עוד בטרם פרץ המשבר הפוליטי סביב חוק הגיוס גיבשו בעת האחרונה בצה"ל יעד גיוס לחרדים, לאחר שהדרג המדיני לא קבע יעד כזה לשנת 2018, בניגוד לשנים הקודמות. לפי יעדי הצבא, בשנת הגיוס הקרובה עתידים להתגייס 3,300 חרדים.
"אין יעד שהממשלה קבעה. אנחנו שמנו לעצמנו יעד, ושר הביטחון תיקף אותו", הסביר קצין בכיר באכ"א. בעבר קבעה ועדת גבאי יעדי גיוס שאימצה ועדת פרי. היעדים חזו שמדי שנה יגויסו מאות חרדים יותר, אך בצה"ל התקשו לעמוד במטרות.

בשנת 2015 עמד יעד הגיוס על 2,700 חרדים ובפועל התגייסו 2,475. בשנת 2016 היה יעד הגיוס הממשלתי 3,200 ובפועל התגייסו 2,850. גם בשנה שעברה, 2017, לא הצליחו בצה"ל לממש את יעד הגיוס, שעמד על 3,200. בפועל עלו על מדים 2,850 חרדים.
הקצין הבכיר מאמין שהצבא יעמוד ביעד הגיוס לשנתון הקרוב. "אמנם גם בשנה שעברה לא עמדנו ביעד, אך אני מסתכל על חצי הכוס המלאה: מגמת גידול של 15 אחוז בחרדים המתגייסים מדי שנה. ברחוב החרדי קורה משהו. חרדים מבינים שאפשר להרוויח מהשירות הצבאי מקצוע לחיים, בלי לוותר על צביון חרדי ואמונה".
בצבא מעוניינים לראות עלייה במספר החרדים המתגייסים, ולדברי קצין בכיר במטה הכללי לפני חודשים אחדים, צה"ל יוכל להקים להם גדודים נפרדים במערך הגנת הגבולות, וכך לשחרר גדודי חי"ר ממשימות בט"ש (ביטחון שוטף) לטובת אימונים למלחמה.
גיוס בכפייה, לעומת זאת, לא ישרת את המטרה, ויפגע ביחסים שבין צה"ל לחברה החרדית. אותו קצין בכיר מספר כי "אנחנו בשיח מעולה עם ועד הישיבות. יש אמון מלא וכבוד הדדי, ואני לא לוחץ במקומות שלא צריך". לדבריו, "צריך לוודא שאדם שקיבל דיחוי באמת לומד בישיבה, ולא בא עם חולצה של חברה מסחרית כי הוא בדרך לעבודה. אבל במקומות שאין סיבה מהותית לריב עם האנשים, אנחנו לא רבים".
לפני שנתיים הפעילו בצה"ל לחץ כבד על החרדים וביטלו את מעמד "תורתו אומנותו" ל־5,000 אנשים, אחרי שהגיעו למסקנה שאינם עומדים בכללי הדיחוי. בלשכות הגיוס נפגשו נציגי צה"ל עם תלמידי ישיבה לכאורה שביקשו לחדש את תוקף הדיחוי שלהם, אך הגיעו ללשכת הגיוס בבגדי עבודה.
במקרים אחרים נסעו תלמידי ישיבה לחו"ל ולא חזרו לארץ במשך תקופה ארוכה, ואף לא באו להגיש דיחוי. "זיהינו את ההפקרות והודענו שמי שלא עומד בכללי החוק, אנחנו מבטלים את מעמדו בישיבה", אומר הקצין. לדבריו, המהלך חולל רעש והעביר מסר ברור. "זה ניער את הרחוב החרדי, וגרם גם לוועד הישיבות לעבוד יותר מסודר. אחרי זה ביטלנו את 'הגיבנת' הזו והחזרנו את האנשים למעמד 'תורתו אומנותו' כי לא רצינו להבעיר את השטח".