עונת ההכרזה על זוכי פרס הנובל עומדת לבוא היום (ב') על סיומה, עם ההכרזה על הזוכה המאושר בפרס נובל בכלכלה לשנת 2020. הפתעות גדולות באשר למי שיזכה ללחוץ את ידיו של מלך שוודיה – בהנחה שהנחיות הקורונה יאפשרו – ספק אם נרשמו, אולי בבחירתה של המשוררת לואיז גליק לכלת פרס נובל בספרות. כך או כך, הבחירה בפרופ' עמנואל שרפנטייה ממכון מקס פלנק בברלין ופרופ' ג'ניפר דאודנה מאוניברסיטת ברקלי, לזוכות בנובל בתחום הכימיה, הייתה כנראה רק עניין של זמן. העובדה שהשתיים זכו בפרס וולף לרפואה בינואר השנה, פרס שהצליח לנבא זוכי נובל בעבר, מזערה עוד את אלמנט ההפתעה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– ריחות של שינוי: המחקר הישראלי שמנסה להציל את האטמוספירה
– האקדוחן הרבני והקנאי שהפך את חסידות סאטמר לאגדה
– הסכם ימי עם לבנון יסלול את הדרך לניצול משאבי הגז
דאודנה, ילידת הוואי ושרפנטייה הצרפתייה עומדות מאחורי פענוח ופיתוח השיטה לעריכה גנטית CRISPER/Cas9 (להלן: קריספר), המבוססת על מנגנון הגנה שמוצאו בכלל בעולם החיידקים. הטכנולוגיה שנולדה בעשור הנוכחי כבר מחוללת מהפכה אדירה בעולם המדע וקנתה נחלה במעבדות בכל רחבי העולם. על רגל אחת נאמר שהיא משמשת מעין "מספריים מולקולריים", כלומר היא מאפשרת לחתוך, לשנות ולתקן פגמים גנטיים ברצף הדי-אן-איי של האורגניזמים ביעילות ובדיוק שלא נראו קודם לכן. עם הטכנולוגיה נולדה כמובן התקווה להעלים באמצעותה מחלות גנטיות חשוכות מרפא, להציל גידולים חקלאיים ממחלות עיקשות או לגרום ליתושים שמעבירים קדחת או זיקה להפסיק להתרבות וכך להכחיד את התפשטות המחלה.
עוד לפני שנפגשו דאודנה ושרפנטייה בכנס מקצועי בפורטו-ריקו בשנת 2011, אתרו חוקרים אצל חיידקים מנגנון פעולה מסוים שמאפשר להם להילחם בנגיפים (וכן, גם לחיידקים יש בעיות עם נגיפים). איך הוא עובד? חיידקים לא שוכחים נגיפים שפגעו בהם. הם מאפסנים לעצמם בזיכרון סימן הכר שיעזור להם לזהות את האויב בפעם הבאה שיקפוץ לביקור – רצף קצר מהדי-אן-איי של הנגיף שתקף אותם. ברגע שהנגיף ישוב לתקוף, יזהה אותו החיידק וישלוף מולו נשק יעיל: אנזים שיפרק ממנו את הרצף המוכר. בעזרת מערכת ניווט, RNA, יגיע אותו אנזים בדיוק למקום הנכון וינטרל את הנגיף. עד כאן מלחמתו של החיידק בפולש הזר, שהיא כמובן מערכת מורכבת וסבוכה מכפי שתוארה.
כאן נכנסות שתי החוקרות לתמונה – הן הצליחו לפענח ולפשט את המערכת כך שתאפשר לרתום את המנגנון לטובת עריכה הגנטית, כלומר נוכל להשתמש באותו נשק ובאותה מערכת ניווט כדי לחתוך מקטע פגום בדי-אן-איי ולשלוח במקומו מקטע מתוקן ללא כל פגם.
ב-17 באוגוסט של שנת 2012 הופיע מאמרן פורץ הדרך בכתב העת Science ומאז צוטט למעלה מ-9500 פעמים, אחת לשמונה שעות בערך. כטכנולוגיה חדשה, זמינה ומהפכנית אומץ הקריספר בחום על ידי מעבדות מולקולריות. אפילו במלחמה בקורונה הוא משתתף במאמץ לייצר חיסונים ולהכיר את הנגיף על בוריו. באוגוסט האחרון דווח כי ניסוי קליני בבני אדם יצא לדרך בטיפול בסרטן ריאות בעזרת קריספר.
אבל לא רק פוטנציאל גדול לריפוי טומנים המספריים המולקולריים בחובם. הקריספר גורם לאנשי אתיקה להזיע ללא הרף. תחזיות שחורות באשר לכוחה המסוכן של הטכנולוגיה, הנדוס עוברים ושאר מרעין בישין כבר מתרחשות. הדוגמה המפורסמת ביותר הייתה לפני כשנתיים כאשר המדען הסיני חה ג'יאנקי סיפר בסרטון יוטיוב, שהוא שותף להבאתן לעולם של שתי תאומות בריאות שעברו הליך של עריכה גנטית באמצעות קריספר בעודן ביציות מופרות בלבד. לדבריו, אביהן של התאומות היה נשא HIV וכדי למנוע מהבנות להיות נשאיות, הסיר חה חלק מגן מסוים שהיה מאפשר לנגיף לחדור פנימה. מאז כבר הועמד חה לדין בנוקטו בפרוצדורה שעדיין אסורה. כל עוד השלכות השימוש בטכנולוגיה טרם התבהרו ישנם חששות רבים באשר לשימושיה, קיים סיכון למשל שהאנזים ה"חותך" יוריד באותה נסיעה מקטע תקין שדומה מאד למקטע הפגום ובכך ייצור נזקים רציניים בדי-אן-איי
לצד הנזקים, הבטחות הטכנולוגיה כאמור מתחילות להתממש בזהירות. בינתיים נכנסות דאודנה ושרפנטייה לרשימה די קצרה של זוכות בפרס נובל בכימיה. חמש נשים זכו עד כה בפרס – מארי קירי פותחת את הרשימה על גילוי היסודות הרדיואקטיביים רדיום ופולוניום, עבורה היה זה נובל שני (את הראשון בפיזיקה, חלקה עם בעלה ועם מדען נוסף). בתה אירן ז'וליו -קירי ממשיכה את הרשימה עם יצירת יסודות רדיואקטיביים חדשים. דורותי הודג'קין קיבלה את הפרס על פענוח מבנה הוויטמין בי-12 ושלל חומרים אחרים. עדה יונת הישראלית פענחה את מבנה ותפקוד הריבוזום, מבנה שנמצא בתא ויש לו חשיבות מכרעת בקיום חייו. החמישית היא פרנסס המילטון ארנולד בעבודתה על הבנת פעילות חלבונים והדרך לשפרה
כשנשאלה דאודנה על עובדת היותה אישה שזוכה בנובל השיבה: "אני גאה במגדר שלי. אני חושבת שנשים רבות מסתובבות עם התחושה שעבודתן לעולם לא תזכה להכרה כפי שהייתה זוכה לו היו גברים. הייתי רוצה לראות שינוי ואני מקווה שזה עוד צעד בכיוון הנכון".
