נציבות המדינה החליטה לאחרונה להשעות מתפקידו את אחראי ענייני הדת והכשרות בבית החולים "לגליל" בנהריה הרב שמעון גורליק, לאחר שהוגשה נגדו תלונה על ביצוע מעשה בעל אופי מיני, הפעם בנער בן 17, וכשלחובתו עומדות תלונות רבות על פגיעות מיניות ומעשים חמורים שביצע לכאורה בילדים, בילדות ובנשים מבוגרות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– אחרי שהביס את הנגיף, טראמפ מקווה להחלמה גם בסקרים
– שלום עם המפרץ: הפלסטינים מקווים לגב מדיני מאירופה
– דחיית הריבונות והכרה בפלסטינים: הסכם השלום חילק את ימינה
בתובענה שהוגשה על ידי נציבות שירות המדינה נגד גורליק בחודש יולי האחרון לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, נטען כי שנה קודם לכן, באוגוסט 2018, בני משפחתו של נער בן 17 ביקשו מגורליק לשהות לצדו ולסייע לו במחלקת הילדים שבבית החולים לאחר ניתוח שעבר. על פי הוראות עובדי המדינה, אסור לעובד להתעסק בעניינים שאינם קשורים בביצוע עבודתו. עוד נטען, כי גורליק, שהתייצב במחלקת הילדים, ביקש לקלח את הנער אך האחות האחראית במחלקה אמרה לו כי אין בכך כל צורך. גם בהמשך, כירורג הילדים הבכיר במחלקה הבהיר למשגיח הכשרות ואחראי שירותי הדת המקובל בקרב באי בית החולים כרב הראשי של בית החולים, כי אסור לו לרחוץ את הנער. למרות זאת הורה גורליק לנער לאחר זמן קצר להיכנס למקלחת והתקלח. על פי התובענה הוא נכנס אל חדר המקלחת וצפה בו. במהלך המקלחת גורליק סיבן את הנער וניגב את גבו.
כחודשיים לאחר מכן, באוקטובר 2019, זומן גורליק לחקירה באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה. על פי התובענה, בעקבות החקירה הוא פנה לאחות האחראית במחלקה, העדה הנזכרת בתובענה, במכתב איומים ובו כתב לה בין השאר כי "אין סליחה ואין מחילה – לא בעולם הזה ולא בעולם הבא!!" ו"החיים והמוות – ביד הלשון".
גורליק המשיך בתפקידו כרגיל גם לאחר התלונה הזו, ורק בחודש שעבר הושעה ומונה לו מחליף זמני: אחראי הכשרות ושירותי הדת בבית החולים 'זיו' בצפת, שמכהן כעת כמשגיח כשרות בשני בתי החולים הממשלתיים.
נגד גורליק עמדו בעבר לא מעט תלונות על פגיעות מיניות ומעשים חמורים אחרים, אך עד כה אלו לא הביאו לכל מהלך של הפסקת עבודתו או הרשעה פלילית.
כבר בשנת 2007 נעצר גורליק בחשד לביצוע שורה של עבירות ומעשים מיניים, ובהם מעשים מגונים, בילדה בת 7 במהלך חגיגות שמחת תורה שהתקיימו בקהילתו שבנהריה.
באוגוסט 2011 זיכה בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בחיפה את גורליק מאשמה של הטרדה מינית. הסיבה: ספק שהתקבל בקרב השופטים בעדותה של מתלוננת – חוזרת בתשובה מאחד מיישובי הצפון שהתלוננה כי בזמן שסייעה לאחיינה הפעוט שאושפז במצב קשה, ניסה הרב לגעת בה, העיר לה הערות בעלות אופי מיני וביקש "להריח" אותה. קודם לפסק הדין, גורליק הושעה מעבודתו למשך שנתיים בשל ההליך.
פורום "תקנה" – עמותה שהקימו אישים מהציונות הדתית במטרה לטפל בתלונות על הטרדה מינית מצד בעלי סמכות דתיים – סייע אז למתלוננת נגד גורליק. חברי הפורום זכו לביקורת מצד שופטי בית הדין באותו תיק, על כך "שכלל לא שמעו את עמדתו של הרב לפני שהחליט לסייע למתלוננת". השופטים אף קבעו בהחלטתם כי הם סוברים שהמתלוננת היא זו שניסתה לפתות את הרב.
כבר בשנת 2007 נעצר גורליק בחשד לביצוע שורה של עבירות ומעשים מיניים, ובהם מעשים מגונים, בילדה בת 7 במהלך חגיגות שמחת תורה שהתקיימו בקהילתו שבנהריה
מנהלי העמותה, שטיפלו תקופה קצרה קודם לכן בעדויות בפרשת הרב מוטי אלון, הבהירו אז כי "לפי הנהלים המקובלים בפורום, הוצע לצעירה לפנות תחילה למערכת המשפטית. מכיוון שהיא סירבה להתלונן במשטרה, והיות שהנילון הוא עובד מדינה, הוצע לה לפנות לנציבות שירות המדינה". בשל פתיחת הבירור, הפסיקו בפורום את הטיפול בעניין, "זאת בהתאם למדיניות הכללית של הפורום לא להתערב במקום בו פועלות רשויות החוק".
מהפורום אף נמסר אז כי ללא קשר לתלונה שליוו, התקבלו תלונות נוספות נגד גורליק על "מעשים חמורים של פגיעה מינית", מצד מתלוננים ומתלוננות שחלקם אף פנו במקביל לוועד המשמעת של הרבנות הראשית. בשנת 2016 החליטו הרבנים הראשיים יצחק יוסף ודוד לאו, לראשונה בתולדות המוסד אותו הם מובילים, להדיח את גורליק מהסמכתו כרב לאור התלונות המוסריות נגדו ולאחר שהוצג להם סרטון ממצלמות אבטחה המתעד מעשה בלתי הולם שעשה בהיותו רב ומנהיג רוחני.
סגן שר הבריאות דאז יעקב ליצמן אף קרא לגורליק להתפטר מתפקידו כאחראי הדת והכשרות בבית החולים וכתב כי "החלטת הרבנות הראשית ברורה והחלטית. מצופה מאישיות הנושאת בתואר רב, לגלות אחריות אישית וציבורית. ראוי שלא יישא בתפקידו אלא אם הרבנות הראשית תחליט אחרת". גורליק נהנה אז מתמיכת בית החולים וגיבוי נציבות שירות המדינה, ולכן סירב להתפטר.
הרב גורליק טען להגנתו בשימוע כי בית החולים הוא זה שביקש ממנו לפנות אל משפחת הנער "ובכך טשטש את גבולות תפקידו ויצר בלבול"
כבר באותה העת הופץ "גילוי דעת" של רב העיר צפת הרב שמואל אליהו ורב המועצה האזורית מטה אשר הרב שלמה בן אליהו, בו הם מבקשים מהציבור, ובמיוחד מנשים, להתרחק מהרב גורליק. "לאור שמועות לא טובות שהגיעו לאוזננו בדבר התנהגותו של הרב שמעון גורליק", נכתב בהודעה, "אנו קוראים לציבור להקפיד ולשמור על דיני יחוד. במיוחד ישמור אדם על בנותיו שלא יתייחדו עם הרב גורליק ולא ידברו אתו כלל".
בשיחה שקיימנו בשנת 2016 עם רב העיר נהריה ישעיהו מייטליס, הוא הביע חשש לשאלת כשרותו של המוסד הציבורי, שמאכיל מאות אנשים מדי יום. "אני לא יודע אם אפשר לסמוך על כשרות במקום שבו הרבנות הראשית קובעת כי המשגיח אינו רב ואינני יודע כיצד אנשים יוכלו לסמוך על המילה שלו", אמר לנו אז הרב מייטליס. מייטליס אף אישר כי "הוא (גורליק; י"ק) מצהיר על עצמו ומציג עצמו כרב בית החולים ועבודות ההשגחה שהוא עושה הן חלק בלתי נפרד מהעבודה שלו. אדם כזה לא יכול לשמש כדמות של רב שמקרינה מוסריות והתעלות ורוחניות".
הרב גורליק טען להגנתו בשימוע כי בית החולים הוא זה שביקש ממנו לפנות אל משפחת הנער "ובכך טשטש את גבולות תפקידו ויצר בלבול". עוד טען כי המכתב ששלח אל האחות הראשית במחלקה נכתב בשל "תחושת המרדף שהוא חש".
כבר בשנת 2007 נעצר גורליק בחשד לביצוע שורה של עבירות ומעשים מיניים, ובהם מעשים מגונים בילדה בת 7 במהלך חגיגות שמחת תורה שהתקיימו בקהילתו שבנהריה. נוספו על אלו פגיעה מינית בילד בן 10 ומעשה מיני נוסף במתלוננת בת 30. בקשותיו החוזרות ונשנות לאסור את פרסום שמו באותה העת נדחו בבית המשפט בשל אינטרס הציבור ומתוך מטרה לאפשר למתלוננים נוספים בהם ייתכן ופגע להצטרף לשאר התלונות שהצטברו נגדו. כל התלונות בעניינו במהלך השנים נסגרו לבסוף מחוסר ראיות מספיקות כדי להעמידו לדין פלילי.
בחודשים האחרונים ניהל גורליק מאבק נגד הכוונה להשעותו בשל האישומים על התנהגותו עם הנער בן 17 . בתובענה שהובאה להחלטת נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ, נטען כי גורליק נהג "באופן שאינו הולם בכך שעסק בעניינים שאינם קשורים בעבודתו לאחר שנאסר עליו לעשות אותם. כמו כן, על פי האישום השני, ביצע לכאורה עבירה של הדחה בחקירה בדרך של איומים". עוד נטען כי הפעולות המיוחסות לגורליק חורגות מתפקידו בבית החולים ומהוות "פגיעה בערכים הבסיסיים של שמירה על כבוד החולה ופרטיותו בכל שלבי הטיפול הרפואי".
נציב שירות המדינה ציין בהחלטתו כי בחן אפשרות להעביר את גורליק לתפקיד אחר בבית החולים אך לאור חומרת האישומים, החליט שלא לעשות כן.
בשימוע טען עוד גורליק כי הינו אב ל-11 ילדים ולהחלטה על השעייתו יש השלכות קשות על משפחתו וילדיו אך נציב שירות המדינה. הרשקוביץ קבע כי "נקודת האיזון בין הפגיעה בעובד לבין האינטרס הציבורי משתנה, כך שלאחרון ניתן משקל רב יותר".
בתגובה לשאילתת חוק חופש מידע שהוגשה למשרד הבריאות באוגוסט 2019 צוין כי גורליק אחראי בתקן על כשרות וענייני דת ואינו נושא בתפקיד רבני מוצהר, זאת מאחר שאין לבית החולים תקן לרב. טליה בן אבי שטיינברג, הממונה על חופש המידע בבתי החולים הממשלתיים, ציינה כי גורליק אינו מחזיק בתעודת משגיח כשרות, אך משמש בתפקיד זה מאחר שבעת שנבחר לתפקידו, תעודה לא הייתה תנאי לביצוע התפקיד.
מנציבות המדינה נמסר בתגובה: "נגד גורליק נפתחה חקירה פלילית בעקבות תלונה של אנשי צוות בית החולים. התיק הפלילי נסגר על ידי המשטרה. למרות זאת, אגף המשמעת מצא כי יש מקום להעמידו לדין והגיש כנגדו תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה. בעקבות הגשת התובענה המשמעתי ולאור חומרת המיוחס לו, נערך לגורליק שימוע באגף המשמעת ונציב שירות המדינה החליט להשעותו עד לתום ההליכים המשמעתיים נגדו".
מבית החולים לגליל בנהריה נמסר בתגובה: "הנושא מטופל על ידי אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה ונפעל בהתאם להנחיותיו". בבית החולים ביקשו להדגיש כי "מעבר לאמור, תפקידו של מר שמעון גורליק הינו משגיח כשרות".
עורכת הדין אילה הוניגמן מסרה מטעמו של הרב גורליק: "כתב התובענה נוגע אך ורק לארוע חד פעמי של חריגת הרב גורליק מסמכות מקצועית. הרב גורליק דוחה בתוקף כל ניסיון לרמז לכיוונים אחרים, שהינם בגדר לזות שפתיים ולשון הרע. הרב גורליק סמוך ובטוח שבית הדין למשמעת יקבל עמדתו כי מדובר באירוע קל, ברף המשמעתי הנמוך ביותר ואמצעי המשמעת שיוטל עליו יהיה בהתאם וכי ישוב במהרה לתפקידו כאחראי כשרות בבית החולים".
