בעוד עשרה ימים ידונו שופטי בג"ץ בעתירת התנועה לאיכות השלטון, סיעת מרצ, משמר הדמוקרטיה הישראלית ועמותת "חוזה חדש" נגד התיקון לחוק יסוד: הממשלה. החוק, מאפשר את קיומה של ממשלת חליפים, ומשכך את הרוטציה המתקרבת בין ראש הממשלה נתניהו לראש הממשלה החליפי גנץ.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
אייל ברקוביץ' ונבחרת ישראל: הדברים החשובים באמת
יצחק אילן ז"ל בחודש יוני: "אם אדבק, כנראה אמות"
האסטרטגיה החרדית: במקום מלחמה על הסגר, קרב על הפיצויים
לקראת הדיון, הגישו בסוף השבוע שעבר באי כוחם של סיעת הליכוד ושל ראש הממשלה, עו"ד מיכאל ראבילו, אבי הלוי ורועי שכטר את תגובת המיוצגים על ידם לבג"ץ. עורכי הדין כמובן מבקשים לדחות את העתירה על הסף אך פירוט בקשתם כוללת אמירות נוקבות ביותר של ראש הרשות המבצעת על סמכות בית המשפט, והיא כוללת ביקורת נוקבת על רמיסת הפרדת הרשויות, שעולות עד כדי 'קָזוּס בֵּלִי'- עילה לפתיחה במלחמה. אלו, מבטיחות דיון סוער ואולי כבר מכתיבות את פסק הדין שעלול להיות דרמטי עבור הממשלה הנוכחית.
עיקר טענתם של העותרים היא כי התיקון לחוק היסוד, משנה את יסודות המשטר בישראל, דבר שעולה לכדי "תיקון חוקתי שאינו חוקתי", ו"שימוש לרעה" בסמכות המכוננת. העותרים מבקשים כי בית המשפט יעביר את התיקונים לחוק היסוד תחת ביקורתו.
תגובת באי כוח הליכוד וראש הממשלה מהווה נייר עמדה ברור בנוגע להפרדת הרשויות. באי הכוח טוענים כי לבית המשפט אין סמכות שיפוטית לדון בתוקפם של חוקי יסד, בין היתר מחמת עליונותה של הכנסת כרשות מכוננות, מכוח עקרון שלטון החוק ומחמת עקרון הפרדת רשויות.
למעשה, מתבקשת על ידי העותרים התערבות בוטה של בית המשפט בשיקול דעת חברי הכנסת בנושאים חוקתיים ופוליטיים, שיקול דעת שהנשיאה חיות קבעה כבר בדחיית העתירה הקודמת על חוקיות בחירת חברי הכנסת להטיל על המנדט להרכבת הממשלה על חבר כנסת המוגש נגדו כתב אישום, כי הוא נתון לביקורת שיפוטית.
בנוסף טוענים עורכי הדין המגיבים לעתירה, כי מדובר במקרה של חוסר שפיטות. לטענתם, מדובר בסוגיה פוליטית מובהקת ואין זה ראוי כי בית המשפט יתערב באופן כה בוטה בחקיקת יסוד הנתונה לסמכותה החוקית והחוקתית של הרשות המכוננת. "העתירה דנן אינה אלא ניסיון נוסף מטעם העותרים להחליף את נבחרי העם (ולמעשה את הבוחר) בבית המשפט הנכבד" הם קובעים.
עוד קובעים ראבילו, הלוי ושכטר כי העותרים לא הראו כל עילה משפטית להתערבותו "החריגה והקיצוני ביותר" של בית המשפט במפעל חקיקת היסוד של הכנסת. בית המשפט העליון קבע עם תחילת המהפכה השיפוטית של אהרון ברק כי מעמדם של חוקי היסוד במדינת ישראל הם כשל חוקה. על כן, ניתן לפי פרשנותו של בית המשפט לבקר חוק, אם הוא סותר את חוקי היסוד, אך "כאשר בית המשפט הנכבד מעמיד בסימן שאלה את חוק היסוד הרי שהוא כורת למעשה את הענף שעליו נשענת סמכותו שלו. אם בית המשפט הנכבד יבקר חוקי יסוד, או ידון אותם לפי קריטריון חיצוני להם הרי שאין הוא כפוף לכל עקרונות היסוד – החוקתיים, ובעיקרם שלטון החוק, והתערבותו תהווה התערבות בוטה בעקרון הפרדת הרשויות" הם קובעים, ו"מזהירים" מפני רמיסה מוחלטת של עקרון הפרדת הרשויות: "בסוף כל הסופים, בית המשפט פועל מכוח סמכותו החוקתית הכתובה בחוקה והדמוקרטיה המעניקה את זכות המילה האחרונה למנגנון החוקתי הנקבע לבסוף על ידי הריבון כנציג העם. על כך יש לעמוד ולשמור מכל משמר".
בעניין הסמכות השיפוטית של בית המשפט לדון בסוגיה פוליטית אומרים עורכי הדין המשיבים, כי לא יעלה הדעת שבית המשפט יכניס עצמו לנעלי הרשות המכוננת. בהמשך, באי כח הליכוד וראש הממשלה מקיימים דיון לשיטתם של העותרים שלפיה תוכנם של חוקי יסוד עומד לביקורת של בית המשפט וטוענים שלא נפלו פגמים בתוכנו של חוק יסוד הרוטציה.
לתוצאה הקונקרטית של התיק, מעבר להשלכותיו העקרוניות על מעמד חוקי היסוד ובית המשפט, תינתן לו תשומת לב מיוחדת בדיון הקרוב. התערבות של השופטים בחוק היסוד ובמעמד שזה נותן לראש הממשלה החליפי עלולה למנוע מנתניהו לכהן כראש ממשלה חליפי. שכן אם שופטי בגץ יקבעו בניגוד לחוק היסוד שמעמדו של ראש ממשלה חליפי זהה לשל שר, הרי שבהתאם להלכת דרעי ופנחסי, נתניהו, שהוגש נגדו כתב אישום, לא יוכל לכהן ככזה.
הדיון הצפוי בבג"ץ, אליו נשואות עיני העותרים והמשיבים עוד מהגשת העתירה על חוקיות הטלת המנדט על נתניהו יכול להוות התנגשות חזיתית בין ראש הממשלה כראש הרשות המבצעת לבית המשפט העליון וצפוי להוליד אמירות נוקבות של שופטי העליון. כיצד אלו ינהגו, ניתן רק לנחש, אך אם בכל זאת ננסה, מונחים לפנינו שלושה תסריטים: ייתכן שהשופטים ינקטו בקו השמרני וידחו את העתירה, ייתכן שינסו לקבוע תקדים היסטורי (דבר שיחייב הרחבת הרכב), ובעצם להיענות ל"קריאת התיגר" של באי כח הליכוד וראש הממשלה ולצאת למלחמת יום הדין. ישנה גם האופציה של מסמוס העתירה. אם במשיכת הדיון עד שהממשלה תיפול מעצמה ואז פסיקה בעניין תתייתר, ואם בפסיקה שאומרת שהם דוחים את העתירה. ובמקביל לומר שגם אם יש לבגץ סמכות לפסול חוקי יסוד, הרי שנסיבות העניין הקונקרטי לא מצדיקות התערבות שכזו. ולכן להותיר לעת אחרת את ההכרעה העקרונית בשאלת הסמכות להתערב בחוק יסוד.
פסיקה שתקבע כי התיקון לחוק היסוד אינו חוקתי ותקבל את עמדת העותרים תהיה בעלת השלכות פוליטיות כבדות משקל שיכולות לקרב את הבחירות עוד יותר.
כזכור, בהתאם להסכם הקואליציוני, אם בתוך חצי שנה מיום כינון הממשלה בג"ץ 'יתערב' בשאלת היכולת החוקית של נתניהו לכהן כראש ממשלה או כראש ממשלה חליפי, תפורק הממשלה וילכו לבחירות כאשר נתניהו הוא ראש ממשלת המעבר. נקבע שהדיון יתקיים שלושה שבועות לפני סיומה של תקופה זו. אם בג"ץ יכריע לאחר ה-17 לנובמבר, חצי שנה מיום השבעת הרי שהתערבות בג"ץ כפי שבאה בהסכם כאמתלה לפירוק הממשלה וכהונת נתניהו כראש ממשלת מעבר, כבר לא תשמש ככזו עבור נתניהו.
