מבוכה גדולה הסתמנה הבוקר (ד') במסדרונות משרד המשפטים ופרקליטות המדינה. ההקלטות שנחשפו אמש בחדשות 12, שבהן נשמע היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט מנהל שיחת נפש נוקבת עם ראש לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה על התנהלות פרקליט המדינה שי ניצן, גוררת סערה בסביבת היועץ אבל גם בזירה התקשורתית והפוליטית. זו עוסקת בעיקר בשאלה האם היועץ המשפטי לממשלה "נסחט" על ידי פרקליט המדינה לשעבר?
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– סין, ששולחת מיעוטים למחנות ריכוז, מונתה למועצת זכויות האדם
– יחמירו ענישה: צה״ל מאבד שליטה על המגפה בתוך היחידות
– גואל או רודן: פועלו של א-סיסי מפלג את העולם הערבי
קולות רמים נשמעים בחצי היממה האחרונה מצד פוליטיקאים בימין בצביעה להתפטרותו של היועץ המשפטי לממשלה ולפתיחה בחקירה משטרתית. הללו טוענים כי מהקלטות אלו נובעת מסקנה אחת: היועץ המשפטי לממשלה היה נתון כבן ערובה בידיו של פרקליט המדינה לשעבר, ועל כן כל ההחלטות שהתקבלו על ידו, כולל ההחלטות בתיקי ראש הממשלה נתניהו, לא התקבלו בניקיון כפיים.

המסקנה לכאורה הזו נובעת מתוכן השיחה של מנדלבליט עם נוה, שנערכה ב2016:
מנדלבליט: אבל אתה מבין שהמנייאק הזה לא מחליט בתיק שלי? הוא…אני…אני… לא יודע מה לעשות איתו.
נוה: על מי אתה מדבר?
מנדלבליט: אין לי החלטה. על שי (ניצן). אין החלטה בתיק שלי שמאיזה עילה זה נסגר. לא מוציא החלטה. מושך, אתה יודע. יש לו זמן.
נוה: תגיד רגע…
מנדלבליט: והוא עושה לי את זה בכוונה. אני לא יודע מה לעשות. קחו את זה להילה גרסטל (נציבת הביקורת על הפרקליטות).
נוה: ולמה זה מפריע לך עכשיו? כאילו מה זה מעניין אותך?
מנדלבליט: אותי זה מאוד מעניין. אני רוצה לדעת שזה גמור מחוסר אשמה. כמו שעניין אותך, אתה הגשת ערר ועררך התקבל.
נוה: לא. אני מתכוון לזה, אני מתכון לזה, הרי גמרנו. אתה מונית, אי אפשר היום… אה…
מנדלבליט: מה זה קשור למונית? מה זה קשור? מה אני צריך רישום משטרתי? על מה?
נוה: זה אתה צודק.
מנדלבליט: מה זה הדבר הזה? עכשיו גם מה זה השיטה הזאת שמחזיקים בגרון בן אדם. כאילו, למה?
נוה: זה (מנדלבליט) האיש שהייתם רוצים שיכריע בגורלות כי הוא היה במקומות האלה, הוא יודע גם מה זה מידת הרחמים ומה זה השיקול דעת ומה ז… אנושיות.
מנדלבליט: לא… זה… רז נזרי פרש באיזשהו שלב. מי שתפרה אותי זה דינה זילבר (המשנה ליועמ"ש) ושי (ניצן). שי כאילו קצת הקל אבל… זה לא הקלה עם כזאת אהבה.
כזכור, מנדלבליט פנה בשעתו לניצן בבקשה כי ישנה את עילת הסגירה מחוסר ראיות לחוסר אשמה, בין היתר בעקבות החלטת חמישה שופטי בג"ץ כי לא נמצא רבב במעשיו. בתשובה שבעל פה, ענה ניצן לבא כוחו של מנדלבליט, עו"ד ז'ק חן, כי הוא אינו יכול להחליט בעניין משום ניגוד עניינים שבו הוא מצוי מול מנדלבליט. מנדלבליט ביקש כי בעקבות החלטת בג"ץ העילה תשונה לחוסר אשמה – עילה שמשמעותה מכרעת לניקוי שמו (אם, למשל, ירצה להתקדם בעתיד לבית המשפט העליון).
אמנם בהקלטות אין כל ראיה לכך שכוונתו של ניצן הייתה לסחוט את מנדלבליט, אולם עולה קושייה גדולה על גרסת היועמ"ש שפורסמה אתמול בתגובה לחשיפה בחדשות 12, לפיה "הדברים נאמרו בלשון משוחררת בעידנא דריתחא ואין בין דברים אלו לבין החלטות מקצועיות שהתקבלו על ידי היועמ"ש בתיקי חקירה ולא כלום". עוד נאמר בתגובת היועץ כי "יחסי העבודה של ד"ר מנדלבליט עם ניצן היו מצוינים וכי גם עם עו"ד דינה זילבר יושרו ההדורים עם כניסתו של מנדלבליט לתפקיד". כמו כן, הוזכרה גם החלטתו של נציב התלונות על הפרקליטות השופט דוד רוזן כי ראוי היה שתפורסם עילת הסגירה בעניינו.

"יש הוכחה בהקלטות אלה שמנדלבליט חש טבעת החנק סביב שאלת מינוי עתידי לעליון", טוענים היום בימין וגם מציינים כי במשך הזמן ההתברר שהיועץ המשפטי לממשלה עומד באפסות מעשה מול החלטות שונות של המשנה דינה זילבר למשל. יו"ר הקואליציה ח"כ מיקי זוהר אמר נחרצות: "אם מנדלבליט לא יתפטר ויבטל את כתבי האישום נחשוף עוד דברים".
בתגובה לדברי מיקי זוהר נמסר מלשכת היועץ המשפטי לממשלה: "איומים למיניהם לא ירתיעו את היועץ המשפטי לממשלה מלבצע מלאכתו. היועץ המשפטי לממשלה פעל לאורך כל תפקידו וימשיך לפעול ללא מורא וללא פחד ומשיקולים ענייניים בלבד, לפי הראיות והדין. הטענה כאילו נסחט או הושפע בהחלטותיו כתובע הכללי של מדינת ישראל משיקולים זרים כאלה ואחרים – היא מופרכת ומגוחכת, וממילא החלטות אלה, שהתקבלו לאחר הליך מקצועי וסדור בהשתתפות גורמים רבים, עומדות כעת למבחן שיפוטי, שהוא המבחן הקובע".
האם אכן החלטות היועץ היו יכולות להיות מושפעות כתוצאה מסחיטה כביכול על ידי שי ניצן? עו"ד שמחה רוטמן מהתנועה למשילות ודמוקרטיה אומר שהתשובה לכך פחות חשובה מכפי שנדמה: "אם הממשלה מינתה אותך היועץ, להיות מבקר על פרקליט המדינה שמחזיק אותך בגרון, אתה לא באמת יכול לעשות את זה".
לדברי רוטמן, היועץ המשפטי לממשלה היה צריך לפנות לממשלה בזמנו ולומר שמכיוון ששי ניצן "מחזיק אותו בגרון", צריך לפטר אותו. "לאורך כל התקופה שהוא יועץ ועד הרגע ששי ניצן עוזב את תפקידו מוחזק מעל ראשו עניין התיק שמאד מפריע לו".
"נניח שמישהו סוחט אותי" ממשיך רוטמן, "הוא לא ינקום בי אם לא הייתי חותמת גומי שלו, הוא ינקום בי אם אחרי שעות רבות של עבודה ומאמצים גדולים על תיקים אבוא בתור יועץ ואגיד שאין פה כלום. זו חתיכת השפלה. אם היועץ המשפטי לממשלה היה אומר שבכל שלושת תיקי האלפים אין שוחד, הוא היה מתיר את דמה של הפרקליטות".
מנגד, בכירים במשרד המשפטים איתם אנו משוחחים היום אומרים כי הטענה שמנדלבליט היה נתון ללחצים על ידי שי ניצן היא "הזויה ומופרכת". לטענתם, כמה סיבות מפריכות זאת: בראש ובראשונה, העובדה שהיועמ"ש לא קיבל את רוב ההמלצות של שי ניצן בתיקי נתניהו באשר לעבירות עליהן יש להגיש כתבי אישום. ניצן המליץ להגיש שלושה כתבי אישום שונים, והמליץ על עבירת שוחד בכל שלושת התיקים. היועמ"ש הגיש לבסוף כתב אישום אחד על שלושת התיקים יחד כשעבירת השוחד מיוחסת רק לתיק 4000.
אותם בכירים מתארים את השיחה המדוברת כשיחה שנערכה בזמן שהיועץ המשפטי לממשלה עוד "מלקק את פצעיו" מחקירתו בפרשת הרפז, ועדיין תופס את ניצן כמי שפגע בו. לעניין התחושה שהצטיירה בעיני המאזינים לשיחה, כאילו מנדלבליט מרגיש שניצן עשוי לסחוט אותו בעתיד אומרים אותם גורמים, כי החלטתו של ניצן איננה בעלת משמעות משפטית כלפי היועץ אלא יותר רגשית כל עוד נותר לו רישום משטרתי. הם גם משוכנעים כי העילה תירשם כחוסר אשמה מיד בסיום הקדנציה שלו.
עוד הם טוענים, כי יחסי העבודה בין מנדלבליט לניצן היו מקצועיים וטובים לאורך כל התקופה גם כשנהגו להתווכח. המטרה העיקרית לטענתם של פרסום ההקלטה היא לקעקע את תיקי ראש הממשלה. כמו שניתן לומר שניצן סחט את מנדלבליט, ניתן לדבריהם לומר שכל החלטה של נתניהו מוטלת בספק מכיוון שהוא בן ערובה לכאורה של היועץ שהגיש נגדו כתב אישום.
מקורביו של ניצן, איתם שוחחנו הבוקר, יודעים לספר כי ניצן היה שרוי בזמנו במצוקה: מצד אחד הוא היה מצוי מבחינתו בסיטואציה של ניגוד עניינים מובהק, ואילו היה נענה לבקשת מנדלבליט, היו "הורגים אותו". מצד שני, ליועץ לא היה למי לפנות בעניין, אלא לשי ניצן, פרקליט המדינה.
לפי תיאור הדברים של מקורבי ניצן, לו הוא היה באמת רוצה שיהיה לו איזשהו אמצעי לחץ נגד היועץ, וזה עוד בתקופה שרק החלו החקירות בתיקי האלפים, הוא לא היה מקבל כל החלטה ומשאיר את עניין עילת הסגירה תלוי ועומד באוויר. "תיאוריות הסחיטה הן הזויות" הם קובעים. "ברור שליועץ הייתה תרעומת על הסיפור בתחילתו, אך שניהם שמו את זה בצד ועבדו יחד בצורה מקצועית".