מדענים הצליחו "לצלם" חור שחור בולע שמש

אסטרונומים לכדו את הרגע שבו חור שחור "על־מסיבי" גרס ובלע כוכב עצום בגודל השמש. הם חזו בכוכב נקרע לגזרים תוך כדי שהוא נשאב לתוך החור השחור, ולא נודע כי בא אל קרבו.  עם זאת, כמחצית מהכוכב "שרד" את המפגש.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– פתיחת השנה האקדמית תשפ"א: חוויה סטודנטיאלית מרוחקת
– הפחתת שכר ב־10 אחוזים צפויה לחול על בכירים במגזר הציבורי
– מסלול התנגשות? לקראת הדיון שיכול להקדים את הבחירות

בעזרת טלסקופים מהמצפה האירופי הדרומי (ESO) עקבו המדענים אחר התלקחויות אור שיצר התהליך, שהתרחש במרחק של יותר מ־215 שנות אור מאיתנו. שבוע שעבר פורסמו הדמיות ותיעוד של התהליך ההרסני בפירוט חסר תקדים.

"הרעיון של חור שחור ש'שואב' אל תוכו כוכב סמוך נשמע כמו מדע בדיוני", אומר מאט ניקול, מרצה ועמית מחקר של האגודה האסטרונומית המלכותית באוניברסיטת ברמינגהם, המחבר הראשי של המחקר שפורסם שבוע שעבר. "אבל זה בדיוק מה שקורה באירוע כזה".

כאשר כוכב חג קרוב מדי לחור שחור על־מסיבי, הוא נתון לכוחה העצום של הכבידה בחור השחור. הכוכב יכול להתפרק – החומר שלו נמשך בחוטים ארוכים, דמויי ספגטי.

"כשהכוחות האלה נתקלים בכוח המגובש של הכוכב, הכוכב מאבד גושים והם נשאבים אל החור השחור", מסביר סטפן באסה, חוקר ממעבדת האסטרופיזיקה במרסיי. "הזרם היוצא דופן של חומר מייצר פליטות אלקטרומגנטיות עזות, שנמשכות כמה חודשים בזמן שהחורבות 'מתעכלות'".

לדבריו, כמחצית הכוכב נותרה סמוך לחור השחור אחרי האירוע. "רק מחצית המסה שלו נעלמה", הסביר. "זה כבר טיטני".

בדרך כלל באירועי בליעה כאלה, פרץ האור העוצמתי שפולט הכוכב בעת שהוא נקרע לגזרים מוסתר במסך של אבק ופסולת. מכיוון שהפעם המדענים זיהו את האירוע זמן קצר לאחר שפורק הכוכב, הצליח הצוות להראות כיצד נוצרת הפסולת הזאת.

הטלסקופים הבחינו באירוע כאשר התלקחות האור הלכה וגברה בבהירות ואז דעכה בהדרגה – בתהליך שנמשך כחצי שנה. ניקול הסביר שהתצפיות הראו שהכוכב היה בעל מסה בערך כמו של השמש שלנו, אך החור השחור היה "מפלצת מסיבית פי מיליון".

חברי הצוות העומד מאחורי המחקר, שפורסם בירחון האגודה האסטרונומית המלכותית, אמרו שהם מקווים שהוא יעזור למדענים להבין טוב יותר כיצד חומר מתנהג בסביבת כבידה קיצונית.

לפני כשבועיים הוענק פרס נובל לפיזיקה לשלושה מדענים – רוג'ר פנרוז הבריטי, ריינהרד גנזל הגרמני ואנדראה גז האמריקני – על מחקרם בנושא חורים שחורים, שוועדת הנובל כינתה "אחת התופעות האקזוטיות ביותר ביקום".