התעופה המסחרית, המדממת זה חודשים, הושבתה לגמרי כמעט בסגר השני, שהחל בראש השנה – אך ענף הטיסות הפרטיות חווה בימי הקורונה את התקופה המוצלחת ביותר שלו.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– כשגם המילון בוחר צד, התרבות הפוליטית יצאה משליטה
– בפעם העשרים: ועדת השרים לחקיקה – מושבתת
– כינון יחסי שלום: משלחת ישראלית בדרך לבחריין
לפי נתוני רשות שדות התעופה, בספטמבר צנחה תנועת המטוסים הכללית, הן הנכנסים הן היוצאים, ב־80 אחוזים בהשוואה לחודש המקביל אשתקד. בתנועת הנוסעים נרשמה ירידה חדה אף יותר, של 92 אחוזים.
אולם אם מפרידים בין הטיסות המסחריות לטיסות הפרטיות, הנתונים נראים אחרת לגמרי: טיסות סדירות וטיסות שכר רשמו ירידה של 88 אחוזים בתנועת המטוסים ו־92 אחוזים בתנועת הנוסעים, אך בטיסות הפרטיות נרשם זינוק של 28 אחוזים בתנועת המטוסים, ועלייה של לא פחות מ־39 אחוזים בתנועת הנוסעים. ההבדל החד הזה בין התעופה הפרטית למסחרית מאפיין גם את אוגוסט.
אמש בחצות פג תוקפן של ההגבלות המיוחדות שחלו על נתב"ג במהלך הסגר. כעת אפשר לטוס לכל יעד, בתנאי שמדינת היעד מסכימה להכניס תיירים ישראלים. בחזרה ארצה ממדינות אדומות חובה להיכנס לבידוד למשך שבועיים, ובחזרה ממדינות ירוקות אין צורך בבידוד.
על פי התקנות שקבעה הממשלה לקראת ראש השנה, אסור היה לצאת לחו"ל, למעט לצרכים רפואיים או עסקיים, ובמקרים הומניטריים חריגים. כמו כן הורשו לטוס מי שרכשו כרטיסים לפני כניסת הסגר ב־25 בספטמבר.
"גם בתקופת הסגר השמיים לא היו סגורים באמת", אומר לנו ערן דובדבני, טייס מטוס מנהלים והבעלים והמנכ"ל של חברת "דרך הסילון" העוסקת בטיסות פרטיות. "בסוף יש נוהל ויש צורך באישור המראה. כדי לצאת מהארץ אתה צריך להזמין את הטיסה ולמלא טופס של משרד הבריאות. בהגעה ליעד אתה צריך להגיש אישור לבדיקת קורונה מ־72 השעות האחרונות".
עד לפרוץ הקורונה היה לטיסות הפרטיות דימוי של פינוק למיליונרים בעיקר, אך המציאות השתנתה: גם משפחות שאינן נחשבות לבעלות ממון רב כמהות לצאת לחו"ל, ומוכנות לשלם על המתכונת הפרטית.
התופעה הבולטת ביותר בהקשר הזה היא של זוגות, משפחות וקבוצות קטנות של ישראלים השוכרים טיסה פרטית, ליוון בעיקר – הן בשל הקרבה הגיאוגרפית המוזילה את עלות הטיסה, הן בשל נכונות היוונים לקבל את הישראלים על אף בואם ממדינה אדומה.
מחיר טיסה פרטית לאתונה, במטוס של 8־12 נוסעים, הוא 16־18 אלף דולר לכיוון, קרי כ־2,000 דולר לנוסע. "הענף הזה חווה עלייה של מאות אחוזים בביקוש", אומר דובדבני. "זו אוכלוסייה שלא טסה בעבר באופן פרטי. בחודשים האחרונים עשינו יותר טיסות מבכל שלוש השנים האחרונות. בדרך כלל, 95 אחוזים מהבקשות לטיסה לא מתממשות, משום שנוסעים רבים מחליטים בסוף לטוס בביזנס בטיסה מסחרית, אף שהזמינו אצלנו. היום זו בכלל לא אפשרות".
עוד תופעה מעניינת היא שחלק מהנוסעים הפרטיים אינם ממהרים לחזור. לפי נתוני רשות שדות התעופה, באוגוסט־ספטמבר חל זינוק במספר הנוסעים היוצאים בטיסות פרטיות – אך השינוי במספר הנכנסים מינורי למדי. בספטמבר נרשמה עלייה של 68 אחוזים במספר היוצאים, אך עלייה של 7 אחוזים בלבד במספר הנכנסים. "הרבה נוסעים דוחים עוד ועוד את מועד החזרה שלהם", מסביר דובדבני.
לאחרונה נשמעו לא מעט טענות שגם דרך הים נרשם גידול ביציאת נופשים ביאכטות פרטיות, המנסות "לשבור את הסגר". למעשה, בשום שלב לא חלה הגבלה על יציאת כלי שיט מישראל, ובכל זאת, אומרים לנו ברשות האוכלוסין וההגירה, מספר היוצאים דרך הים קטן מאוד, גם בהשוואה לשנים קודמות. בחודש ספטמבר עברו במרינות בחיפה, הרצליה ואשקלון כ־64 איש בלבד.
יש לציין ששלטונות יוון הודיעו שלא יאפשרו כניסה דרך הים, ובתחילת ספטמבר הורו לישראלים שהגיעו לחופיהם ביאכטה לשוב על עקבותיהם.
פתיחת השמיים אחרי הסגר הממושך עשויה אולי לפגוע בטיסות הפרטיות, אך במגזר משוכנעים כי הביקוש לא ייפגע אנושות מחזרתה של התעופה המסחרית. "אני חבר באיגודי התעופה הישראלי והאירופי, ויש תמימות דעים בענף שלא נחזור לאחור: בשנתיים הקרובות, אנשים יעדיפו לטוס בטיסה פרטית", טוען דובדבני.
המנכ"ל מסביר מדוע אין לצפות שריבוי הטיסות הפרטיות יוריד את מחירן. "הוצאות הדלק הן 40 אחוזים ממחיר הטיסה. אמנם בתקופת הקורונה מחיר הדלק ירד מאוד, אבל הוא יעלה. יש גם הוצאות קבועות, כמו עלות הטייסים, הרישיונות והביטוח, והן לא השתנו גם בתקופת הקורונה. לכן המחירים לא צפויים לרדת".
