החיכוך בין האזרחים מפירי הסדר והסגר ובין המשטרה מכריח רבים מהשוטרים לעמוד בקו החזית של המאבק במגפה; כמעט כמו הרופאים, רבים מהם חשופים לסכנת הידבקות חמורה, במיוחד במהלך פינוי אזרחים מתקהלים בהלוויות, הפגנות ועוד. למעלה מ־1,200 שוטרים חלו עד כה בקורונה, מתוך כ־30 אלף חברים בכוח; רבים מהחולים נדבקו במהלך פעילות אכיפת חוק.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– גם סגר וגם סוכות: המנגל האלטרנטיבי של הטוויטר
– "התכנסות לצרכים פוליטיים": דיון במצב חירום בוועדת החוקה
– לכל שיר יש סיפור: מאחורי הלהיטים של המוזיקה החסידית
השבוע, 416 שוטרים היו חולים ולפיכך לא הגיעו לשירות. עוד כ־1,700 שוטרים היו בבידוד בגלל חשיפה לחולה. תת־ניצב סיגל בר־צבי, ראש חטיבת השיטור באגף המבצעים של המשטרה, טוענת ששיעור התחלואה הגבוה במשטרה אינו פוגע בתפקודה. בכלל, היא אומרת שהיא מעניקה ציון גבוה למשטרה על התמודדותה. "היינו זריזים וגמישים. המשטרה הובילה מהלכים הרבה לפני כולם", היא קובעת. "המערכים המבצעיים שלנו מצליחים להתמודד היטב גם עם התקהלויות ועימותים".
בר־צבי מכחישה את הדיווחים השבוע על הסכמה לכאורה של המשטרה להפרת הנחיות הריחוק במהלך שמחת בית השואבה בחג. "בדקתי וחקרתי כל מי שיכולות להיות לו יד ורגל בסיפור כזה, לא מצאתי אף אדם שמוכן להעיד שהוא התקיים. גם לא מתוך הציבור החרדי. אלה קהילות שהיינו רוצים מאוד להידבר איתן, אבל זה לא משהו שקל לעשות". היא מוסיפה שקציני המשטרה עוסקים בשבועות האחרונים בהסברה בחצרות החסידויות, ופועלים להיפגש עם רבנים מכל הקשת כדי להשפיע על שמירת ההנחיות בחברה החרדית. לדברי רב־ניצב בדימוס משה קראדי, מפכ"ל המשטרה לשעבר, ייתכן שיש היגיון בהסכמות כאלה: "שיקול דעת הוא לא מעשה מגונה. במקרים של התקהלות יכול להיות שתוצאות הפיזור שלה יהיו הרסניות יותר. שוטר יפעל כך שהנזק יהיה הקטן ביותר".
עם זה, לא כל הכלים בידי השוטרים. במהלך החודשים האחרונים, אומרת בר־צבי, נמנעו מהשוטרים אמצעים שהיו יכולים להקל על פעולותיהם ולמנוע מהם סיכון רב. בוועדת הפנים בכנסת דרשו לפני כמה חודשים לאסור על המשטרה להשתמש ב"מכתזיות" – כלי רכב משטרתיים להתזת מים – בעת פיזור הפגנות, במהלך דיון ביוזמת יושבת ראש הוועדה ח"כ מיקי חיימוביץ'. בר־צבי מסכימה שהאיסור מסכן את השוטרים, משום שהם נאלצים לחתור למגע קרוב יותר כדי לפנות הפגנות. "הכלים האלה הם אמצעי ביניים שהופך את העימותים לקלים יותר. בלעדיהם אנחנו נותרים לפעמים חשופים", היא אומרת. "השוטרים רגילים להיות בחזית של כל מאבק מסוכן, ואנחנו רגילים למצבים ביטחוניים קשים, לאסונות טבע ולפשיעה, הפעם הסיכון שונה. אי אפשר לתחום אותו בזירה בסרטי משטרה. אבל אנחנו נותנים לשוטרים אמצעי מיגון ומקפידים על ההנחיות בשטח".
רב־פקד שמעון לוי, ראש תחום החברה החרדית באגף המבצעים במשטרה נדבק משוטר תושב אלעד, שנדבק בקורונה במהלך פעילות. "חוויתי את כל התסמינים", אומר לוי. "שלושה שבועות וחצי כמעט היה לי חום גבוה, והרגשתי כאבי שרירים, חולשה, פגיעה בחוש הטעם ובחוש הריח וקשיי נשימה. כל מערכי הרווחה במשטרה נותנים לשוטר החולה תמיכה ורוח גבית". לוי נוטרל מעבודתו החיונית במיוחד בעת הזאת – אחרי הכול, הוא ממונה על הממשק עם הקהילה החרדית. עכשיו הוא בריא – כמעט: "אני חושב שאני עייף מעט, אבל אין לנו זכות להיות עייפים".
לדברי לוי, השוטרים נמצאים בין הפטיש לסדן ופוגשים כעס גדול מצד הציבור. באוכלוסייה החרדית המפגש מורכב פי כמה. "ערך התפילה ולימוד התורה וערך שמירת החיים ואהבת לרעך כמוך מתנגשים. אבל מרבית האוכלוסייה שומרת על הכללים", הוא טוען.
גם בעורף, בני המשפחה של השוטרים מסתכנים כאשר יקיריהם נאבקים בהתקהלויות גדולות ומסכנות חיים, ועלולים להשיב את המחלה הביתה. אושרה אסף, אשת שוטר העומדת בראש עמותת זכויות השוטרים, מתוסכלת מכך שבעלה מסכן את חייו בגלל החלטתם של מפגינים להתקהל על אף המגפה. "יש פה מחלת אנרכיה בחסות הדמוקרטיה. אין שאלה שבהפגנות האלה יש חולים. אם חלק אחד במדינה החליט לשבור את הכלים, זה לא אומר שהשוטר צריך לעמוד באמצע בין האזרח לבין המדינה ולהסתכן", היא מלינה. "בעלי נמצא בשטח ובכל יום אני בודקת שאין לו חום. בכל יום שהוא יוצא לעבודה הוא מסתכן, זו העבודה שלו, והוא התגייס כדי לעשות את חובתו. אבל יש לי טענות קשות נגד המפגינים".
היא גם מתלוננת על הזלזול באכיפת החוק נגד המפגינים המפרים את הסדר: "שחררו מפגינים אחרי שהם נעצרו, ומנהיגי ציבור קראו לעזור לבטל את הדו"חות שקיבלו. לא יכול להיות שכשנוח לי איישם את החוק וכשלא נוח לי לא איישם אותו".
לדברי בר־צבי, המשטרה גם זוכה להכרת הטוב מצד אזרחים, גם במגזרים שנחשבים למרדניים כמו המגזר החרדי. "קיבלתי הרבה שיחות מאנשים שביקשו לעודד אותנו ולחזק את ידינו, וביקשו להוקיע קבוצות אלימות יותר שמתנגדות לנו", היא אומרת. "החרדים הם עולם ומלואו, והמתנגדים הם בשוליים.
"עם הביקורת אנחנו מוצאים דרכים להתמודד. אלה ימים לא פשוטים, אבל צריך לזכור שאנחנו נישאר כאן כשהמגפה תעבור, וחשוב שנשמור על מרקם החיים המשותפים ועל הכבוד לחוק. הרבה מהתסכול יוצא על השוטרים, כי אנחנו זמינים ונוכחים, אבל בסוף היום השוטר הוא גם בן אדם, הוא השכן שממול והיא האמא מהגן. מגיע לכולנו לחזור הביתה בריאים ושלמים".
ראינו בשבועות האחרונים הרבה אזרחים שדמעו מרוב כאב כתוצאה מאלימות ששוטרים נקטו נגדם. רק השבוע ראינו שוטר נוהג באלימות בלתי מידתית כלפי ילד: הוא הדף אותו בעוצמה בכביש והיה עלול לפגוע בו. על ילד אחר הושלך דלי.
"המשטרה מוקיעה כל חריגה מגבולות התקין. עם זה, אני אחראית מתוקף תפקידי על מצלמות הגוף של השוטרים, ובכל התקופה הזאת לא היה אירוע אחד שצפיתי בו וגיליתי ששוטר נהג לא כשורה. אנשים מתרכזים במאבק בנו במקום במגפה. נגן על השוטרים, נילחם למענם, וכמובן מה שצריך לעבור למחלקה לחקירות שוטרים יעבור אליה".
קראדי, שכיהן כמפכ"ל בזמן ההתנתקות מגוש קטיף ופינוי יישובי צפון שומרון, מסכים שאי אפשר להביט באירוע מנותק בסרטון וידאו קטוע ולהסיק ממנו על התנהלות המשטרה, בהתעלמות מההקשר. "השוטרים והמשטרה עשו לא מעט טעויות", הוא אומר, "אבל צריך להסתכל על האירועים בפרספקטיבה. שוטר לא קם בבוקר ומחליט להכות מישהו. הוא יוצא לשדה קרב מסוכן ומקריב את נפשו וגופו למען האזרחים. כל אחד מהם היה מעדיף לשבת בבית, אבל כבר חצי שנה הם עובדים למעלה מ־16 שעות ביממה, לא רואים את המשפחות, וחווים שחיקה. לפעמים גם נופלת שגגה תחת ידם".
קראדי מאמין שהבעיה העיקרית, כרגע, היא בנבחרי הציבור, שהתנהלותם יוצרת כאוס. "האזרחים מבולבלים כי המסרים לא אחידים. בעשר בלילה שומעים על החלטה אחת ובשבע בבוקר קמים להחלטה אחרת. שלא לדבר על הדוגמה האישית". הוא גם מותח ביקורת על שהמשטרה פועלת זה שנתיים ללא מפכ"ל קבוע – "מוטי כהן עושה עבודה טובה, אבל כשאתה ממלא מקום לעולם רשום לך על הגב: 'במבחן'" – ומסיק: "הכאוס במדינה הולך וגדל, והמשטרה היא חלק מזה. הסדר הציבורי בנוי על חוזה בלתי כתוב בין האזרחים למשטרה שאומר: אנחנו נציית לחוקים, ואתם תשמרו עלינו. ברגע שנסדק האמון הסדר הזה עלול להתפורר.
"כשאוכלוסייה גדולה מפירה חוק ביודעין ולא אכפת לה להסתכן במעצר ורישום פלילי, אנחנו במצב מאתגר. אי אפשר לנצח מגפה אלא בשיתוף האזרחים. למה האזרחים והמפגינים כועסים על השוטרים? לא בהכרח כי הם אוכפים את החוק. האזרח מגיע למפגש עם השוטר כשהוא כבר 'טעון': אולי הוא כועס כי איבד את מקום עבודתו או חלילה בני משפחה שחלו, אולי הוא כועס בגלל דעה פוליטית. הכול מתנפץ על שכפ"ץ השוטר".
רב־פקד לוי, מנגד, אומר שבסופו של דבר זה תפקידו של השוטר. "כל שוטר בשטח עשוי להיות בסכנה כל הזמן, והדרישה של המפקדים היא לא להוריד את הראש אלא להסתער קדימה. אנחנו השכפ"ץ של הציבור גם בזמן קורונה: חולה קורונה שמסתובב בתוך קהל של אלף איש הוא כמו מחבל שאתה לא יכול לזהות. השוטרים יוצאים למשימה ברצון ויודעים שזו משימה לאומית".
