הידיעה על הידבקותו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בקורונה, ביום חמישי שעבר, שלחה רבים לקרוא היטב את התיקון ה-25 לחוקת ארה"ב, שעוסק בהעברת סמכויות השלטון במקרה חירום של מוות או נבצרות. נכון לעכשיו מדווח מבית החולים הצבאי בוושינגטון שבו מאושפז טראמפ כי מצבו טוב, אולם גילו המתקדם (74) והיותו בעל עודף משקל מכניסים אותו לקבוצת סיכון משמעותית לנגיף, ואין ספק כי ארה"ב צריכה להיות מוכנה לכל תרחיש. העובדה שכל הסאגה הזו מתרחשת בדיוק חודש לבחירות לנשיאות רק מגדילה את אי הוודאות והחשש ליציבות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מנזקי הקורונה: ירידה בפעילות הארגונים הפרו ישראליים בחו"ל
– ושוב, אכיפה בררנית בהר הבית
– התקשורת סוף סוף נזכרה שיש חולים ומתים במגפה
התיקון ה-25 שנוסף ב-1967 מחולק לארבעה סעיפים. הראשון קובע במפורש כי "הועבר הנשיא מכהונתו, או מת, או התפטר – יהיה סגן הנשיא לנשיא". סגן הנשיא מייק פנס, בן 61, לא נדבק כרגע בקורונה. הסעיף השני עוסק במקרה ובו מתפנה משרת סגן הנשיא. הסעיף השלישי עוסק במקרה ובו הנשיא עצמו מצהיר במכתב לנשיא הסנאט ויו"ר בית הנבחרים שאינו מסוגל למלא את תפקידו. גם כאן מעבירה החוקה את הסמכויות לסגן הנשיא, עד שהנשיא יעביר הצהרה נוספת בכתב שמבטלת את ההצהרה הקודמת, ואז כל הסמכויות חוזרות אליו. הסעיף הרביעי והארוך ביותר בתיקון קובע מה קורה כאשר הנשיא לא מעוניין להתפרק מסמכויותיו, אבל זרועות השלטון האחרות חושבות שהוא צריך לעשות כן: "כל אימת שסגן הנשיא ורוב הפקידים העיקריים במחלקות הזרוע המבצעת, או בגוף אחר שהקונגרס יקים בחוק, יעבירו לנשיא הסנאט ויו"ר בית הנבחרים הצהרה כתובה ולפי ניטלה יכולת הנשיא לשמש בתפקידו ובסמכותו, יקבל סגן הנשיא לאלתר את סמכויותיו ותפקידיו". הסעיף קובע עוד כי במקרה שבו הנשיא מעביר הצהרה כתובה שהוא יכול בכל זאת לשמש בתפקידו, סמכויותיו חוזרות אליו מיידית, ולאותו גוף שהצהיר על אי-כשירותו של הנשיא ישנם ארבעה ימים לבקש ולקבע את ההדחה, וההחלטה אם לעשות כן או לא נתונה בידי הקונגרס, שצריך להתכנס ולהכריע ברוב של שני שלישים בשני הבתים – הסנאט ובית הנבחרים – בכל מקרה אחר הסמכויות נותרות בידי הנשיא.
התיקון ה-25 אכן סוגר את הפינות הפרוצדורליות של כל מקרה שלא יבוא, אבל כאמור אנו נמצאים בעיצומה של מערכת בחירות – רבים מהבוחרים האמריקאים כבר הצביעו לנשיאות באמצעות הדואר – ושמו של טראמפ נמצא בטפסים, לא שמו של מייק פנס. לכן, במקרה של ניצחון שישיג טראמפ ב-3 בנובמבר והיווצרות מצב של אי כשירות מבחינתו לכהן כנשיא, תיכנס ארה"ב למשבר חוקתי שככל הנראה יגיע להכרעה בבית המשפט העליון. שם, כזכור, יש כרגע רוב שמרני גם בלי קשר לשאלת מינויה של השופטת השמרנית איימי קוני בארט במקום רות ביידר גינזבורג הליברלית, שנפטרה בראש השנה.
סיבוך נוסף ובלתי צפוי כרגע יתרחש אם גם טראמפ וגם סגנו פנס לא יוכלו מסיבות כלשהן למלא את תפקיד הנשיא. לפי החוקה האמריקאית, הבא בתור בסדר הירושה הוא יו"ר בית הנבחרים. כרגע מדובר בדמוקרטית ננסי פלוסי, וישנם מומחים לחוקה אמריקאית הטוענים כי לא יהיה פשוט להעביר את הנשיאות למישהו מהמפלגה היריבה שלא ניצחה בבחירות לנשיאות. גם במקרה כזה – שכאמור נראה כרגע לא ריאלי כיוון שסגן הנשיא לא נדבק בנגיף – סביר להניח שההכרה תובא לפתחו של בית המשפט העליון.
אם וכאשר נשיא ארה"ב יגיע לבחירות כשהוא כשיר למלא את התפקיד – בין אם יבריא ובין אם מחלתו לא תהיה קשה עד כדי נבצרות – ישנן שתי אסכולות הפוכות המנסות לנבא את התנהגות המצביעים. אחת טוענת כי הדבר ישמש לנשיא דחיפה, מצבו והתגברותו על המחלה תשמש קטילזטור שיניע את בוחריו בהמוניו לקלפי בכדי להביע את הזדהותם עימו.
