את תפילת הנעילה ביום הכיפורים האחרון נשא דוד פרידמן בעת פנה יום, בגינת ביתו על צוק החוף בהרצליה, מול השמש השוקעת. תפילה, שלעדותו הוא לא ישכח לעולם. כשהוא ספון בביתו, מחמת הבידוד הארוך שגזר על עצמו עם שובו מארה"ב מטקס חתימת "הסכמי אברהם" – נוסף על חמשת הימים שנקבעו לחברי המשלחת אחרי שעברו בדיקות קורונה, התפלל שגריר ארה"ב בישראל את תפילות היום הקדוש ביחידות, בפעם הראשונה בחייו, אדם מול קונו ומחשבותיו.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הסיוט האירני: צינור הנפט אילת־אשקלון
– 350 דולר לסט: איך השפיע משבר הקורונה על מחירי ארבעת המינים בעולם
– דעה: בדרך לגל שלישי? כל מגזר דואג רק לאינטרסים שלו
"חשבתי על השנה שחלפה ועל השנה העתידה לבוא ועל עתידי הלוט בערפל כשגריר", חולק עימנו פרידמן את הרהוריו. "אני מקווה להתפתחויות חיוביות, ובראש ובראשונה לראות את העולם נחלץ מהמגפה ומשתפר, כשישראל ואמריקה מתחזקות ובטוחות יותר. האם אמשיך בתפקיד אם הנשיא טראמפ יזכה בבחירות? זו תהיה ההחלטה שלו, לא שלי. אני רוצה לשרת את ארה"ב כמיטב יכולתי, זו זכות גדולה, ריגוש וכבוד גדול. אבל כן, אני בהחלט מעוניין להמשיך לכהן בתפקיד".
על אף המגבלות המונעות מפגשים ישירים בימים אלה, השגריר ניאות לקיים את הריאיון עימנו פנים אל פנים מתוך ראיית החשיבות בריאיון ל"מקור ראשון". אנחנו יושבים בסוכה הנאה שנבנתה בגינה, תוך שמירת כל כללי הריחוק, והמסכות אינן יורדות מהפנים. עדיין מוקדם לסכם, אך אין כל ספק שכהונתו של פרידמן בשלוש השנים החולפות הייתה סוערת ולוותה בפריצות דרך משמעותיות ביחסי ארה"ב וישראל. העברת השגרירות לירושלים, הכרת ארה"ב בריבונות ישראל בגולן, שינוי של 180 מעלות ביחסה של אמריקה לשאלת חוקיות ההתנחלויות ו"תוכנית המאה" שבפעם הראשונה הכירה בזכותה של ישראל להחיל את ריבונותה על יישובים ביהודה ושומרון. לכך יש לצרף את הסכמי השלום והנורמליזציה עם איחוד האמירויות ובחריין, וקבלת התפתחויות היסטוריות שעשויות לענות, הפעם באופן אמיתי ונכון, על ההגדרה של "מזרח תיכון חדש". "זו רק ההתחלה", מבטיח השגריר. "אחרי השתיים הראשונות תבוא המדינה הבאה ואחריה עוד אחת ועוד אחת".
תוכל לציין את שמן? האם סעודיה היא אחת מהן?
"אוכל לציין, אבל לא אעשה זאת", הוא מחייך. "מה שאני יכול לומר הוא שעוד חמש עד עשר מדינות יצטרפו לתהליך הזה. הן יהפכו את מציאת השלום למשהו ממשי".
עוד לפני הבחירות בנובמבר?
"לא אוכל לומר זאת, אבל לא מדובר רק בהסכמי נורמליזציה אלא יש גם דיונים משמעותיים עם כמה מדינות, כמו שנעשה עם סרביה וקוסובו, להעתיק את שגרירויותיהן לירושלים. בחלקם חלה התקדמות רבה בנושא, כך שמדובר בשתי הזדמנויות דיפלומטיות לישראל: נורמליזציה עם מדינות שעד כה לא הכירו בה, והעברת שגרירויות של מדינות שמכירות בישראל מתל־אביב לירושלים".
השגריר מאמץ בחום את ההגדרה שהעניק נתניהו להסכמים האחרונים – "שלום תמורת שלום" – אף שהם כרוכים בוויתורים שיש מי שמכנה אותם טריטוריאליים, כשישראל מוכנה לשכוח בינתיים מהריבונות.
"אין דבר בהסכמים הדורש מישראל לבצע ויתורים כלשהם, אלא רק בתחום התזמון והסמנטיקה", אומר השגריר.
גם לא הכרה במדינה פלסטינית? הרי "הסכם אברהם" מדבר על אימוץ תוכנית טראמפ וזו כוללת, בסופו של דבר, גם מדינה פלסטינית. האם חתמנו כעת על פתרון שתי המדינות?
"התשובה היא לא. אין שום דבר בהסכם הדורש מישראל להסכים למדינה פלסטינית. מערבים כאן תפוחים ותפוזים. אין שם גם דרישה לקבל את תוכנית טראמפ. ראש הממשלה נתניהו כבר אמר כי הוא מוכן לשאת ולתת עם הפלסטינים על בסיס תוכנית טראמפ ואני מניח שהוא ימשיך להסכים לזאת. המשא ומתן עדיין לא הוביל לשום דבר שבעקבותיו הממשלה הישראלית נדרשת להסכים או לא להסכים לו".
מדינה תלויה בתנאים
שאלנו את השגריר אם משהו השתנה מאז הצהיר לפני שנתיים, שהמונח "פתרון שתי המדינות" איבד את משמעותו, או מאותו ריאיון שהעניק לנו עוד בטרם נבחר הנשיא, ושבו קבע כי טראמפ יתמוך במדינה פלסטינית רק אם ישראל תרצה בכך. הוא הוסיף אז כי "הפלסטינים עדיין אינם מוכנים למדינה ולא פיתחו את התרבות הפוליטית ואת האחריות שיאפשרו זאת".
"לפני שתוכנית טראמפ הוצגה, באמת לא היה למונח הזה כל משמעות. התפיסה הייתה שמדינה פלסטינית תהיה איום על ישראל, על ירדן ועל העולם כולו. התוכנית שפרסמנו, שהתקבלה בהתלהבות על ידי ראש הממשלה וגם על ידי ראש הממשלה החליפי, שלדעתי מייצגים כ־80 אחוז מהאזרחים, מעניקה אפשרות למדינה פלסטינית אך רק אם הם יסכימו לחדול מטרור והסתה, ליצור תשתית שמקדמת זכויות אדם וחופש דת, שלא יהיה לה צבא, שיקבלו את ישראל כמדינה יהודית, שיזנחו את הטענה לזכות השיבה של הפליטים ויסכימו לחיות בגבולות שבהם כל היישובים היהודיים ביהודה שומרון שייכים למדינת ישראל. אם כל התנאים הללו ימולאו, יהיה לנו פתרון של שתי מדינות. לפתרון שתי מדינות באופן מציאותי, שיהיה טוב לישראל וטוב לפלסטינים, יש תמיכה של רוב תושבי ישראל. כרגע הגדרנו פתרון של שתי מדינות שכעת יש לו משמעות".
"אנשים מיש"ע אמרו לי 'אתה נותן לפלסטינים מדינה'. שאלתי למה זה לא טוב, וענו לי 'יהיה להם צבא, הם יתקיפו אותנו'. אמרתי להם, 'תקראו את התוכנית. לא יהיה להם צבא"
פרידמן מזכיר את הריאיון הראשון שנתן ל"מקור ראשון", לפני ארבע שנים. "עוד לפני שנכנסתי לתפקיד השגריר, אמרתי בו שממשל טראמפ יכריז שההתיישבות ביו"ש אינה בלתי חוקית. זו הייתה הכותרת בעיתון. כולם חשבו שאני משוגע, שאלה רק דיבורים. ובכן, הם לא היו רק דיבורים. הצהרת מחלקת המדינה על חוקיות ההתיישבות הפכה 50 שנה של מדיניות וניתוח משפטי, וקבעה שהיישובים אינם בלתי חוקיים".
שגריר איחוד האמירויות בארה"ב יוסוף אל־עוטייבה אמר בסוף השבוע כי הריבונות ירדה מהשולחן לפרק זמן "משמעותי". הנוסח האנגלי של ההסכם מדבר על "suspension" (השעיה), ואילו הנוסח הערבי מדבר על עצירה מוחלטת.
"המינוח הנכון הוא השעיה. אי־אפשר לתרגם את המונח הזה לתאריך נקוב. כל הרעיון כאן הוא לתעדף את המאמצים ליצירת כמה שיותר הסכמים בין מדינות ערביות לישראל. הריבונות לא תקרה בעתיד הקרוב. זה נדחה לשנה, אולי לשנתיים ואולי יותר. אני לא יודע מתי זה כן יקרה. כשאנחנו, ישראל וארה"ב נגיע להחלטה משותפת בנוגע לריבונות, השאיפה היא שכבר יהיו כמה הסכמי שלום בין ישראל למדינות ערביות".
כזכור, ראש הממשלה הצהיר מיד לאחר הטקס בבית הלבן בינואר, כי יביא את סוגיית הריבונות לממשלה כבר בשבוע לאחר מכן. מי שהוציא את הרוח ממפרשי המקווים, היה חתנו ויועצו של הנשיא, ג'ארד קושנר, שהודיע כבר באותו לילה בריאיון לתקשורת, שזה לא יקרה מהר כל כך. ההערכות היו שעמדתו של פרידמן, האוהד בליבו את ההתיישבות שנים רבות, נדחקה מול עמדותיו של קושנר. אך פרידמן מבקש להדגיש כי לא היו כל חילוקי דעות בינו לבין קושנר וכי ההחלטה התקבלה על ידי כולם.
"ארה"ב הגיעה למסקנה שיש כאן הזדמנות טובה יותר לישראל ולה. אמנם ישראל היא מדינה ריבונית ויכולה להחליט כרצונה, והיינו מכבדים את הדרך שבה היא רואה את הדברים, אבל בסופו של דבר הגענו לנקודה שבה ראינו במשותף הזדמנות אדירה.
"יצרנו שינוי עצום והזדמנות גדולה בעבור אלה שמאמינים בריבונות ישראלית ביו"ש. הצענו גם תוכנית שבמסגרתה, כפי שאני גורס כבר שנים רבות, שום קהילה ביו"ש לא תצטרך להתפנות מביתה. המציאות היום שדגל ישראל מתנופף מעל חברון, גוש עציון, מעלה־אדומים, שילה, בית־אל, ועל פי התוכנית שלנו הדגלים האלו יהיו שם לנצח".
"בינואר הייתה אי־הבנה"
ככל שמדינות ערביות רבות יותר יצטרפו להסכמים, יהיה קשה יותר להחיל ריבונות.
"אני לא מסכים. אין כאן שום ויכוח ביני לבין יועץ הנשיא ג'ארד קושנר. הטענות האלו לא נכונות. כולנו התקדמנו בכיוון של החלת ריבונות ישראלית. זה היה הכיוון. זה מה שאמרה התוכנית, זה מה שחשבנו שאנחנו עומדים לעשות. זה לא שאחד מאיתנו החזיק בדעה שונה מהאחרים. כולנו היינו בדעה הזאת.
"מאוחר יותר ראינו כולנו הזדמנות לנורמליזציה לא רק עם האמירויות ובחריין, אלא עם מדינות נוספות. כולנו הגענו למסקנה שזו הזדמנות ייחודית ובעלת יתרונות לישראל, לארה"ב, לערבים ולעולם – ושנעדיף את האופציה הזאת. בחודש ינואר לא ידענו שהתוכנית תפנה אל ההזדמנות של נורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות. הבנו זאת רק חודש או חודשיים לפני שזה פורסם (באוגוסט). אני חושב שהדרך הנכונה להסתכל על זה היא שצעדנו במסלול להכרה בריבונות ישראלית, לפחות על חלקים מיהודה ומשומרון; היו דיונים שונים על אילו חלקים בדיוק. ואז ראינו הזדמנות אחרת, ואמרנו – בואו נלך בכיוון שנפתח. זה מה שקרה".
אבל, שאלנו את פרידמן, לפני שהמראת לוושינגטון בינואר נפגשת עם ראשי רשויות מיו"ש, עם פוליטיקאים מהימין ואפילו עם אנשי תקשורת. הם קיבלו ממך את הרושם שהריבונות עומדת להתרחש באופן מיידי. גם ראש הממשלה נתניהו התרשם כך. ואז, ביום הטקס בבית הלבן, נראה היה כי ג'ארד קושנר וגם נציגים מסוימים של התקשורת הישראלית ידעו שזה לא עומד לקרות באופן מיידי. אפילו לפני שנתניהו ידע.
"בנאום הנשיא בטקס ב־28 בינואר, הוא הזכיר את הצורך בוועדת מיפוי", משיב פרידמן. "אי־אפשר היה פשוט להחיל ריבונות כי איש לא ידע במדויק על מה. הקהילות ב'יהודה ושומרון' (השגריר נוקט את המונח העברי; מ"ט והכ"ח) יושבות על שלושה או ארבעה אחוזים מהשטח. כדי ליצור את המפה עצמה, שקרובה יותר ל־30 אחוזים, היו צריכים לקבל הרבה החלטות. הנשיא אמר שתהיה ועדת מיפוי. באמת לא הייתה שום דרך לעשות זאת באופן מיידי".
ונתניהו ידע זאת, כשהבטיח אחרי הטקס שהריבונות תעלה להצבעה כבר בישיבת הממשלה הקרובה?
"אני חושב שאולי זו הייתה אי־הבנה".
נתניהו הבין מהנשיא, ואולי ממך, שהוא יכול להעלות את החלת הריבונות להצבעה בשבוע שלאחר מכן, ואז הופתע מהראיונות של קושנר?
"בימים הראשונים הייתה אי־הבנה".
בין מי למי? בין נתניהו לנשיא?
"בין ארה"ב לישראל. היו הרבה אנשים משני הצדדים".
עבודת המיפוי עדיין נמשכת?
"זו שאלה טובה, אני חושב שנצטרך לחדש אותה בנקודה מסוימת. היא לא הושלמה, וכרגע אין לחץ לחדש אותה. אני לא יודע מתי היא תושלם".
צוות ועדת המיפוי נפגש בפברואר, לתצפית שאמורה הייתה להיות חגיגית במיוחד. היא התכנסה בפסגה בקצה המזרחי של העיר אריאל. מהצד הישראלי היא כללה את שר התיירות דאז ויו"ר הכנסת דהיום יריב לוין, את ראש המועצה לביטחון לאומי מאיר בן־שבת ואת מ"מ מנכ"ל משרד ראש הממשלה רונן פרץ. מהצד האמריקני היו חברים בה פרידמן, יועצו אריה לייטסטון, וסקוט ליית, מנהל המשרד לעניין הישראלי־פלסטיני במועצה האמריקנית לביטחון לאומי. על החגיגיות העיבו מעט ערפל כבד, וגשמי ברכה כבדים שירדו באותו יום. קור שומרוני צינן אז את משתתפי הסיור, בניגוד לשרב ההרצלייני המיוזע ששרר השבוע בסוכתו של השגריר. "זו הייתה הפעם הראשונה שבה הצוות נפגש במלואו", אומר השבוע פרידמן.
כמה הספקתם להיפגש מאז, לפני שהקורונה עצרה את הדברים?
"כמה פעמים. היו הרבה שיחות טלפון. הייתה הרבה עבודת מחשב. נעשתה התקדמות משמעותית".
הגעתם למפה סופית, מוסכמת?
"אין מפה סופית, אבל נעשתה עבודה רבה".
אין אנשים רעים בצד האמריקני
אם ישראל תחליט להחיל ריבונות באופן חד־צדדי, איך תגיב ארה"ב?
"אני חושב שזו שאלה היפותטית. אופתע מאוד אם ישראל תעשה זאת. ההבנות שלנו עם ישראל הן שהתקדמות בכל הנוגע לצעד כזה תיעשה בתמיכה שלנו, ושבינתיים נעבוד יחד כדי לקדם את מצבה הדיפלומטי של ישראל. אני מעריך שבין חמש לעשר מדינות נמצאות בדרך ליחסים דיפלומטיים עם ישראל".
יריב לוין אמר בריאיון ל"מקור ראשון", שלפני כשלושה חודשים ישראל העבירה לארה"ב הצעה על תוכנית להחלת ריבונות חלקית, ולא קיבלה תשובה מהבית הלבן.
"יריב לוין ואני שוחחנו כמעט בכל יום מאז ינואר. היו בינינו דיונים מאוד טובים ופתוחים. יריב ואחרים עשו עבודה מצוינת בייצוג העמדה הישראלית. אני לא זוכר שמשהו נותר פתוח, היו דיונים רבים. ואז, כפי שאמרתי, הגענו לנקודה שבה ראינו את ההזדמנות עם האמירויות. אני חושב שהשיחות בכיוון הזה החלו עם שגריר האמירויות בארה"ב, ומאז הן הלכו והתקדמו".
"אני מקווה שאנשי שמאל כמו ג'יי סטריט, שלום עכשיו או הפורום למדיניות ישראל, ייווכחו לדעת שהפרוגרסיבים הדמוקרטים אינם חברים שלהם. הם צריכים להפנים זאת"
האם העובדה שחלק מהימין הישראלי ובו נציגים ממועצת יש"ע, הביע חוסר שביעות רצון מהתוכנית, 'סייע' לה לרדת מהשולחן? אלחייני אף התבטא כי טראמפ אינו ידיד של ישראל.
"אני חושב שהיו הערות בידי מנהיגים מיש"ע שלא עזרו. אין שאלה לגבי כך", הוא אומר. "היו כמה ממנהיגי יש"ע שהתלוננו לגבי התוכנית, שהתקיפו באופן אישי את הנשיא, את ג'ארד קושנר. עליי די חסו".
טוב, אתה "הבחור הטוב" בסיפור…
"כולנו הטובים. אין כאן אנשים רעים בצד האמריקני. אני מכבד את הנהגת יש"ע. אני חושב שהרבה ממה שיש להם לומר הוא חשוב, אבל רבים מהם מעולם לא קראו את התוכנית. הם באו אליי והתלוננו, ושאלתי – מה אתם לא אוהבים בתוכנית? הם השיבו 'אתה נותן לפלסטינים מדינה'. שאלתי למה זה לא טוב, ואמרו לי 'יהיה להם צבא, הם יתקיפו את ישראל'. אמרתי להם, תקראו את התוכנית. לא יהיה להם צבא. אמרו לי 'הם יציפו את האזור בפליטים'. אמרתי תקראו, הם לא יכולים לעשות זאת. 'הם ימשיכו לשלם לטרוריסטים'. אמרתי תקראו, הם לא יקבלו מדינה אם ימשיכו בכך.
"לכל התלונות שהיו על מדינה פלסטינית היו תשובות בתוכנית. אך במקום לקרוא אותה הם הפכו זאת לעניין פוליטי, ובאותו זמן לא סיפקו שום תשובה משלהם לשאלה מה עושים עם 2.5 מיליון פלסטינים. אם התוכנית היא לא התשובה הנכונה, אז מה כן התשובה הנכונה? לכך מעולם לא קיבלתי מענה הגיוני. זה לא עזר, כי כולנו ניסינו לפתור בעיה, לא להיבחר לתפקיד פוליטי. אני לא רץ לשום תפקיד, אני מנסה לסייע לישראל לפתור בעיה. אני לא יכול לרצות בכך יותר מאשר ממשלת ישראל או העם בישראל. מחלק מהאנשים קיבלתי תחושה שהם לא ניסו לפתור בעיה, הם ניסו לטעון טענה פוליטית; זו אמנם זכותם אך אין בכך כל תכלית".
נפגשת אישית עם ראשי המתנגדים, כמו יו"ר מועצת יש"ע דוד אלחייני או יוסי דגן?
"נפגשתי עם חלקם. לא אנקוב בשמות. לא פגשתי את דגן, ונדמה לי שהוא גם לא ביקש לפגוש אותי. אני חושב שנפגשתי עם אלחייני מוקדם יותר בעת ביקור בבקעת הירדן עם נתניהו וג'ון בולטון, כששימש היועץ לביטחון לאומי".
אבל יש נקודות של צדק בדבריהם, כמו המאחזים שהושארו מחוץ לתוכנית.
"יש דברים שאפשר היה לדבר עליהם. היינו שמחים לשוחח, אבל השיחות, בחלקן, ואיני רוצה לדבר סרה באף אחד, לא התקדמו לשום מקום. אם הגישה היא – אנחנו רוצים רק לקבל ואין לנו עניין לתת דבר – קשה להגיע לפתרון בדרך הזאת".
ביו"ש לא הוכרזו תוכניות בנייה חדשות מחודש פברואר – זה קשור להסכמי אברהם או לבקשה אמריקנית מישראל?
"לא. בהחלט לא".
הייתה בקשה אמריקנית להקפיא בנייה ביהודה ושומרון?
"בהחלט לא".
האם ראש הממשלה נתניהו ידע על עסקת מטוסי ה"חמקן" עם האמירויות?
"למיטב ידיעתי הוא מעולם לא הסכים או הביע התנגדות. זה לא היה על השולחן. אני חושב שעמדתו הייתה שהוא יביע את דעתו כשהנושא יעלה. זה לא היה חלק מההסכם או מהדיונים על ההסכם".
אם ישראל תטען שאספקת המטוסים עלולה לפגוע ביתרונה הצבאי האיכותי, האם ארה"ב תוותר על העסקה?
"זה לא עובד כך. היתרון הצבאי האיכותי של ישראל מעוגן בחוק האמריקני. מאז 2008 ארה"ב נדרשת על פי החוק להבטיח את היתרון הצבאי האיכותי של ישראל. זה נעשה. המדיניות הזאת הייתה קיימת גם לפני 2008. השאלה היא מה קורה בדיונים בין ארה"ב לישראל בכל הקשור למכירת נשק למדינות אחרות; זה קורה כל הזמן. אין תסריט שבו ישראל מגלה לפתע איזו עסקה ופונה לנשיא ואומרת 'אל תעשה את זה'. בפועל יש דיונים מתמשכים שאינם מתקיימים בדרגים הפוליטיים אלא בדרגים טכניים־מקצועיים, מומחי צבא, מהנדסים וכו', הנעשים מאחורי הקלעים ואינם מתפרסמים. זו הדרך שבה יתבצע גם עניין המטוסים לאמירויות".
"טראמפ נוהג בשקיפות"
ערב העימות הראשון בין הנשיא טראמפ למועמד הדמוקרטים ג'ו ביידן פרסם הניו־יורק טיימס תחקיר הקובע כי טראמפ נמנע מלשלם מיסים במשך עשר שנים, וכי הסכום המרבי ששילם היה 750 דולר. ביקשנו מהשגריר להעריך כיצד ישפיע הדבר על סיכויי בחירתו מחדש.
"מעולם לא ראיתי את החזרי המס של הנשיא ואין לי מושג מה יש בהם. אני לא יודע גם אם הדיווח בניו־יורק טיימס הוא מדויק. הייתי עורך דין ועסקתי במיסוי נדל"ן במשך 35 שנה, ואני יכול לומר שמיסוי תעשיית הנדל"ן באמריקה מסובך מאוד. אתה יכול להשהות את התשלום במשך כמה שנים ואז להשלים אותן בשנה אחת תוך חישוב הפסדים מול הכנסות. 'צילום' טופס תשלום אחד של אדם הנמצא בעסקי הנדל"ן לעולם לא יהיה מדויק או יעיד על פרופיל תשלומי המס. לדעתי לא יהיה בכך כל נזק. לאיש לא אכפת מכך. הניו־יורק טיימס מנסה להביס את הנשיא אף שזה לא תפקידו של עיתון, ובכך הופך לחבר בפעיל במפלגה הדמוקרטית, כך גם ה־CNN ואחרים הרואים חובה לעצמם להביא למפלתו של הנשיא".
הבחירות הקרובות הביאו לתופעה שבה מתפרסם בכל שבוע ספר חדש על הנשיא טראמפ. דומה שכל מי שאי פעם עבד עימו או נפגש עימו טורח להוציא ספר בלתי מחמיא על "מעללי" הנשיא בבית הלבן. האחרון היה איש אמונו ועורך דינו מייקל כהן, שספרו "בוגד" מאשים את טראמפ בעבירות על חוקי הבחירות, שבעטיין נשלח כהן לכלא. קדמו לו ספריהם של בוב וודוורד, חושף פרשת ווטרגייט, אחייניתו של הנשיא מארי טראמפ והיועץ לביטחון לאומי לשעבר ג'ון בולטון, שמתח ביקורת חריפה ובוטה על הנשיא, החלטותיו והתנהגותו.
"איני חושב שתהיה לכך השפעה על הבחירות", מתייחס השגריר לגל הפרסומים. "מעולם לא הייתה שקיפות רבה כל כך בבית הלבן כמו בימי דונלד טראמפ. אצלו אתה מקבל מה שאתה רואה. המדיניות שלו מובנת גם ללא ספרים. הוא עונה בכל יום לשאלות בטלוויזיה. שום נשיא לא היה פתוח יותר לעיתונות כמוהו בכנות, גם כשהוא צועד למסוק הוא נעצר ועונה על שאלות במשך 20 דקות. אם אתה אוהב אותו – תצביע לו. אם לא – אל תצביע".
קראת את הספרים?
"עדיין לא. קראתי חלק מספרו של בולטון".
"בין חמש לעשר מדינות נמצאות בדרך ליחסים דיפלומטיים עם ישראל. יש גם דיונים משמעותיים עם כמה מדינות על העתקת שגרירויותיהן לירושלים"
אנחנו אומרים לשגריר כי בולטון טען בריאיון ל"מקור ראשון" כי החלטות הנשיא מושפעות מהערכתו את תוצאותיהן בפוליטיקה האמריקנית, ולא על פי טיעונים רציניים. בולטון אף הביע חשש שאם טראמפ ייבחר לכהונה שנייה, שוב לא תהיה עליו אימת הבחירות והוא עלול לשנות את מדיניותו כלפי איראן ואפילו כלפי ישראל. היועץ לשעבר טען כי לטראמפ לא הייתה כל בעיה לפגוש את שר החוץ של איראן או להיענות להצעתו של נשיא צרפת בוועידת ה־G5 לפגוש את נשיא איראן.
"אני מעורב בהחלטות רבות של הנשיא הנוגעות לביטחון הלאומי של ארה"ב, גם בנושאים הקשורים לישראל או להחלטות על איראן, כמו ההחלטה לחסל את סולימאני, ולא שמעתי אותו ולו פעם אחת מכוון את החלטותיו על פי השיקול כיצד הדבר יתקבל מבחינה פוליטית", הודף פרידמן את הטענות. "אין לי כל סיבה לחשוב שכאשר הדברים מגיעים לשאלות של ביטחון לאומי הוא פועל על פי שיקולים פוליטיים. הוא פועל בדרך שלדעתו היא הטובה ביותר בעבור ארה"ב, וכאשר זה מגיע לישראל הוא גם פועל לטובתה. ההישגים של הנשיא בעניין הקשחת העמדות מול איראן עולים עשרת מונים על קודמיו, גם מהמפלגה הרפובליקנית, אם לומר בכנות. אין לו על מה להתנצל. אם הוא מחליט שבמסגרת מדיניות ההקשחה עליו לפגוש מישהו שבמקרה נמצא באותה עיר – וכפי שאתם יודעים הפגישה לא יצאה לפועל – כדי לראות אם ההקשחה עובדת או כדי להעריך בעצמו את המציאות, יש לו הזכות לעשות זאת ואיש אינו יכול להתלונן על כך. אני לא מבין את הערתו של בולטון. הוא גם נפגש עם קים ג'ונג־און והמדיניות כלפי קוריאה הצפונית לא השתנתה".
המדיניות של טראמפ כלפי ישראל עלולה להשתנות?
"לא, זה לא יקרה".
ההישגים חייבים להישמר
אם ג'ו ביידן ינצח בבחירות, האם יש סכנה שהישגי ממשל טראמפ – העברת השגרירות או ההכרה בחוקיות ההתנחלויות או הריבונות על רמת הגולן – יוסגו אחור?
"כל הצעדים שנקטנו נתפסים כפרו־ישראליים אבל הם גם פרו־אמריקניים. בכל דבר בחנו את התועלת שיש לאמריקה. הווה אומר שישראל חזקה ובטוחה טובה לאמריקה. אני מאמין שכל מי שיהיה בתפקיד חייב להאמין בכך. אני אופטימי שכל מי שיהיה בבית הלבן יחשוב באותה דרך. אם ההישגים שלנו יוסגו אחור, זה יהיה טראגי. זה יהיה רע לאמריקה. לפי מה שאני מבין אין סכנה לשגרירות אבל יש דברים רבים מעבר לכך".
מה אתה יודע על יחסו של ביידן לישראל?
"הייתה לי ביקורת רבה על ממשל אובמה ואיני יודע אם ביידן יהיה כמו אובמה. איני מכיר אותו היטב. כאשר ממשל אובמה לא מנע את קבלת החלטה 2334 במועצת הביטחון (הקובעת כי ההתנחלויות אינן חוקיות; מ"ט והכ"ח), ביידן כסגן נשיא לא מנע זאת, ואני לא יודע אם הוא אפילו ניסה. זו הייתה בגידה גדולה בישראל. הזיכרון היחיד שלי מביידן בכל הקשור ליחסי ישראל וארה"ב הוא תגובתו המבישה להכרזה על בניית יחידות דיור ברמת־שלמה ב־2010. רמת־שלמה היא קהילה חרדית הנמצאת בשטח שעליו חלה ריבונות ישראל בשליטת עיריית ירושלים. באותה עת הוא ביקר בישראל ונפגש עם נתניהו. הוא התרגז מאוד וגינה את ההכרזה עוד בהיותו בישראל, בירושלים. זה מעשה שלא ייעשה. היה עליו להבין שישראל היא אומה ריבונית שהבנייה בה חופשית ולא כל בית נבנה בה על ידי נתניהו, במיוחד בירושלים, שלא כמו ביהודה ושומרון".
אם נתייחס למפלגה הדמוקרטית המקצינה שמאלה, אנו רואים שכמה מידידי ישראל המובהקים לא נבחרו מחדש ובמקומם נכנסו גורמים אנטי־ישראליים ואפילו אנטישמיים. אלכסנדריה קורטז סירבה אפילו להשתתף באזכרה ליצחק רבין בלחץ גורמים פרו־פלסטיניים.
"אני מקווה שאנשי שמאל כמו ג'יי סטריט, שלום עכשיו או הפורום למדיניות ישראל ייווכחו לדעת שהפרוגרסיבים הדמוקרטים אינם חברים שלהם. במשך כמה שנים הם רודפים אחריהם, מגינים עליהם ומתרצים מיני תירוצים להתנהגותם – במקום לגנות את הרטוריקה האנטי־ישראלית. הם לא חברים שלהם. הם אפילו לא יכולים לעמוד מאחורי יצחק רבין, שהקריב את חייו למען השלום והמדינה הפלסטינית, רק מפני שבמקרה היה גם גנרל בצה"ל לפני שהפך לעושה שלום. הם צריכים להפנים זאת. אני מקווה שזה שיעור בשבילם, כואב ככל שיהיה".
אבל יהודי אמריקה ממשיכים להצביע להם…
"לא כל היהודים".
האם טראמפ אמור לבצע צעדים נוספים נגד סין, הממשיכה לשעוט לעבר הגשמת שאיפתה להיות הכלכלה הגדולה בתבל, אולי לנוכח הקשרים הענפים שיש לביידן בסין שעלולים להשפיע על מדיניותו אם ייבחר?
"אחת התרומות המשמעותיות ביותר של הנשיא לעולם ולארה"ב הייתה מדיניותו כלפי סין. זו הייתה מדיניותו עוד בטרם נבחר, והוא צדק והדמוקרטים שגו. חשוב מאוד שהעולם יבין את המשמעות של ההתפשטות הסינית. הדמוקרטים אינם חולקים השקפה זו. אני מקווה שכל האמריקנים יפנימו את הסכנה הזאת. אחד מתוצאות הלוואי של ההסכם עם האמירויות היא שעתה יזרום לישראל הון מסוכן פחות מההון הסיני. התקווה היא שזה יאפשר ליזמים ישראלים גישה למקורות הון זרים אחרים שיסייעו לישראל".
לאחרונה פורסם כי ישראל הצטרפה ל"תוכנית הרשת הנקייה" של הממשל האמריקני, ולא תאפשר פריסת תשתיות 5G סיניות בארץ. הסינים בינתיים ממשיכים לבנות נמל ואת הרכבת בתל־אביב. האם ארה"ב צפויה לבקש מישראל הגבלות נוספות בקשר להשקעות ובניית תשתיות בידי סין?
"מדובר בשיחות ובתהליך מתמשך עם ישראל ואנו מרוצים מההחלטה. ארה"ב אינה עובדת בדרך של הצגת דרישות מישראל. יחסינו קרובים במידה מספקת, ואם אנו מביעים את דאגתנו, ישראל מבינה זאת ואנחנו מבררים את העניינים כמו חברים".
הציבור מכיר את טראמפ
אחד הנושאים המדאיגים את טראמפ ואנשיו הוא האפשרות שקולות רבים יזויפו, ייזרקו לפח או ייעלמו, בשל האפשרות הרחבה הניתנת היום לאזרחי ארה"ב להצביע באמצעות הדואר. ההצבעה הזאת כבר החלה, והשבוע דווח כי במינסוטה כבר נתגלו אי־סדרים שבהם נספרו פתקים בלתי חוקיים או נקנו פתקי הצבעה בסכומים הנעים של בין 100 ל־200 דולר. הנושא עלה גם בעימות הטלוויזיוני בין טראמפ לביידן, שבו הזהיר הנשיא כי אם יראה שהבחירות זויפו הוא לא יכול לקבל את תוצאותיהן. בחירות בדואר הן אמנם דבר מקובל, אך מעולם לא עמדה ארה"ב לפני כמות גדולה כל כך של הצבעות כאלה, והדבר נותן פתח לזיופים ולמניפולציות בהיקף גדול".
מה תהיה השפעת נגיף הקורונה והאופן שבו הנשיא מטפל במשבר על תוצאות הבחירות?
"האנשים מתחילים להבין שהקורונה היא איום של אחת למאה שנה, שאיש אינו יכול לנהל בלי שתיגרם פגיעה משמעותית בחיי אדם, בבריאותם של אנשים או בכלכלה. זה קורה באירופה והמספרים כאן בישראל אינם מעודדים".
האשימו את הנשיא בתחילה בהתעלמות מכוונת וכעת, אחרי שנחשפו הקלטות שונות, גם בהטעיה של הציבור ובכיסוי האמת.
"אלו הבלים. הרבה אנשים חשבו בתחילה שמדובר באיום לא רציני. תראו איך ננסי פלוסי (מנהיגת הרוב בבית הנבחרים מהמפלגה הדמוקרטית; מ"ט והכ"ח) התייחסה לזה. לפני הנשיא היו שני אתגרים – הכלכלה והבריאות. האיזון של השמירה על השניים קשה מאוד כי מעולם לא היינו במציאות כזו, אף לא מדינה אחת יכולה להתגאות בהצלחה אדירה, רבות מהמדינות חוות גל שני של הדבקה; אבל אני חושב שהנשיא טיפל ביעילות בדברים שממשלים יכולים לעשות. הוא עשה עבודה מצוינת בסגירת הגבולות ובכך מנע מהסכנה לגדול. הדבר השני הוא לדאוג לאספקה חיונית למדינה, אם מדובר בציוד רפואי לבתי החולים או בציוד מיגון או הנשמה. הוא עשה עבודה נפלאה גם בגיוס המגזר הפרטי לעבוד יחד כדי לתגבר את צוותי בתי החולים".
שגרירות ארה"ב בישראל אף פעלה לקדם שיתוף פעולה בין המדינות לזירוז השגת החיסון המבוקש. פרידמן מספר כי נפגש עם ראשי המכון הביולוגי בנס־ציונה והתרשם כי אף שטרם החלו בשלב המתקדם של הניסוי למציאת החיסון, הם עובדים יומם ולילה ועושים עבודה טובה מאוד.
אתה בוודאי מודע לסקרים המראים כי הנשיא מפגר אחרי יריבו ב־10 נקודות. זה שיעור גדול בהרבה מהפיגור להילרי קלינטון לפני ארבע שנים. האם סקרים אלה מספרים את סיפור הבחירות האלה?
"באוקטובר 2016 הייתי בישראל ונשאלתי אותה שאלה בדיוק בריאיון טלוויזיוני. לדעתי הנשיא יזכה בבחירות, כפי שראוי שיקרה, אני משוכנע בכך".
האם אינך חושב שהקורונה או המהומות על רקע גזעני ימלאו תפקיד מרכזי בשיקול הדעת של הבוחרים השנה?
"אני לא חושב שהבוחרים יענישו אותו בשל כך. ביידן לא הציע ולו הצעה מעשית אחת לשינוי כיוון, בשונה מהנשיא. זה מתקדם לכיוון הנכון. כל אחד באמריקה מכיר את טראמפ, את עוצמתו ואיכויותיו, וכך יצביעו בעבורו או לא יצביעו, בהתאם להערכתם. הוא עשה דברים נפלאים לאמריקה, הפך אותה חזקה ובטוחה יותר, והציבור יודע מי ראוי להנהיג את אמריקה ארבע שנים נוספות".
