הקיר המזרחי של רחבת כיפת הסלע קשור באופן הדוק לסוכות. על פי מסורת ישראל הממקמת את קודש הקדשים במרכז כיפת הסלע, על גבי הקיר הזה ניצב בימי הבית שער ניקנור. גרם המדרגות היורד ממנו כיום מונה 25 מדרגות, אבל במקורו היו שם 15 מעלות בלבד. בשמחת בית השואבה שבחג הסוכות, כשירדו לשאוב מים מהשילוח, עמדו עליהן הלויים ושרו את 15 שירי המעלות שבתהילים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– ביידן ניצח בעימות הספציפי, טראמפ ניצח אסטרטגית
– הרמטכ"ל טעה פעמיים: כשהציב חיילים במחסומים וכשחזר בו
– הגישה הרמזורית נכשלה, טוב שחוזרים למתווה הגל הראשון
הקיר הזה מכוון בקו צפון־דרום כמעט מדויק (סטייה של חצי מעלה שעשויה להיות מוסברת בסטייה מסוימת של כיוון הצפון במשך אלפי שנים), ממש כפי שהמקדש עצמו היה מכוון על פי כיווני אוויר מדויקים. הכותל הזה משמר את זכר מעבר הגובה הניכר ביותר במקדש, המפריד בין עזרת ישראל לעזרת נשים.
בשבועות האחרונים הבחין ד"ר אלי דוד בשתי קשתות חסומות בקיר הזה, שככל הידוע אין להן אזכור בספרות המחקר של ההר, שנכתבה בעיקר במאה ה־19. נראה שפעם היה כאן מעבר שמאן דהוא טרח לחסום בזמן מן הזמנים. הארכיאולוג לין ריטמאייר שחוקר את ההר עוד משנות השבעים של המאה הקודמת, לא הכיר אף הוא את הקשתות האלו אולם משער כעת שהן נבנו בתקופה הצלבנית או אפילו קודם לכן.
על פי ריטמאייר, רחבת כיפת הסלע הקיימת כיום נוסדה כנראה במאה השביעית או השמינית לספירה לצורך בניית כיפת הסלע. ובכל זאת, משולבים בה כנראה גם רכיבים קדומים בהרבה. הוא מצביע על שלושה נדבכים של בנייה עתיקה בקצה הצפוני של הקיר הזה הנמשכים גם לאורך הקיר הצפוני של הרחבה. להשערתו ייתכן שהפינה הזאת שימשה סיום לסורג אשר סימן את התחום שממנו והלאה אסור היה לנוכרים ולטמאי מת להיכנס.
בקצה הדרומי של הקיר המזרחי נותרו סימני אטימה של חלל נוסף. צ'רלס וורן הבריטי ביקש לחקור את החלל הזה באמצע המאה ה־19, אך כבר למחרת הונחה ערמה של אדמה מול הפתח שמנעה זאת ממנו, ערמה שהוחלפה מאוחר יותר בחסימת אבנים ומלט. לפי חישוביו של ריטמאייר, זה היה מקומה של לשכת הגזית.
ולכותל הזה יש עוד כמה דברים לספר לנו. בנקודה אחת בחומה עוד נותרו שתי אבנים גדולות בבסיס הקיר, שריטמאייר משער שאולי הן מימי הורדוס וייתכן ששימשו חלק מקיר התמך של עזרת הנשים.
ובחזרה לפתחי הקשת החסומים שאיתר ד"ר אלי דוד. ריטמאייר מצביע על כך שבצידי שתי הקשתות האלו אפשר לראות אבנים גדולות שנראות שייכות לפתח משולש. לדברי ריטמאייר קשה לתארך בדיוק את סגנון הבנייה, אולם לדעתו אלו אבנים שדומות לנדבכי האבן הקדומים שהוזכרו, המצויים בצפון הקיר המזרחי. להערכתו הפתח עשוי להיות מהתקופה הצלבנית או אפילו קודם לכך. "השרידים האדריכליים האלו מראים שעוד נותר הרבה מה לחקור ולגלות", מודה ריטמאייר, "לא רק סביב הקירות החיצוניים של הר הבית ההרודיאני, אלא גם על רחבת הר הבית עצמה".
גם אם ד"ר ריטמאייר מניח שהקשתות הן בנות התקופה הצלבנית, ייתכן שהן משמשות פתח לחלל קדום בהרבה. מתי נוצר ובידי מי? לא ברור, אבל אולי יש להיזכר בדברי מסכת מידות (ב, ו) בנוגע למקום הזה בדיוק, המציינת שזו הנקודה שבה אוחסנו כלי הנגינה שבמקדש: "ולשכות היו תחת עזרת ישראל, ופתוחות לעזרת הנשים, ששם הלויים נותנים כינורות ונבלים ומצילתיים וכל כלי שיר" (מידות ב, ו). בשמחת בית השואבה שהתקיימה בלילות החג ניגנו בהן בעוז.
