לראשונה בהיסטוריה יתכנס בעוד שבוע הקונגרס הציוני העולמי באופן וירטואלי ממרכז שידורים בירושלים. בקונגרס הציוני הל"ח שיחל בשבוע הבא, ישתתפו 720 צירים מ-30 מדינות ברחבי העולם והוא יתפרס על פני שלושה ימי דיונים, מדי יום אחר הצהריים, בהתאמה לשעון בצפון אמריקה, בדרום אמריקה, באירופה, באוסטרליה וישראל.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– האם ישראל ולבנון בדרך להסכמות על גבול יבשתי?
– אחת ולתמיד: מדוע אסרו חג הוא יום חופש?
– פרס נובל לכימיה: מה למדנו מחיידקים ואיך זה יעזור לקורונה?
מה שמעניין את רוב ה"עסקנים" סביב קיום הקונגרס הוא פחות התוכן, ויותר איזו מפלגה או אישיות תקבל את התפקידים הנחשקים כגון תפקיד יו"ר קק"ל, יו"ר ההסתדרות הציונית ויו"ר קרן היסוד. יש גם תפקידים נוספים, חלקם בתשלום וחלקם לא, אך גם הם בעלי השלכות על תקציבים ואג'נדה של פעילות המוסדות הלאומיים, מוסדות בעלי נכסים, תקציב והיקף פעילות של מיליארדי שקלים בשנה.
בניגוד לשנים קודמות, השנה טרם ברור מי יקבל את התפקידים המדוברים, זאת בעקבות פלונטר במפלגת השלטון: בליכוד העולמי קיימו בחירות לתפקיד היו"ר, בו זכה היו"ר הנוכחי יעקב חגואל – אלא שמחנהו של מיקי זוהר, שמגובה על ידי ראש הממשלה, טוען שעל הצירים של הליכוד להצטרף אליהם – ובכך נוצרו להן מעין שתי תתי מפלגות, רק שטרם ברור אם מבחינה משפטית זה אכן ישים.
במעבר על הצעות ההחלטה עליהם יצביעו הצירים אין כותרות דרמטיות מידי כפי שהיו בשנים עברו, "ההרגשה היא שהקורונה הוציאה את כל התוכן מהקונגרס" אומר גורם במוסדות הלאומיים. ובכל זאת, כמה פנינים מצאנו בהצעות.
הקואליציה של ארגון ציוני אמריקה והליכוד העולמי למשל מבקשים לעודד עלייה, כמובן שמכל העולם – אך גם בצורה ממוקדת. "בכדי לתת מענה ולסייע לצרכים המיוחדים של הקהילות השונות בתפוצות, לרבות – אך לא רק- יהדות צרפת, יהודים רוסים-אמריקאים, יהודים רוסים אחרים, יהודים מדרום אמריקה וקהילות של יהודים-פרסים בכל העוֹלָם" נכתב בהצעת ההחלטה שהוגשה להצבעה. עוד הם מבקשים לגרום לעלייתם של יהודים דוברי רוסית – שיש קרוב למיליון כאלה בארה"ב וקנדה, "לגרום לעלייה המוצלחת של יהודים-אמריקניים ממוצא רוסי לעלות לתוך לב-ליבה של ארץ היהודים – עלייה שתהיה פתוחה גם לכל הציונים, באם הם דתיים או חילוניים, או כל רקע אחר".
אך ההצעה הכי מקורית היא הקמת קהילה יהודית-פרסית "חדשה" בארץ, שלא ברור אם הם מתכוונים לאותם יהודים שעדיין גרים באיראן, או שמא דווקא יהודים יוצאי פרס המתגוררים בעולם – בעיקר בצפון אמריקה. ההצעה: "יצירתה של קהילה יהודית-פרסית חדשה בישראל שתאפשר את עלייתם המוצלחת של יהודי פרס לישראל, ושקהילה זו תהיה פתוחה גם לכל הציונים, מכל הרקעים".
ויש גם מלחמות קטנות בין ימין לשמאל. כך למשל בהצעה שהוגשה על ידי רשימת 'התקווה' הפרוגרסיבית בארה"ב הוצע: "להחליט כי מחלקת החינוך של ההסתדרות הציונית העולמית תחבור אל כל תנועות הנוער הציוניות בארה"ב, לאגודות הלל, לתנועת הקמפוסים של ג'יי סטריט, ושל ארגונים אחרים, במטרה לקיים בקמפוסים פעילויות חינוכיות שתכליתן מאבק במתקפות אנטי-ציוניות". אלא שלא כל הסיעות יסכימו ששדולת השמאל היהודית-אמריקנית ג'יי סטריט נחשבת כ"תנועה ציונית" – והמפלגות הימניות צפויות להציע הסרה של שמו של ארגון זה מההצעה. "התקווה" מורכבת מנציגי ארגוני שמאל יהודיים כגון ג'יי סטריט והקרן החדשה לישראל.
באותה הנשימה, בליכוד יבקשו להציע "קידום השקעות מעבר לקו הירוק, כדי לסייע בצרכי הביטחון, הדת והעלייה של העם היהודי, עם התגברות האנטישמיות ברחבי העולם" – לכך צפויים להתנגד בתנועה הרפורמית וב"התקווה" – שתי רשימות שעודדו את חבריהם להצביע אליהם, בכדי למנוע העברת כספים להתנחלויות ביהודה ושומרון.
במרצ מבקשים "להתמקד בבני-נוער בלתי משויכים באמצעות פיתוח של תוכניות ושל מרכזי תרבות" ואילו בביתנו העולמי (הזרוע העולמית של "ישראל ביתנו") מבקשים להתייחס לעולים בצורה מכבדת יותר "להיות מודעים ורגישים ולשים לב בכל שיח וחומר כתוב שלא לייחס לעולים, חדשים וותיקים, זהות לאומית של המדינה ממנה עלו, ובכך לא לדחוק את זהותם מחוץ לזהות היהודית ישראלית" לשון ההצעה שכתב מנכ"ל ביתנו העולמית אלכס סלסקי.
הצעה נוספת ומרעננת היא לקיים קונגרס ציוני לנוער – "ההסתדרות הציונית העולמית תכונן קונגרס ציוני לנוער אשר יקבץ יחדיו את הטובים והמבריקים ביותר מבני הדור הבא של מנהיגות ציונית ברחבי העולם" נכתב בהצעה מטעם סיעת "עמנו" באוסטרליה. עוד הוצע "להכין תוכנית עבודה מקיפה להנחלת השפה והתרבות העברית בכל שדרות הציבור היהודי בתפוצות".
ישנו ניסיון של סיעת ה"קונפדרציה" לפתוח את השורות: "להקים ועדה אשר תגיש דין-וחשבון בנוגע לשאלה כיצד יכולה התנועה הציונית לשפר את ייצוג הקהילות הציוניות השונות והכללתן" מוצע.
במהלך ימי הקונגרס שנושאו הוא "ערבות הדדית ועלייה לישראל", תתקיימנה בחירות לראשות המוסדות הלאומיים – קק"ל, קרן היסוד, וההסתדרות הציונית העולמית, ויידונו נושאים שעל סדר היום של העולם היהודי – השפעת משבר הקורונה על הקהילות היהודיות בעולם, הערכות לגל עלייה לישראל בעקבות המשבר העולמי, התמודדות עם האנטישמיות הגוברת, פיתוח ההתיישבות בישראל ועוד.
