את הדרמה שהתחוללה בשבועות האחרונים בבית החולים רמב"ם בחיפה ניתן לחשוף רק כעת. אתמול, אחרי שבועיים של אשפוז במחלקת היולדות ברמב"ם, שבה לביתה אי שם במדינה המדממת מצפון, אישה סורית צעירה נחושה וגם מאושרת. לפני שבועיים בישרו לה הרופאים בסוריה כי עומדת בפניה בחירה קשה – או שהיא תמות בלידה המתקרבת של בנה, או שהוולד ימות.
"אופציה אחרת אין", אמר לה הרופא הסורי שהביט בתוצאות האולטרה-סאונד שלה. במרכז הרפואי הסורי הסבירו לה כי השיליה חדרה והסתבכה בשריר הרחם בשל לידות קודמות שהסתיימו בניתוחים קיסריים. הרופא הסורי פירט לצעירה ההרה את מהות האלטרנטיבות הקשות, כאשר לידה רגילה היא בלתי אפשרית והוא עצמו סירב לבצע ניתוח קיסרי שבו קרוב לוודאי תדמם למוות או לחלופין ימות הוולד.
כששאלה אותו מה נותר לה לעשות, הוא הסביר שהיא יכולה או לנסות לפנות צפונה, לבית חולים מודרני בדמשק, או להדרים לישראל ולקוות שתצליח לעבור את הגבול. האישה בחרה בהתחלה באופציה הצפונית אך בעקבות הלחימה היא הוחזרה בכל פעם ממחסומי דרכים בדרך לדמשק. מאחר שהיא הייתה על סף חודש תשיעי והסיוט של איבוד חייה או חיי הוולד היה קרוב להתממש, היא נפרדה מבעלה ומילדיה ופנתה דרומה למדינת האויב השכנה – ישראל.
לפני שבועיים, עייפה וכאובה, היא עברה את הגבול ההומניטרי בין המדינות ולאחר יומיים היא כבר שכבה במחלקת יולדות ב' בבית החולים החיפאי. פרופ' עידו שולט, מומחה להריון בסיכון מהמערך למיילדות, בדק אותה ושיבח את האבחנה של הקולגה הסורי שאותו קרוב לוודאי לא יפגוש לעולם: "ניתוח קיסרי 'רגיל' מסוכן ביותר לך", הוא הסביר ליולדת, ואמר כי נדרש לבצע הליך מורכב יותר.
פרופ' שולט פנה למחלקת צנתור כלי דם ושם תואמה גישה ניתוחית שתתאים לניתוח זה, אותו לא ניתן לבצע בסוריה.
ד"ר איגור קוגן, מומחה ל"אנגיו" (צנתור כלי דם תוך כדי שיקוף) החדיר שני בלונים מתנפחים לעורקי הרחם של הצעירה, וניפח אותם בצורה שמונעת דימום ברחם ברגע שמבצעים את הניתוח הקיסרי. אחרי שהפעולה העדינה הזו, שנעשית ברמב"ם מספר פעמים בשנה בוצעה, פנו המנתחים לבצע ניתוח קיסרי שבמהלכו חילצו בעדינות לאוויר העולם תינוק סורי קטן וחמוד והעבירו אותו למחלקת הפגייה. את רחמה של האישה סגרו בחזרה ללא פגיעה כלשהיא.
בבית החולים רמב"ם סיפרו כי לאחר מספר ימי אשפוז של האם הטרייה ובנה הכול בא על מקומו בשלום. היולדת, שהתחבבה מאוד על צוות המחלקה ועל צוות הפגייה, ביקרה אותו מדי יום וסיפרה לאחיות שהיא מתגעגעת מאוד למשפחתה, ושבעלה שאיתו לא הייתה בקשר מאז שעזבה את הבית בכלל לא יודע אם שרדה את הניתוח, וכלל לא מודע לכך שנולד לו ילד. "החלטתי על השם של הילד מזמן", היא סיפרה לצוות הרפואי, "עכשיו לבעל שלי תהיה הפתעה נעימה".
