מצפון־מערב לעיר האסורה בבייג'ינג, בנתה האקדמיה הסינית למדעים במשך שבעה עשורים קריה של מעבדות לאומיות. סמוך למרכזה נמצא המכון למיכון (אוטומציה), בניין כחול־כסוף בוהק, מוקף מצלמות. מדעני מחשב חוקרים בו את תעלומות היסוד של הבינה המלאכותית. החידושים המעשיים יותר שלהם – זיהוי העינית האנושית והרכבת דיבור ממוחשב – משמשים את ענקיות הטכנולוגיה הסינית, חברות הזנק בתחום הבינה המלאכותית, ובמקרים אחדים את צבא השחרור העממי.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– ישראל לא מוכנה: הכתובת רשומה על הסיפון של המכלית הבאה
– צפו: מי ניצח ומי הפסיד בעימות הנשיאותי בארה"ב?
– ארץ זבת חלב? לא אם תשאלו את משרד החקלאות
ביקרתי במכון בבוקר גשום בקיץ 2019. המוחות הטובים והמבריקים ביותר בסין עדיין נהרו אל המשרדים, לבושים ברישול במכנסי ספורט או יוגה, אוזניות איירפּוֹדס באוזניהם. בכיסי היה טלפון "חד־פעמי"; בתרמיל הגב שלי מחשב נקי לחלוטין ממידע. זהו נוהל זהירות מקובל בקרב עיתונאי המערב בסין. ביקור מקצועי בסין פירושו להסתכן בהפגזה של מתקפות סייבר ותוכנות נוזקה. ב־2019, פקידים בלגים במשלחת סחר הבחינו שהמידע הסלולרי שלהם יורט באמצעות אנטנה שצצה סמוך למלונם בבייג'ינג.
אחרי שעברתי את בדיקת הביטחון של המכון, נאמר לי להמתין באולם הכניסה, לעין מצלמות האבטחה הרבות. על קירותיו נתלו כרזות של מנהיגיה החשובים של סין מאז מלחמת העולם השנייה. מאו דזה־דונג בלט בחליפת ארבעת הכיסים האופיינית לו. הוא נראה שלו, כמו מרוצה מכך ששחרר את סין מעול המערב. סמוך לו נתלתה תמונת שחור־לבן מטושטשת של דנג שיאופינג בביקורו במכון בשנותיו המאוחרות, אחרי שהרפורמות הכלכליות שלו הציבו את סין על המסלול בדרכה לתבוע שוב את מעמדה העולמי כמעצמה.
הכרזה הבולטת ביותר באולם הציגה את שִׁי ג'ינפינג בחליפה שחורה. נשיא סין והמזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית מתעניין מאוד במתחולל במכון. עבודתו היא חלק מאסטרטגיית הבינה המלאכותית הגדולה ששי הציג בסדרת נאומים דומה לזו ששימשה את ג'ון פ' קנדי בתיאום הכוונות הטכנולוגי־מדעי של אמריקה לעבר הירח. שי אמר שהוא רוצה שעד סוף השנה סין תוכל להתחרות עם מובילות תחום הבינה המלאכותית בעולם; אפשר לטעון שהמדינה כבר השיגה את הרף הזה. הוא גם רוצה שסין תשיג עליונות בתחום הבינה המלאכותית עד 2030.
להכרזות הללו יש גם זווית מרושעת. לבינה מלאכותית יש שימושים כמעט בכל תחום אנושי, מתרגום מיידי של שפה דבוּרה ועד זיהוי מוקדם של התפרצות מגפות. אבל שי רוצה להשתמש ביכולות הניתוח העצומות הללו כדי לדחוף את סין לקצה יכולות הריגול. הוא שואף לבנות מערכת דיגיטלית רואת־כול לשליטה חברתית, שתשתמש באלגוריתמים צופי פשיעה כדי לזהות מתנגדי משטר בזמן אמת.
ממשלת סין כבר השתמשה בעבר בהתרחשויות היסטוריות גדולות כדי להטמיע אמצעי ניטור ומעקב. לקראת אולימפיאדת בייג'ינג ב־2008, העמיקו כוחות הביטחון הסיניים את שליטתם ברשת האינטרנט במדינה. במהלך התפרצות הקורונה בסין, ממשלת שי לחצה על חברות פרטיות המחזיקות במידע אישי רגיש. כל הסדר שיתוף מידע בשעת חירום שהוחל בזמן המגפה, עלול להפוך לקבוע.
מאות מיליוני מצלמות ניטור פזורות ברחבי סין. ממשלת שי מקווה להשיג בקרוב כיסוי וידאו מלא של מרחבים ציבוריים. רוב החומר המצולם שאוספות המצלמות הסיניות מנותח באמצעות אלגוריתמים בניסיון לאתר איומים מסוגים שונים. בעתיד הקרוב, כל אדם העובר במרחב הציבורי יזוהה מיידית על ידי בינה מלאכותית שתחבר בין מראה פניו לאוקיינוס של מידע אישי – מתיעוד מלא של התקשורת הכתובה שלו ועד אופן בניית החלבונים הייחודי לגופו. עם הזמן האלגוריתמים יוכלו גם לחבר מידע נקודתי ממגוון מקורות – נתוני נסיעות, חברים ועמיתים, הרגלי קריאה, היסטוריית רכישות – כדי לחזות מחאה פוליטית לפני שתפרוץ. ממשלת סין תוכל בקרוב להשיג שליטה פוליטית חסרת תקדים על יותר ממיליארד בני אדם.
5,000 שנה בחזית המידע
בראשית התפרצות הקורונה נכפה על אזרחי סין דירוג סיכון אישי. אלגוריתם הקצה לאנשים צבע – ירוק, צהוב או אדום – והוא קבע את זכאותם לנסוע או להיכנס לבניינים בערי־הענק. במערכת דיגיטלית מתוחכמת לשליטה חברתית, קודים כאלה יכולים גם לשמש לדירוג האיום הפוליטי הנשקף מכל אדם.
גרסה גולמית של מערכת כזאת כבר פועלת במחוז שינג'יאנג שבצפון־מערב סין: יותר ממיליון מוסלמים אויגורים נכלאו שם במחנות – הריכוז הכפוי הגדול ביותר של מיעוט אתני־דתי מאז נפילת הרייך השלישי. ברגע שיעלה בידי שי לשכלל את המערכת בשינג'יאנג, לא יהיו מגבלות טכנולוגיות שימנעו ממנו להחיל את ניטור הבינה המלאכותית בכל רחבי סין. הוא גם יוכל לייצא אותה אל מעבר לגבולות ארצו, ולחזק את כוחו של דור רודנים שלם.
סין פצחה לאחרונה בכמה מיזמי תשתית שאפתניים מעבר לים – בניית ערי־ענק, רשתות רכבת מהירה, נמלי ים ותעופה ועוד. אבל אלו לא יעצבו את ההיסטוריה כמו התשתית הדיגיטלית של סין, שתוכל להסיט את איזון הכוחות בין הפרט למדינה בכל רחבי העולם.
קובעי מדיניות אמריקנים מכל הקשת הפוליטית חוששים מהתרחיש הזה. מייקל קְרָצִיוֹס, מנהל הטכנולוגיות הראשי של ממשלת ארה"ב, אמר לי שהנהגת הטכנולוגיה בידי אומות דמוקרטיות "מעולם לא הייתה חשובה יותר", וש"אם אנו רוצים לוודא שערכי המערב כלולים בטכנולוגיות העתיד, עלינו לוודא שאנו מנהיגים את הטכנולוגיות הללו".
