מחר (ד') בשעה עשר בבוקר, באוהל גדול שיוצב בבסיס האו"ם בנאקורה, כ-200 מטרים צפונית לגבול עם ישראל, צפויות להיפתח השיחות אודות קביעת הגבול הימי בין ישראל ללבנון.
גורמים בישראל שבים ומבהירים בימים האחרונים כי על אף שבמשך שנים ארוכות לא היו דיונים בין ישראל ללבנון, אין לייחס לאירוע משמעות מדינית מעבר למטרה הממוקדת שלשמו הוא מכונס. השיחות מובלות לא בידי משרד ראש הממשלה ולא בידי משרד החוץ, אלא בידי משרד האנרגיה שבראשו עומד השר יובל שטייניץ. בראש המשלחת שתצא ללבנון יעמוד מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
אבנים ובקת"בים: הטרור שראשי ההתיישבות לא רוצים שתשמעו עליו
שלום עם המפרץ: הפלסטינים מקווים לגב מדיני מאירופה
מצאו תירוץ: התקשורת אוהבת את המסוקרים שלה וול-דאן
בתדריך לעיתונאים אמר היום בכיר במשרד האנרגיה: "אנחנו ניגשים אל המשא ומתן בגישה מאוד פרגמטית וריאליסטית. יש לנו עניין לפתור את התיחום של המים הכלכליים בין המדינות. זו מטרה מאוד מוגדרת. לא מדברים על הסדרת הגבול היבשתי בין המדינות ובטח לא על נורמליזציה או שלום. אם הצד השני יבוא במגמה של 'השגת ניצחון על האויב הציוני' – זה לא יקרה. אנחנו מקווים שהם יגיעו עם גישה פרגמטית".
נזכיר, כי הסוגיה שתידון בשיחות נוגעת למחלוקת בנוגע ל"משולש" ימי, שנוצר בשל הוויכוח היכן עובר הקו בין המים הכלכליים של ישראל לאלו של לבנון. האם הוא צפוני יותר ומשורטט בזווית של 90 מעלות מהחוף כפי שסבורה ישראל, או שהוא המשך של קו הגבול הלבנוני, ועובר דרומית יותר בים התיכון. מדובר בשטח מריבה לא גדול במיוחד שמהווה אחוז קטן מהמים הכלכליים של ישראל וגם מאלו של לבנון, אך הוא בעל פוטנציאל משמעותי למרבצי גז ונפט בשווי מוערך של מיליארדי דולרים.
במשך שלוש שנים, התנהל משא ומתן עקיף בתיווך האמריקנים, בתחילה עם עוזר מזכיר המדינה דיוויד סאתרפילד, ובהמשך עם סגן מזכיר המדינה, דיוויד שנקר. אינספור נסיעות דילוג ערכו המתווכים האמריקנים בין ישראל ובירות, עד למהלך שהבשיל כעת. נציגי ישראל ולבנון ישבו אמנם באותו האוהל, אך השיח ביניהן ינוהל דרך המתווך האמריקני. "המטרה שלנו מאוד מוגבלת וברורה", מבהיר הבכיר ממשרד האנרגיה. "אנחנו מתייחסים לזה כאל מחלוקת טכנית כלכלית שאנחנו רוצים לפתור, כי מזה 10 שנים שהיא מונעת את הפיתוח של משאבי גז ונפט באזור עצמו וקרוב אליו, וגורמת הפסדים לשני הצדדים".
נקודת המפנה להסכמת לבנון לשיחות, נוגעת ככל הנראה אל הפיצוץ העז בנמל בירות, שגרם לנזק כלכלי עצום למדינה שמצבה בכי רע גם כך. הפוטנציאל הכלכלי הגדול שטמון עבור לבנון במי המחלוקת, יכול לשנות במשהו את המציאות הקשה במדינה. ראשית, על ידי חיסכון משמעותי ביבוא גז ונפט לתצרוכת עצמית, ובהמשך אולי גם ברווחי יצוא.
לכאורה, האינטרס הכלכלי הלבנוני כאן משמעותי יותר מזה הישראלי, שכן לישראל ישנם כבר קידוחי הגז שלה. אולם ההתעקשות הלבנונית, מנעה בשנים האחרונות רווח נוסף מישראל. על השאלה אם אין כאן ויתור מצד ישראל על מה ששלה בדין, משיבים גורמים הנוגעים בדבר כי כרגע השיחות יכולות לקדם את האינטרסים הכלכליים התקועים של שני הצדדים. בנוסף, גורמים בישראל לא מכחישים כי אם יסייע המצב ליציבות פנים לבנונית, גם זה, הוא אינטרס ישראלי.
השאיפה האמריקנית היא כי בשל פוטנציאל הסיוע ללבנון ששקועה בצרות כלכליות עד צוואר, יחשוש חיזבאללה הפעם מהתנגדות ציבורית ויימנע מלחבל באופן כלשהו בשיחות. הנציג האמריקני דיוויד שנקר צפוי להגיע מחר לפתיחת השיחות, ואם וכאשר הן יימשכו, ינהל את המגעים ג'ון דורשר, לשעבר שגריר ארה"ב באלג'יריה.
