הדיון בבג"ץ בעתירת התנועה לאיכות השלטון וארגונים נוספים נגד ההגבלה על ההפגנות, כפי שנדרשה על ידי הממשלה בעקבות ההכרזה על מצב חירום מיוחד, הסתיים לפני זמן קצר. אתמול (ב') השיבה המדינה לבג"ץ כי לממשלה אין כוונה להאריך את ההכרזה על מצב זה מעבר להיום, ובכך תוסר המגבלה שמאפשרת הפגנה רק בטווח קילומטר מהבית, והדיון לכאורה מתייתר. עם זאת, בג"ץ קיים את הדיון מאחר והעתירה היא נגד החוק עצמו שמסמיך את הממשלה להגביל או לאסור על קיום הפגנות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– חברות מאיחוד האמירויות ישקיעו במרכז הייטק בשכונת ואדי ג'וז
– דחיית הריבונות והכרה בפלסטינים: הסכם השלום חילק את ימינה
– פרס נובל לכימיה: מה למדנו מחיידקים ואיך זה יעזור לקורונה?
בדיון שהתקיים בפני הנשיאה אסתר חיות והשופטים חנן מלצר וניל הנדל, טענו העותרים כי החוק שעבר גם בכנסת מרוקן מתוכן את זכות היסוד להפגין, שלדבריהם מהווה את התשתית לבנייה של משטר דמוקרטי. השופטים לא כיחדו כי במצב התחלואה הגבוהה יש להתייחס בכובד ראש למתווה ההפגנות כפי שנוסח על ידי גורמים מקצועיים בשיתוף הייעוץ המשפטי. אך בתחילת הדיון ביקשו השופטים מנציגי המדינה הבהרה לגבי המתווה שמאפשר קיום הפגנה בקפסולות של 20 איש, במרחק בין הקפסולות, ובהגבלת מספר האנשים על פי שטח ההפגנה.
עו"ד אליעד שרגא מהתנועה למען איכות השלטון טען כי אין למדינה נתונים באשר להדבקה בהפגנות. הנשיאה חיות הקשתה על שרגא באשר למגבלת שני המטרים בין מפגין למפגין ושאלה האם הגבלת המרחק סבירה בעיניו. עו"ד שרגא הסכים כי המגבלה הגיונית וסבירה אך טען שבמשטרה משתמשים בה על מנת לתחום את ההפגנות ובכך להגביל את מספר המפגינים.
שרגא המשיך וטען כי אין נתונים על נדבקים בהפגנות. הנשיאה חיות הזכירה מחקר שנעשה בארה"ב אחרי ההפגנות שנערכו בעקבות מותו של ג'ורג' פלויד. "נמצא שאמנם לא הייתה עלייה בתחלואה בערים שבהן היו הפגנות, אבל לא בטוח שלא הייתה בקרב המפגינים. ייתכן שזה התאזן עם זה שאנשים פחות נטו לצאת מהבית במצב הזה. כשיש סגר כללי, התחלואה יורדת", אמרה הנשיאה.
בהמשך טען עו"ד יאיר נהוראי, שמייצג עותרים מבין ארגוני המחאה (אמיר השכל למשל), כי לא ייתכן שהממשלה היא שתחליט להגביל את ההפגנות נגדה, וכי הכנסת לא יכולה להסמיך אותה לכך. נהוראי נאחז בגישתו של היועמ"ש מנדלבליט שהביאה לקביעת המתווה על ידי גורמים מקצועיים בלבד: הממשלה לא יכולה לאסור הפגנות שהן נגדה. ראש הממשלה לא יכול להגביל או לאסור הפגנות שהן נגדו באופן אישי.
הנשיאה חיות לא התרשמה מטיעון ניגוד העניינים של העותרים. "יש פה קפיצה לוגית", העירה. עוד אמרה כי בסופו של דבר לא הממשלה חוקקה את החוק והגבילה את ההפגנות אלא הכנסת. "אדוני אומר שהממשלה חוקקה את החוק, אבל מבחינתנו הכנסת היא רשות עצמאית. וכשאנחנו בודקים הליך חקיקה, אנחנו בודקים את ההליך כמו שהוא התקיים בכנסת".
שאר העותרים ביקשו כי המתווה ישונה כך שהמשטרה תאכוף רק עטיית מסכות ושמירת מרחק של שני מטרים בין אדם לאדם ולא תגביל את מספר המשתתפים. זאת, באמצעות פיזור ההפגנה והקפסולות לאזורים הסמוכים לרחוב בלפור. הנשיאה חיות הקשתה על עו"ד גלעד ברנע שטען את הדברים והסיקה כי כך יהיו כל הרחובות הסמוכים מלאים במשך 24 שעות, שבעה ימים בשבוע, במפגינים העומדים במרחק שני מטרים זה מזה.
נציג המדינה, עו"ד אודי איתן ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, הקדים בפתח דבריו כי המדינה מסכימה שבעצם הסמכות להטיל מגבלות על ההפגנות יש פגיעה בזכות ההפגנה וחופש המחאה שהמדינה מכירה בחשיבותן. "זו לא אמירה מן השפה אל החוץ", אמר איתן. "במשך חודשים הזכות הזו לא נפגעה, גם כאשר זכויות אחרות הוגבלו. רק כשהגענו למצב קיצון, וגם אז זה נעשה בצורה מדודה ונקודתית. גם הזכות להפגין היא לא מוחלטת, וכאשר היא מתנגשת עם זכויות אחרות, צריכים לעשות איזון מסוים".
עו"ד איתן התייחס לטענה כי אין נתונים לגבי הדבקה בהפגנות: "אין דרך לבוא ולומר באופן מפורש אם יש הדבקות בהפגנות. מכיוון שבחקירה אפידמיולוגית, אלא אם כן מדובר באדם שכל הזמן ישב בבית ויצא רק להפגנה, לא ניתן להגיע לזה".
הנשיאה חיות העירה כי זו שאלה שעלתה גם בוועדת חוקה ועליה לא ניתנה תשובה. "זו אולי השערה הגיונית לומר שאם יש אלפי מפגינים שלא שומרים על מרחק ומסכות, ומישהו מהם חולה אז הוא מדביק. יש בזה היגיון בסיסי, אבל אין נתונים מבוססים מקצועית או מחקרית", אמרה.
לשמע ההערה, ביקש נציג המדינה לאפשר לד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, לדבר בפני השופטים. השופטים סירבו בנזיפה כי ההסברים בעניין היו צריכים להינתן בוועדת חוקה ובממשלה לפני שחוקק החוק.
השופט מלצר הקשה על עו"ד איתן גם הוא: "האם מה-295 אלף אנשים שנדבקו עד עכשיו, האם יש לכם ולו מקרה אחד שאתם יודעים שנדבק בהפגנה?". עו"ד איתן השיב כי הוא לא רוצה לתת תשובה לא מוסמכת לעניין הזה. מלצר אמר בתגובה: "אולי אם נוציא צו על תנאי אז תתנו תשובה".
מהדיון עלה כי החל מחצות הלילה המגבלות היחידות על ההפגנות הן מרחק של 2 מטרים בין אדם לאדם ועטית מסיכה. מגבלת הקילומטר תוסר, ומגבלת הקפסולות איננה ישימה כך שהיא "הוחלפה" בשטח לאיסור התקהלות שהתפרש על ידי המשטרה כלמעלה מ-20 איש. האכיפה על שמירת המרחק עם תחימת שטח ההפגנה תביא להגבלת מספר המשתתפים בהפגנה.
השופט הנדל שאל את עו"ד איתן מדוע לא אושרו הפגנות בשיירות רכובות, הסתייגות שעלתה בוועדת חוקה אך לא התקבלה. הוא נענה כי החוק עצמו מאפשר לממשלה להתיר הפגנות כאלה, אך במגבלות שהוטלו בפועל הממשלה החליטה לא לעשות זאת.
הנשיאה חיות טענה כי בעניין הזה יש בעיה: "יש פרמטר של מרחק המותר ליציאה ממקום מגורים. איך אפשר לעקוף את זה בשיירה רכובה? שהתקנות יגידו שברגל מותר אלף מטר וברכב מותר שיירה רכובה?". עו"ד איתן אישר את מסקנות הנשיאה שאמרה: "רשמנו לפנינו שזו עמדתכם".
עו"ד אביטל סומפולנסקי מהייעוץ המשפטי של הכנסת טענה כי למעשה החוק עצמו לא מטיל שום מגבלה על ההפגנות אלא רק מסמיך את הממשלה להטיל. עוד טענה בשם הכנסת כי התקהלות בחוץ מסוכנת פחות מהתקהלות בפנים, אבל היא גם מסוכנת – בטח כשהיא כוללת שיירה – כשהיא כוללת תנועה. בנוסף טענה סומפולינסקי נגד הטענות כי אין בסיס מקצועי להחלטות: "צריך חוות דעת כללית על מצב התחלואה כדי להכריז על מצב חירום. לא צריך חוות דעת ספציפית לגבי הדבקה בהפגנות, כי זה נעשה בתקנות ולא בחוק. אני מתקשה לראות איך ההכרזה של הכנסת עצמה על מצב חירום היא בעייתית, כי היא נעשתה לאחר שהוצגו נתונים".
