".
במערכת הבחירות האחרונה מצא הרב פרץ את עצמו בעמדה מביכה ביותר. אחרי שחתם על ריצה משותפת עם רשימת עוצמה יהודית, נכנע ללחצם של נתניהו, נפתלי בנט וקבוצת רבנים, והפר את ההסכם עם חבירתו לימינה. אחרי הבחירות מיהרו להתפצל. הוא נכנס לממשלה בתפקיד זוטר, ואילו ימינה נשארה באופוזיציה. איתמר בן־גביר לא חסך ממנו מילים חריפות וכינה אותו "שקרן שתקע לי סכין בגב".
"ההחלטה הייתה לא פשוטה, והתנצלתי עליה", אומר כעת הרב פרץ. "אבל טובת עם ישראל והצלחתה של המפלגה הציונית־דתית עמדו מול עיניי, וזה לא היה קורה אם היינו הולכים רק עם בן־גביר. מבחינתי זה היה ונגמר. אני ממשיך הלאה. שום דבר אחר לא היה בניגוד להסכמים".
ואז הצטרפת לממשלה, בעוד בנט נשאר באופוזיציה. האם לא הייתה כאן הונאה של הבוחרים, שרוצים לראות את הציונות הדתית נאבקת על ערכיה יחד?
"בליל סגירת הרשימות סיכמתי עם בנט שיום אחרי הבחירות זה יהיה לגיטימי שכל אחד יבחר את דרכו. יש לנו אחריות עצומה להיות חלק מהקואליציה. לא בכל מחיר, אבל אם התנאי הוא אם יהיה שר חינוך או בריאות – על ההבדל הזה אני נכנס".
עדיף להיות שותף זוטר שקיבל משרד זוטר?
"הייתי רוצה להיות שר חינוך, אבל אני מאמין שבעת המשבר הזה חשוב להיות חלק מממשלת ישראל ומהאחדות, והלוואי שכל חבריי היו איתי".
לא מזמן נופפת בהסכם עם נתניהו שלפיו תקציב החינוך הממלכתי־דתי ייכנס לבסיס התקציב, אבל את אותה "סחורה" הוא מכר לכל קודמיך בתפקיד ומעולם לא קיים.
"סוף סוף מכירים בחמ"ד. אני למדתי שאם אתה רוצה שמשהו יקרה, אתה צריך למסור את נפשך עליו. זה נמצא בסיכום הקואליציוני איתו. אני מתכוון לעמוד על כך כי אני מאמין מאוד בחמ"ד. גם שר האוצר תומך בזה".
תקציב מעיין החינוך התורני של ש"ס נמצא כבר שנים בבסיס התקציב, אני מעיר. נראה שנתניהו מעדיף את החרדים ומרשה לעצמו לזלזל בציונות הדתית.
"הוא מעולם לא זלזל בי, אבל זה לא סוד שיש מרכיבים בציונות הדתית שלא פשוט לו איתם", רומז פרץ ליחסו העוין של ראש הממשלה לבנט ולשקד. "בפוליטיקה צריך כוח כדי להביא הישגים. בהתחשב בכך שלציונות הדתית יש רק נציג אחד, הבאתי הישגים מרשימים שאינם מעידים על זלזול אלא על כבוד גדול".
בסקרים האחרונים הבית היהודי מקבל שבריר אחוז. איך זה להיות המנהיג האחרון של מפלגה עם היסטוריה של מאה שנה?
פרץ צוחק במרירות. "מוקדם מדי להספיד את מפלגת הציונות הדתית. אני לא מתרשם מהסקרים. אנחנו נחזיר את האנשים, בעבודה קשה. מתברר שכיום יש מפלגה אחת בלבד המדברת בשם הציונות הדתית, מניפה את דגליה, דואגת למוסדותיה ונושאת בעול של הנהגת המדינה. כך חונכתי כל ימיי. אני מעריך מאוד את בנט אבל הוא אומר ביושר שימינה היא מפלגה כלל־ישראלית ולא ציונית־דתית".
אולי עבר זמנה של מפלגה מגזרית ציונית־דתית?
"אני מכבד את המחשבה הזאת. הליכוד הוא לא אנטיתזה לבית היהודי, אבל הוא גם לא מפלגה דתית־לאומית. צריך מפלגה שבה יישמע קול התורה, לא יישמע לשון הרע ויישמרו מפעליה של הציונות הדתית. עד הבחירות נצליח".
האם הבית היהודי יתמודד לבד או יחבור לרשימה משותפת עם הליכוד?
"אני בעד מפלגה דתית־לאומית רחבה וגדולה שתחבר בין כל הזרמים, כולל בנט. אני גם לא פוסל אפשרות של חבירה לליכוד, אבל מוקדם מדי לדבר על זה. הכול מונח על השולחן. אני לא פוסל איש, לא את בנט ולא את נתניהו".
"למדתי להיזהר ממוקשים"
אחרי קריירה עתירת כריזמה, הרב פרץ מתמודד עם דימוי אפרורי ולא מחמיא. בריאיונות שונים לתקשורת הוא התנסח באופן מגושם ועלה על "מוקשים", ורבים תוהים כיצד יוביל את מפלגתו להישגים. כשאני שואל אותו אם הוא רואה עצמו כפוליטיקאי והאם הוא לא תמים מדי לזירה הזאת, הוא מעדיף להגדיר עצמו כמחנך וכמנהיג שלומד את הפוליטיקה.
"פגשתי ירושלים עצובה. שוק מחנה יהודה היה ריק. אמרתי 'אני אשנה זאת'. השקענו בקמפיין לחיזוק התיירות הפנימית לירושלים. הוצאנו ואוצ'רים למלונות, פתחנו מסעדות"
"אני לומד את הכלי שנקרא פוליטיקה כדי להמשיך להנהיג ולחנך. אני רוצה עיתונאים הגונים שלא יוציאו מהקשרם את הדברים שאני אומר".
נפלת פעמיים בסוגיית הלהט"בים וטיפולי ההמרה. היום היית עונה אחרת?
"אני מתייחס לכל אדם באשר הוא, ולא מתעסק בשאלה אם הוא כזה או אחר. אכפת לי מכולם. במילים האלה הייתי צריך לעצור ולא להמשיך. אבל למדתי, הנה עכשיו אצלך אני עוצר. לא אפול שוב".
לפני החג התקשר פרץ לידידו מימי הצבא בני גנץ ואמר לו: "עברנו שנה משותפת, הרבה דברים קרו. דבר אחד לא קרה: אני לא אמרתי עליך מילה רעה, וגם אתה לא עליי. הראינו לעם ישראל שאפשר גם אחרת".
"אני לא איש כחול לבן, אבל אני חבר", הוא אומר לנו.
בני גנץ יכול להיות ראש ממשלה?
"הוא לומד את העבודה. הוא עושה עבודה מאומצת כשר ביטחון, ואחרי שישתפשף, כשיגיע זמן הרוטציה, הוא יוכל להיות ראש ממשלה".
בהכירך את נתניהו, הזמן הזה אכן יגיע או שנלך קודם לבחירות?
"אני יודע שדעותיי לא שגרתיות אבל אני חושב שנתניהו יעמוד בדיבורו, כי מה שעומד מול עיניו הוא טובת עם ישראל ולא טובת נתניהו. נכון, הוא פוליטיקאי, אבל אני מדבר איתו בארבע עיניים ורואה מה מניע את מחשבותיו, כמו שראוי למנהיג".

שאלתי את הרב פרץ אם נתניהו הוא בעיניו איש ימין, נוכח הקפאות הבנייה כעת ביהודה ושומרון, נאום בר אילן בעבר, קבלת עסקת טראמפ על המדינה הפלסטינית הגלומה בה, ועוד. לדעתו, אין בכך כל ספק.
"הוא ינק את אידיאולוגיית הימין מהוריו, הן בעניין הכלכלה החופשית הן בעניין ארץ ישראל. הוא נלחם כמו אריה באובמה, שרצה שנישאר ברבע מדינה. נכון שצריך להאיץ את הבנייה, וזה על הפרק עכשיו. בוא נראה כמה התקדמנו בעשר השנים האחרונות. בזכותו השיח היום הוא לא על שטחים תמורת שלום או פינוי יישובים, אלא על ריבונות והחלת החוק הישראלי על חצי מיליון יהודים נפלאים שחיים ביו"ש".
אתה שותף גם להתקפות שלו על מערכות המשפט והחוק?
"אני לא שותף לשום אמירה שהמערכת מושחתת. היא לא מושחתת, חד־משמעית. לא שופכים את התינוק עם המים. אבל צריך לקבוע גבולות גזרה גם לבג"ץ, גם לפרקליטות וגם ליועץ המשפטי לממשלה. לא הגיוני שיועמ"ש יגיד לי מה לעשות, ובו בזמן יעמוד מהצד השני ויהיה השופט שלי".
מי שמנע רפורמות ותקע מקלות בגלגליה של שרת המשפטים לשעבר שקד היה נתניהו עצמו.
"אלה היו כחלון או לפיד שטרפדו. עכשיו, כשיש חוסר אמון, צריך לבצע רפורמות, לחוקק את פסקת ההתגברות, שבג"ץ ידע את מקומו. היום הוא נשמע כמי שיש לו אג'נדה. לשר המשפטים ניסנקורן יש חלק גדול במניעת השינויים וממילא באי החזרת האמון במערכת".
מדוע מנעה הקואליציה את ההצעות של סמוטריץ' להקים ועדת חקירה לתופעות שהתגלו במערכת המשפט והאכיפה?
"לדעתי צריך לחקור בצורה יסודית ורצינית את כל הגילויים לאחרונה על ניגודי העניינים או ההדלפות. אני סומך על בית המשפט הישראלי, אבל בג"ץ חרג מגבולותיו וצריך להחזירו לטובת הדמוקרטיה ולטובת המשפט. הם צריכים להיות הכי נקיים שבעולם, ואם יש ספק צריך לקיים בדיקה. זה לטובתם".
לדעתו, דרישת בג"ץ להעמיד לדין את הרב שמואל אליהו על התבטאויותיו בנושאים פוליטיים, היא התערבות שלא במקומה. "זכותו וחובתו לומר את עמדתו ההלכתית אך רב הנושא במשרה ציבורית חייב להיזהר מאוד בהתבטאויותיו הפוליטיות. אני לא מותח ביקורת על רבנים, אבל הם צריכים הרבה זהירות. גם אני טעיתי כשלא נזהרתי, ולמדתי מזה".

שאלה היפותטית: אם אחרי בחירות תהיה אפשרות להמליץ לנשיא על נתניהו או על בנט, על מי תמליצו?
"יש אצלי הרבה הערכה לבנט, אבל אני נמצא כעת בממשלת נתניהו ואני שבע רצון מהיכרותי אותו. הוא מנהיג שעושה דברים נפלאים לעם ישראל ולא תמיד מבינים את ערך מעשיו. זו מדינאות שנקנתה במעשים וזה שווה יותר מכל דבר אחר. אני הייתי בוטח בו".
איפה נמצא את הרב רפי פרץ בעוד חמש שנים?
"לא באתי לפוליטיקה כאפיזודה של הצלה ולברוח. אני חלק מהפוליטיקה הישראלית היום. למדתי הרבה במעלה הדרך, ואני מעריך ומקווה שאמשיך להיות כאן באופן משפיע ושיגרום לטוב. אני רץ בכל שבוע הרבה קילומטרים, באופיי אני רץ למרחקים ארוכים. גדלתי על הרצון והחשיבות שהציונות הדתית תנהיג, ואשתדל להיות שותף להנהגה הזאת".