כחלק מההערכות של צה"ל לעימות הבא בלבנון, שינה הצבא את השפה באופן דרמטי. היום כבר לא מדברים על ביצוע יעדים שמוגדרים על ידי המדינה, אלא על הכרעת האויב: "כל מפגש עם אויב צריך להסתיים בכך שאו שהוא מרים דגל לבן או שהוא מת", אומר לי קצין בכיר בחיל השריון בניסיון להגדיר מה זה אומר הכרעה.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
עכשיו בודקים: האם השרה גמליאל עברה על התקנות
הסעודים משיבים מתקפה: הנהגת הפלסטינים כושלת
ר' נחמן מברסלב בארץ ישראל – מסע בין ייאוש, שורשים וציונות
עוד מושג שצה"ל כבר מזמן לא נרתע מלהגדיר אותו כיעד, הוא אתגר הפסקת הירי התלול מסלול לעבר שטח ישראל. מדובר בעצם בעצירת הטילים מלבנון לישראל, אתגר שהוא ללא ספק אחד הגדולים והדרמטיים שיכריעו את העימות הבא מול לבנון. "זו אכן אחת המשימות שלנו" מבהיר הקצין הבכיר בחיל השריון. "כל מפקד יודע היום שתמרון קרקעי לתוך לבנון הוא כבר משהו שברור שיקרה בהתחלת העימות. וכן, אנחנו לא נרתעים מלהגדיר את אתגר הפסקת הירי על ישראל כאתגר מעשי", הוא מחדד.
עד היום למדנו שמלחמות מתחילות בדרך כלל בחיל האוויר שמנחית מכת אש עצומה על האויב ורק אחרי כמה ימים, אם בכלל, מצטרפים הכוחות הקרקעיים. בדרך כלל זה מלווה בשיח בלתי נגמר בתקשורת, ולאחר מכן החלטת קבינט והורדת הפקודה לצה"ל. הפעם, לכולם ברור שמכת האש תהיה קריטית להכרעת המלחמה וירי עוצמתי על לבנון לא יספק את המטרה.
בכדי לייצר אפקטיביות טובה ולהביא את הכוחות במצב הכי טוב לעמדת תמרון, אין ספק שצריך להכניס למשוואה הזו עוד כמה משתנים כמו דיוק בתקיפות, מפת מודיעין מדויקת מאוד שתביא תוצאות טובות וחיל האוויר במלוא עוצמתו, כזה שיודע להרים מטוסים מעל כל מטרה וכזה שיודע גם לתקוף מטרות ברמת דיוק מופלאה מרחוק.
אבל היום בצה"ל מודים שחיל האוויר, מודיעין, טילים מדוייקים זה כבר לא מספיק. צה"ל עבד בשנים האחרונות על מספר תכניות אופרטיביות כדי לסייע במכות האש באמצעות פגזים מדויקים ויכולות שקיבלו בחיל התותחנים כי לכולם ברור בלי התותחנים כל המשימה תהיה מורכבת יותר.
אימון נדיר שכזה התקיים לאחרונה בגדוד 334 של חיל התותחנים. אחרי שנים של הטמעת מערכות ואימונים "על יבש", הלוחמים זכו לראות מקרוב את הנשק המדויק בא לידי ביטוי הלכה למעשה. שלושה חודשים של הכנות ואימונים עם מעט שעות שינה עבור לילה אחד שיכריע עד כמה התותחנים באמת יכולים להפוך ל"אקס פאקטור" במערכה הבאה.
אחרי כמה שעות התברר שהתותחנים עומדים ביעד. הלוחמים תרגלו לילה של לחימה מול זירת לבנון עם עוצמות אש שלא ידעו אף פעם. הרקטות שהלוחמים הללו ירו פעם בבודדים, נורו הפעם במספרים חסרי תקדים בזכות המודלים החדשים שפותחו ללחימה. הרקטות שנבחרו למשימה הן רקטות מסוג "רומח". ה"רומח" היא רקטה מונחית בעלת טווח של 35 קילומטר ודיוק של 5 מטר שמשוגר מתוך משגר רקטות הקרוי בשמו הישראלי "המנתץ". משגר "המנתץ" יכול לשאת שני מארזי "רומח" כאשר כל מארז כולל 18 זבילים, כך שבסך הכל יכול משגר "מנתץ" לשאת 36 רקטות "רומח". הרקטות האלו לא חדשות אבל בשנים האחרונות שודרגו באופן ניכר והפכו למדויקות יותר וקטלניות יותר.
כך מתארים הלוחמים את רגעי השיא של התרגיל: "03:00 לפנות בוקר. רגע האמת. תוך רגעים בודדים, מרגע קבלת האות בקשר על תחילת המודל, השקט של שטחי האש המדבריים הופר בקול נפץ חזק. עשרות רקטות יצאו ממשגרי הסוללה אל המטרות, והאירו את הלילה בשלהבת בוהקת. הטווחים גדולים במרחק של עשרות קילומטרים ממקום השיגור והפגיעה מדויקת ככל האפשר". בסופו של לילה מגדירים מפקדי הסוללה את המשימה – "עמדנו בזה בהצלחה".
