תרחישי הלחימה של צה"ל בזירה הצפונית מחייבים הטסת כוחות לדרום לבנון. כשמחברים את ניסיון העבר למציאות הצפויה, מתקבל הצורך באימון שערכה החודש טייסת 114 בחיל האוויר, שאנשיה נדרשו להמריא לאזור הררי בלתי מוכר בקפריסין, ו"להנחית" שם לוחמים.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
גם סגר וגם סוכות: המנגל האלטרנטיבי של הטוויטר
לכל שיר יש סיפור: מאחורי הלהיטים של המוזיקה החסידית
המרוץ לבית הלבן: עימות הסגנים היה רגוע וזהיר
המגפה הציבה אתגרים נוספים בפני המתאמנים. "בגלל משבר הקורונה היינו צריכים לעדכן את התרגיל כך שהוא ייערך בלי לעצור בקפריסין – לא לצורך תדלוק ולא לצורך היערכות. זו הייתה בעצם קפיצה אחת ארוכה", מספר מפקד טייסת 114, סא"ל ח'. "זה היה אתגר. על הדרך הרווחנו אימון ארוך טווח של כמה שעות טובות, מה שלא קורה בדרך כלל".
"זה אחד מהתרגילים שמתחילים לעבוד עליהם חצי שנה מראש", מגלה רס"ן א', טייס ומוביל הפריסה בטייסת 114. "אנחנו מדינה 'אדומה' והם מדינה 'ירוקה', והיה לא פשוט להוציא את התרגיל הזה אל הפועל".
"היה לנו חשוב להוציא בתקופה הזאת תרגיל בינלאומי, במיוחד עם קפריסין, שהקשר איתה חשוב מאוד", מוסיף ח'.
יש אתגר מיוחד בהטסת כוח לוחמים למדינה שאורבת לו ויודעת שפגיעה במסוק היא הישג צבאי ותודעתי נכבד. מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה מודע להשפעה של פגיעה במסוק מלא לוחמים, ובוודאי לוחמי יחידות מיוחדות. האחריות הרובצת על כתפי הטייסים בתרחיש כזה היא כבדה.
אז איך מחדירים מפלצות ברזל רועשות בגודל מסוקי יסעור למדינה עוינת, חמושה במאות טילים נגד מסוקים? "בכל לילה יצאנו, כמה מסוקים, לטיסה שנמשכה זמן רב", מספר ח'. "הצוותים קיבלו מראש את התרחיש, הכולל טיסה לשטח אויב, הנחתת כוח לוחמים וחזרה הביתה. בדרך ניצלנו לצורך אימון את תנאי השטח שם, שמאפשרים טיסה מאתגרת בין ההרים הגבוהים".
מאפייני השטח בתרגיל כמובן חשובים מאוד. "זה שטח לא מוכר", אומר ח', "והטייסים מקבלים אימון דומה ביותר למה שיפגשו בעתיד, אם יידרשו 'לקפוץ' ללבנון. זה מקנה לטייסים הצעירים התנסות חדשה ומעניינת".
לדברי ח', התרגיל מאפשר "לקחת אנשים אל הלא נודע, ובכך להעלות את רמת המורכבות של האימונים היומיומיים. לקחנו את המשימה לקצה. למשל, טסנו בגבהים שנרצה לטוס בהם במלחמה הבאה. התנאים היו קשים: טיסה בלילה חשוך בלי ירח. זה מקשה מאוד על הטייסים, והיה חשוב שנחווה את זה".
"אימון כזה מקרב אותנו כמה שיותר לדבר האמיתי", מחזק את דבריו רס"ן א'. "במלחמה אין ודאות, אבל יש דברים שאנחנו צריכים לדעת לעשות – לטוס בגבהים שונים ובמהירויות שונות, ולהשלים משימות בלתי רגילות, כמו תדלוק בגובה שאנחנו לא רגילים לתדלק בו. תדלוק באוויר בעזרת מטוס קרנף הוא אימון מצוין שלא קורה בכל יום בארץ, כי בשטח ישראל המטוסים תמיד עולים ויורדים עם דלק".
עוד משהו שקשה להתאמן אליו כראוי בארץ הוא הניווט המורכב. "אתה לוקח טייס, נותן לו תמונה, ואומר לו בהצלחה במציאת נקודת הציון לנחיתה בעוד שעתיים. זה יקרה לנו בעתיד בעימות צפוני. המסוקאים צריכים לדעת לעשות את זה, וזה האימון הטוב ביותר מבחינתם".
בחיל האוויר, כמו בכל חילות צה"ל, כאשר יוצאים למשימה "כותבים" עליה משימה נוספת. קוראים לזה "משימה רוכבת": אם כבר טסים בלילה לאזור לא מוכר, אין סיבה שהטייסים לא יתרגלו את הטיסה בין הרים במרחבים שמזכירים את נופי לבנון. "נסה לדמיין רכס שאנחנו נדרשים לטוס מעליו בכל מיני גבהים", משחזר סא"ל ח'. "זה דורש הפעלה שונה של המסוק, כי יש צורך בביצועי מנועים שונים. זה מתרגל את מיומנות הטייסים.
"גם המנחתים ההרריים מוגבלים מאוד, והטייס נדרש למצוא את הנקודה המדויקת לרדת אל הקרקע ולהוריד את הכוח. אין לנו הרבה מקומות כאלו בארץ, ובאלו שיש, כל טייס מסוקים התאמן כבר כמה פעמים".
