"יש כאלה שמנסים להתכחש למציאות בשטח ומדברים על סטטיסטיקות ונתוני תפוסות וכל מיני פרמטרים סקפטיים. אנחנו בעומס מטורף שלא היה כמוהו". במילים אלה פתח את שיחתנו פרופסור אלון הרשקו, מנהל מחלקה פנימית ומחלקת קורונה בבית החולים הדסה עין כרם. נכון לעדכון האחרון, במחלקות הקורונה בבית החולים הירושלמי מאושפזים 119 חולים, מתוכם 55 ביחידות טיפול נמרץ במצב קשה וקריטי – 16 מהם מונשמים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– 350 דולר לסט: איך השפיע משבר הקורונה על מחירי ארבעת המינים בעולם
– בדרך לגל שלישי? כל מגזר דואג רק לאינטרסים שלו
– פרשנות: נסראללה צא מהבונקר, לישראל אין אינטרס לחסל אותך
"אנחנו עומדים מול עומסים של פי שניים עבודה ורק הקב"ה יודע מול מה נתמודד בשבוע הבא לאור רמת התחלואה", הוסיף פרופ' הרשקו. הוא כועס. הדיווחים בכלי התקשורת והתגובות המחלישות ברשתות החברתיות על כך ש"המגפה לא מגפה והעומסים לא עומסים", כדבריו, הם "חלק מהאווירה של הסקפטיות וחוסר האמון וניסיון להציג את המציאות בצורה שונה".
"אחת הבעיות שלנו היא שאנחנו סוגדים לסטטיסטיקה ולנתונים. אבל אני אומר לך, במחלקות הקורונה אנחנו רואים את המציאות הקשה בעיניים ולא צריכים סטטיסטיקה. הלוואי שפעם אחת בתולדות המדינה שלנו אנשים היו מצייתים למה שמתבקש: מסכה, ריחוק, היגיינה".
הטיפול בחולי הקורונה, מעבר לכך שהוא שמצריך צוותים שנלקחים ממחלקות פנימיות שגם ככה נמצאות בחסר משמעותי של כוח אדם ובתנאי עבודה קשים ומתישים, דורש כוח אדם רב יותר מאשר הטיפול בחולים 'רגילים'. פרופ' הרשקו הסביר כי "כל בדיקה וכל הליך רפואי אצל חולי קורונה נעשה לרוב באמצעות מוניטור וכשאין ברירה, בכל מפגש איתם צריך להתמגן בתהליך שלוקח כעשר דקות רק לשם העלייה על מדי המיגון המכבידים. אתה לא תכנס אליו רק לשאלה קטנה – בניגוד לחולה רגיל – וזו בעיה שמתמודדים איתה בכל העולם".
בנוסף לכך הוא מציין כי בניגוד למחלקות פנימיות שבהן חולים נעזרים בקרובי משפחה שסועדים אותם, במחלקות הקורונה הם מבודדים ומנותקים מכל עזרה חיצונית. "לחולי הקורונה אין כל תמיכה משפחתית. הכול מורכב וקשה יותר. אם חולים רגילים זקוקים לכוס תה או קפה ולעזרה, תמיד מישהו יכול להיות לצידם אבל במחלקת הקורונה אנחנו פשוט לא מגיעים לזה".
שיחות דומות שאנחנו מקיימים עם מנהלי מחלקות קורונה ואנשי צוות מעלות תמונה מדאיגה דומה של מה שנראה כמו ערב קריסת מערכת הבריאות. במסיבת עיתונאים שערכו אתמול (ד') אחר הצהריים אנשי איגוד הרופאים הפנימאים הם דיווחו על "ירידה הדרסטית ביכולת של בתי החולים לטפל בחולים שגרתיים". פרופ' אבישי אליס, מנהל מחלקה פנימית בבלינסון ויו"ר האיגוד הישראלי לרפואה פנימית הרחיב: "אין לנו מספיק רופאים פנימאים במחלקות, כי אין לנו מספיק אחיות, כי אין לנו די כוחות עזר ופארה-רפואה, כי אין לנו די מיטות אשפוז, כי אין לנו די מחלקות". לדבריו, "הפסקת ניתוחים אלקטיביים או פתרון של אשפוז בתי חולים פרטיים ישנו מהותית את המצב, כי רופאים ומחלקות פנימיות זו התמחות, ולא רשימות כוח אדם וציוד שיש למלא ולהשלים".
מתוך 111 מחלקות פנימיות בבתי החולים היום, 40 אחוז כבר הוסבו למחלקות קורונה, והמספר עולה בכל יום. לצמצום החריף בהיקף המחלקות הפנימיות השגרתיות יש משמעות טראגית. בפועל מדובר בהפחתת כ-1,500 מיטות אשפוז מסד"כ המחלקות הפנימיות, העומד בימי שגרה על כ-3,300.
"הלוואי שפעם אחת בתולדות המדינה שלנו אנשים היו מצייטים למה שמתבקש: מסכה, ריחוק, היגיינה"
ד"ר איילת רז, מנהלת פנימית א' ברמב"ם, ציינה כי במערכת הבריאות נאלצים לשחרר חולים שעוד לא הוטב מצבם מאחר שאין די כוח אדם שיוכל לטפל בהם. "המשמעות היא פגיעה קשה בחולים שגרתיים. בחולי סוכרת, יתר לחץ דם, חולי סרטן, מושתלים בחולי תחלואת המוח, שרבים מהם מטופלים אצלנו במחלקות הפנימיות, בסובלים מזיהומים, דלקות, מחלות מדבקות ועוד". היא הוסיפה כי אין לבתי החולים ברירה אחרת בעת הזאת. "עם היקפי המאושפזים מלפני שנה ושנתיים, אי אפשר כיום, תחת הקורונה, כשירדנו בהיקף המיטות בכ-40 אחוז ובהיקף הצוותים המטפלים".
בבית החולים זיו בצפת מאושפזים הבוקר 30 חולי קורונה ובהם תשעה במצב קריטי ומונשמים. "אנחנו מצפים לכניסה לאי-ספיקה בזמן הקרוב ומקווים שהסגר יצליח למנוע את זה", אומר לנו ד"ר כמאל אבו ג'בל, מנהל מחלקת התפרצות לחולי קורונה. "סגרנו מחלקות 'רגילות' לטובת מחלקות קורונה ויש די מיטות אשפוז בשלב זה אבל צוותים מוכשרים לטיפול הם מעטים. זו מערכת הבריאות שמדברים עליה שהיא מוזנחת שנים. לא הוכשרו אחיות ורופאים בתחומים שעכשיו אנחנו זקוקים להם. החכמים התריעו והתריעו ואף אחד לא שמע להם. עכשיו אנחנו נדרשים להכשיר ולהתאים בדחיפות בהכשרות מיוחדות ומהירות למחלקות הקורונה ולהכשיר צוותים גם למחלקות אחרות".
ד"ר אבו ג'אבל מוסיף עוד כי בשבועות האחרונים הוא מבחין ביותר ויותר חולים שמגיעים אל מחלקות הקורונה ושאר מחלקות בתי החולים לאחר שמצבם מחמיר ובשלב מתקדם של מחלתם וזאת בשל החשש שלהם מלהגיע לבית החולים לקבל טיפול רפואי בימי המגיפה. "הבעיה שמגיעים למיון ברגע שהם לא יכולים יותר ואז זה מקשה עלינו ועליהם. בשבוע לפני שהחמיר לא קיבלו טיפול ראוי וכשמגיע חולה במצב קשה הרבה טיפולים כבר לא מתאימים לו והם מגיעים היישר לתמיכה נשימתית מלאכותית ומכאן שהסיכויים שלהם נמוכים יותר".
כך לדוגמא, בשבוע שעבר, צעיר בן 32, ללא מחלות רקע אבל במשקל עודף הגיע במצב אנוש וכמעט ללא ריאות מתפקדות. מיד הורדם והונשם בסיוע אקמו. ככל הנראה, לו היה פונה קודם לכן, ניתן היה לשפר את מצבו.
ד"ר עמי נויברגר מנהל מחלקת קורונה ד' בביה"ח רמב"ם בחיפה גם הוא מצטרף לתמונת המצב המורכבת ומדווח לנו כי "כבר עכשיו, כל הצוותים כולל אותי נלקחו מהמחלקות האחרות ובאיזה שהוא שלב, ככל שיפתחו יותר מחלקות קורונה, לא יישארו רופאים במחלקות הרגילות".
הדאגה הגדולה כעת בקרב אנשי החזית במערכת הבריאות בישראל היא החורף הצפוי בשעה שגם בשנה רגילה, במחלקות הפנימיות מתמודדים עם תפוסות שיא של פי שניים מיכולת הטיפול בשגרה. עם תחלואת השפעת העונתית המציאות עלולה להיות איומה חלילה. "בכנות, אני לא רוצה לחשוב על החורף", אומר לנו פרופ' הרשקו. "אני מתפלל לעבור את היום והשבוע והחודש וכשנגיע לחורף שאלוהים יעזור לנו. אתמול הייתה לנו ישיבת מנהלים וקיבלתי את המשימות שעלינו למלא והיום יש כבר שינויים זו מלחמה לכל דבר".
