חצי שנה לאחר הקמת ממשלת האחדות, החיבור בין הליכוד, כחול לבן והקורונה מחולל יותר מחלוקות מהסכמות ויותר עימותים מהבנות. קולם של איומי הבחירות מהדהד חזק יותר מהניסיונות למצוא פתרונות. על רקע המציאות הזאת נפתח ביום שני השבוע כנס החורף של הכנסת. האם הם באמת מסוגלים להמשיך לעבוד יחד? מי אשם במשבר? ואולי במצב שנוצר עדיף כבר ללכת לבחירות? שוחחנו על כך עם שני שרים, השר לשיתוף פעולה אזורי אופיר אקוניס מהליכוד, והשר במשרד הביטחון מיכאל ביטון, איש כחול לבן. השאלות שהצגנו להם היו כמעט זהות, התשובות – לא ממש.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– סקר: 83% מהיהודים האורתודוקסיים בארה"ב תומכים בטראמפ
– הרב אליהו: "כל מי שמנצל מינית ייתפס במוקדם או במאוחר"
– ריחות של שינוי: המחקר הישראלי שיציל את האטמוספירה
השר אקוניס, אתה מרוצה מהתנהלות הממשלה?
"כבר ראינו ממשלות שהתנהלו הרבה יותר טוב, כולל הממשלה הקודמת. לכן אני יכול להשוות בין התנהלות של ממשלה שהבסיס שלה והשותפוֹת שלה הן של המחנה הלאומי, לממשלה הזאת שהיא פריטטית שלא בצדק משום שהליכוד כפול בגודלו מכחול לבן. כל צעד שאנחנו מנסים לקדם נבלם על ידי כחול לבן, וזה דבר שלא היה בממשלות קודמות. העובדה היא שהטיפול בקורונה בגל הראשון היה הרבה יותר יעיל לעומת הגל השני, אם כי אנחנו רואים את השיפור המבורך בימים האחרונים. אבל אין ספק, אם את רוצה לתמצת את זה, אני מייחל ליום שתקום פה שוב ממשלה של מפלגות המחנה הלאומי בראשות הליכוד".
זה אפשרי?
השר אקוניס: "כן, התשובה היא כן. זה עתידי כמובן, כי כרגע בניגוד לכל הספינים לא נקבעו בחירות ואנחנו לא קרובים לפיזור הכנסת בנקודת הזמן הזאת. האם הציבור בישראל תומך בתפיסותיו של המחנה הלאומי והימין האידיאולוגי? חד־משמעית התשובה היא כן, זה ברור. אנחנו רואים את זה לאורך זמן בכל הבדיקות שלנו בליכוד וגם בבדיקות שנעשות על ידי גורמים חיצוניים. יכול להיות בסיס של 65 מושבים בכנסת הבאה לקואליציה של המחנה הלאומי".
איך זה יקרה?
השר אקוניס: "אחרי שתתקיימנה הבחירות זה יהיה אפשרי, במצב שבו יהיה אפשר בכלל לקיים בחירות, כרגע זה בלתי אפשרי מבחינה בריאותית. בכלל, המבחן הגדול אם יהיו בחירות ומתי הוא לא של הליכוד אלא של כחול לבן, שמהיום הראשון מערימה קשיים על פעילותה של הממשלה. כחול לבן היא שמעמידה בסימן שאלה את קיומה של הממשלה, ולכן הרבה מאוד תלוי בהם. ברגע זה אני יכול להגיד לך שהם לא עושים סימנים מעודדים לגבי רצונם בהמשך השותפות".
השר ביטון, האם אתה מרוצה מהתנהלות הממשלה?
"לממשלה הזאת יש היבטים טובים שצריך להכיר בהם. למשל, היא החליטה להעניק שנה קדימה דמי אבטלה למי שאיבד את עבודתו, לתת מענקים לעסקים, היא אישרה הסכם שלום עם איחוד האמירויות. הממשלה הזאת קיבלה את רוב החלטותיה או פה אחד או ב־97% הסכמה. יש בעיה אחת, שלא מתמקדים בקורונה והולכים לנושאים שמפלגים את הממשלה, ופה הממשלה פחות טובה ופחות יעילה. אבל האלטרנטיבה הייתה בחירות רביעיות.
השר ביטון: "כשאני צריך להחליט אם בזכותנו יהיה הסכם שלום ויהיו דמי אבטלה ויהיו מענקים לעצמאים ויהיה תקציב ל־2021 ויציבות למשק, וכך גם העובדה שטיפלתי ב־3,000 חיילים בודדים והענקנו להם 12 אלף שקל מענק בקורונה, והעובדה שהעברנו מיגון לצפון שהיה תקוע במשך שלוש שנים – אז על המעשים הטובים צריך לברך, ועל החלק שהממשלה מתוחה בתוכה צריך לנסות להתגבר".
האם לדעתך הממשלה טיפלה נכון בגל השני של הקורונה?
השר ביטון: "בהיבט הכלכלי בוודאי. הפתיחה לאחר הגל הראשון הייתה מהירה ופזיזה, ללא בקרה וללא מערכות תומכות. אנחנו במשרד הביטחון הקמנו את מפקדת הקורונה, והצלחנו להעביר ממצב של 15 אלף בדיקות ביום ליכולת של 70 אלף בדיקות. עד נובמבר נגיע ל־100 אלף בדיקות ביום, ונקצר את זמן הטיפול בבדיקה מהרגע שהיא נדרשת, מארבעה ימים ל־24 שעות, כולל תשובה. במובנים הללו פעלנו טוב.
השר ביטון: "נאלצנו לחזור למדיניות של סגר, ועשינו אותו דווקא בחגים כי הפסדנו שם פחות ימי עבודה למשק. הסגר הזה כבר מביא תוצאות של הקטנת ההדבקה. מה שחסר לנו עכשיו זה לצאת ממנו בתבונה, ושזה יהיה הסגר האחרון. אם נצא ממנו בפזיזות נמצא את עצמנו בעוד כמה חודשים בסגר נוסף, ואת זה אסור לעשות".
