בימים כתיקונים ועדת השרים לענייני חקיקה מתכנסת בכל יום ראשון לאחר ישיבת הממשלה בשעה 13:00, ודנה בחוקים שהעלו חברי הכנסת. בהינתן קדימות להצעות קואליציוניות וכאלו שבהסכמה, אחדים היא דוחה, אחרים היא פוסלת, ולרבים וטובים היא נותנת אור ירוק.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– המחקר שמשנה את מה שידעו על דמי המזונות
– כינון יחסי שלום: משלחת ישראלית בדרך לבחריין
– כשאדם מוותר לטובת הכלל וללא רווח אישי
בימים אלו הביטוי מקבל משמעות אחרת מאחר שהוועדה לא התכנסה מאמצע חודש יולי, סך הכל כ-20 ישיבות בוטלו עד היום. אם כך, כיצד ייתכן שתמונות ההצבעות מהמליאה ממשיכות, ונותנות תחושה שהכנסת מתפקדת במלואה. התשובה לכך היא שמדובר בעיקר בחוקי קורונה דחופים והכרחיים למלחמה בהתפשטות הנגיף. במקרים אלו מבקשת לשכת ראש הממשלה או לשכת שר האוצר אישור נקודתי, ובסבב שיחות טלפוני לשרים החוק מתקבל. ברגעים נדירים שבהם נרשמת רגיעה במתיחות שבין הליכוד וכחול לבן – מצליחים בהזדמנות זו לדחוף עוד מספר חוקים בהסכמה, אך זו לא המדיניות הרווחת, ובטח שלא הקובעת.
בסדר היום של ועדת שרים מונחים כיום 44 חוקים, שעל חלקם חתומים עשרות ח"כים וכמעט אין בהם חוקים השנויים במחלוקת. אליהם מצטרפים עוד כמה אלפים שמעלים אבק במזכירות הכנסת. עד כה עברו בכנסת ה-23, שסיימה לאחרונה את המושב האחרון שלה, 11 הצעות חוק פרטיות בלבד. מהן: שש של כחול לבן, שלוש של ח"כ מיכאל מלכיאלי מש"ס, אחת של ח"כ יעקב אשר מיהדות התורה ואחת של ח"כ אתי עטייה מהליכוד.
העובדה שבמשך תקופה ארוכה כל כך הצעות חוק לא מקודמות בוועדה, מעקרת את עבודת הכנסת. חקיקה היא אבן יסוד בפעולת הרשות המחוקקת ומהווה את הבסיס שמכוחה פועלת הכנסת. המצב הקיים הוא בלתי סביר. חברי הכנסת יכולים אמנם לנאום במליאה, לצעוק ולהילחם במעט הוועדות שפועלות, אולם ללא שום קרדיט אישי מצד אחד וללא שום פעילות פרלמנטרית כנבחרי ציבור מצד שני.
ועדת השרים הוקמה ב-31 במאי, כשבין סמכויותיה המרכזיות טיפול ואישור של הצעות חוק מטעם הממשלה לפני שיקודמו בכנסת. אולם כאמור, זו לא התכנסה בשל העימות הפוליטי בין הליכוד לכחול לבן. מצד אחד טוענים בליכוד ששר המשפטים אבי ניסנקורן "עושה מה שהוא רוצה", לא עומד בהסכמים הקואליציוניים ומסרב להעלות הצעות חוק משפטיות שקשורות לתחום משרדו. מצד שני, אומרים בכחול לבן, לליכוד יש זכות וטו, גם הם פוסלים חוקים שהם לא מעוניינים בהם, ובעיקר, מעוניינים להחליש את מעמדו של ניסנקורן כאיש החזק במפלגה.
הרכב ועדת השרים הוקם גם הוא כפועל יוצא מתבנית הפריטטיות בין כחול לבן לליכוד, כאשר שר המשפטים אבי ניסנקורן עומד בראש הוועדה והשר דוד אמסלם ממלא מקומו. לשניים עומדת הזכות להטיל וטו האם הוועדה מתכנסת ואלו חוקים מאושרים או נדחים, מה שיוצר עימותים קולניים לא מעטים. בנוסף אליהם נמצאים גם השרים ישראל כ"ץ, יעקב אביטן, אמיר אוחנה, זאב אלקין, יועז הנדל, חילי טרופר, עומר ינקלביץ', רפי פרץ, אורית פרקש הכהן, איציק שמולי ופנינה תמנו שטה.
ביום חמישי האחרון הציע ניסנקורן, בתחילה לאמסלם ואח"כ בהודעה בקבוצת הווטסאפ של ועדת השרים – כי בשלב ראשון יעלו רק הצעות מוסכמות. אולם מבחינת הליכוד רק הצעת הפשרה בתוקף, והם מוכנים לאשר כל העת וללא דיחוי חוקים העוסקים בקורונה. ניסנקורן דורש מצידו יותר שכל הצעת חוק שמקובלת על הצדדים תקודם ללא הגבלה ובכל נושא.
לפני עשרה ימים נראה היה שהדברים מתחילים לזוז, השר דודי אמסלם החליט שמיום ראשון ועדת השרים תשוב להתכנס, אך ורק בנושאים ממשלתיים הקשורים לקורונה. להודעה צורפה גם הסתייגות: "השר אמסלם רואה בחומרה רבה את ההתנהלות של כחול לבן שמתנהגים כממשלה בתוך ממשלה, אופוזיציה מבית, ומפרים בצורה בוטה את ההסכמים הקואליציוניים", אך ניסנקורן דרש בתמורה גם העלאת נושאים חברתיים וכלכליים שנבלמים כבר שבועות. בפועל: 24 שעות אחרי שהכריז אמסלם על חידוש כינוס ישיבת ועדת השרים לחקיקה – היא בוטלה. לא מגיעים להסכמות, וחוזר חלילה – הוועדה נשארת משותקת לשבוע נוסף.
