בחודש ספטמבר חלה עלייה משמעותית במספר דורשי העבודה, כך עולה מדו"ח מיוחד של שירות התעסוקה שפורסם אתמול (ראשון). 205 אלף דורשי עבודה חדשים נרשמו בחודש ספטמבר, זינוק גדול בעקבות הטלת הסגר בערב ראש השנה. בסוף ספטמבר, הגיע מספר דורשי העבודה הפעילים בשירות התעסוקה ל-944.5 אלף – עליה של 20.9% לעומת מספרם בסוף אוגוסט (781.3 אלף). מספר הרשומים עקב חופשה ללא תשלום עלה ל-612.6 אלף, שהם 64.9% מכלל הרשומים בסוף ספטמבר.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
– הקורונה לא מרחמת על ילדי הגן
– זאת אני: המחיר ששילמו נפגעות תקיפה מינית שהחליטו להיחשף
– הסטודנטית לסיעוד שהפכה לגורו אופנה בינלואמי
בדומה לגל הראשון, מרבית הנרשמים בשירות התעסוקה בחודש ספטמבר היו בחופשה ללא תשלום (82.6%). באופן דומה, גם מרבית החוזרים לעבודה במהלך ספטמבר ובאוגוסט (62.0% ו-62.6% בהתאמה) היו מקרב אנשים הנמצאים בחל"ת. שיעור המפוטרים בגל השני גבוה מהגל הראשון (10.2% לעומת 7.4% בהתאמה).

מובטלי הסגר השני הם צעירים יותר, ובאחוזים ניכרים נשים. לראשונה, יותר מחמישית מהנרשמים כדורשי עבודה בשירות התעסוקה הם בני פחות מ-24. שיעור הנרשמים כדורשי עבודה בקבוצת הגיל הצעירה ביותר (עד גיל 24), קפץ מ-17.1% מבין נרשמי חודש מרס ל-20.5% מנרשמי ספטמבר – הנתון הגבוה ביותר לקבוצה זו מתחילת המשבר. שיעור הצעירים עד גיל 34 (חיבור שתי הקבוצות הצעירות) עמד בספטמבר על 49.5%, לעומת 47% במרס. ייתכן שההסבר לכמות הצעירים הגדולה נעוץ במספר הגבוה של צעירים בתחומי המכירות והמסעדנות, המהווים כשמינית מהנרשמים בספטמבר.
במקביל, שיעור החזרה לעבודה בקרב שתי קבוצות הגיל המבוגרות יותר (54-35 וקבוצת 55 ומעלה) עלה מ-44.2% באוגוסט ל-53.2% בספטמבר, בעוד אצל קבוצות הגיל הצעירות, שיעור החזרה לעבודה ירד (מ-55.8% באוגוסט ל-46.8% בספטמבר). שיעורי החזרה הנמוכים של קבוצת הגיל המבוגרת ביותר (55+) למעגל העבודה דווקא בחודשים שבין הסגרים, מעלים את החשש שסיכוייהם של המבוגרים לחזור לעבודה לאחר הסגר הנוכחי נמוכים יותר.

בנוסף, נרשם שיעור שיא של נשים שנרשמו כדורשות עבודה מתחילת המשבר. שיעור הנרשמות כדורשות עבודה בספטמבר היה 62.7%, גבוה אף יותר מהנתון הגבוה במרס (57.1%). בשירות התעסוקה מסבירים את התופעה הזאת בהפסקת פעילותה של מערכת החינוך, שהובילה לרישום גבוה של עוזרי הוראה, מדריכים ותפקידים נלווים – תפקידים שבשגרה נשים ממלאות יותר מגברים. כך גם, בענף השירותים שבו מועסקות יותר נשים.
בנוסף, ייתכן שנשים רבות נשארות בבתים עם הילדים בהיעדר מסגרות חינוכיות, בשעה שהגברים במשפחות שומרים על מקום עבודתם. חזרתן של נשים לעבודה תלויה בהסרת המגבלות על המשק ובשיקום של ענפי פעילות אלה, בדגש על פעילות מערכת החינוך, אך ייתכן ויש כאן מגמה ארוכת טווח שנתקשה להתגבר עליה תקופה ארוכה, ותעמיק את פערי ההעסקה והשכר בין גברים ונשים.
משלח היד שהכי הרבה מעובדיו (35.4%) נפגעו מהסגר הנוכחי בספטמבר הוא המכירות והשירותים (תחום המאגד בתוכו בין היתר סייעים למורים ועוזרים במכירה בחנויות, מלצרים, מאבטחים ועוד). המספרים גדולים יותר מאשר באוגוסט (23.3%) ואף יותר מבחודש מרס (27%). קבוצת משלח יד נוספת שנפגעה בבירור בסגר השני היא מנהלים (בהם מנהלים ומנהלות מתחום המסחר, מנכ"ליות ומנכ"לים, מנהלי מסעדות או מכירות ושיווק), עם שיעור ההרשמה החודשי הגבוה ביותר מתחילת המשבר – 9%.
בניתוח הגאוגרפי אילת חוזרת לראש הטבלה עם קרוב ל-40 אחוזי אבטלה בסוף ספטמבר. במהלך החודש נרשמו עליות בשיעורי דורשי העבודה בכל הארץ, אולם העיר הדרומית רשמה את הזינוק הגדול ביותר – 16.6% לעומת אוגוסט, מהמקום התשיעי ברשימה אל המקום השני – זאת עקב הפגיעה בענף התיירות שנסגר בשנית רגע לפני החגים ולעומת שאר הערים בהם הגידול היה של פחות מ-6%. כעת, נמצאת מעל אילת ברשימה רק העיר ביתר עילית (40.5%), ואחריהן – מודיעין עילית, בני ברק, נצרת, אום אל-פחם, בית שמש, ירושלים, רהט ובת ים.

אסטרטגיית היציאה מהסגר השני מציבה אתגרים גדולים לשוק העבודה, ובראשם חזרה מהירה של מספר גדול ככל האפשר של דורשי עבודה למעגל התעסוקה. רבים ממובטלי הסגר הקודם נשארו כך גם עם הטלת הסגר הנוכחי, מה שמקשה על חזרה לעבודה. שירות התעסוקה מתריע כי אלה שיישארו בחוץ, ובפרט מי שאינם עובדים עוד מאז הגל הראשון, עלולים להיקלע לאבטלה ארוכת טווח, שאף השלכותיה, על היחידים ועל הכלכלה, ארוכות טווח.
שירות התעסוקה מזהיר כי בסגר השני יש להחזיר במהירות רבה יותר את דורשי העבודה לתעסוקה מבגל הראשון אז חזרו לעבודה 55.2% בתוך חודש וחצי מפתיחת הסגר. מבין כלל הנרשמים במהלך הסגר השני יש צורך בצעדים שיוודאו כי למעלה ממחצית מהנרשמים יחזרו לעבודה עד סוף נובמבר – רבים מבין הנרשמים בגל הנוכחי חזרו פעם שנייה ולכן הסיכוי לחזור לעבודה גבוה יחסית. ברם, גם אם לוקחים בחשבון שלא כל המשק יוכל לחזור לעבודה בקצב מהיר, כל עיכוב מעבר לכך עלול להרחיק אנשים נוספים משוק העבודה ולכן יש צורך בנקיטת צעדים אסרטיביים להשבתם לעבודה.
על מנת למתן את ההשפעה השלילית של הסגר, מציעים בשירות התעסוקה שורה של צעדים לעידוד תעסוקה ושימור עובדים. ביניהם מודלים המשלבים בין השמה להכשרה מקצועית, דוגמת המודל הקנדי שמאפשר שיתוף משרה בין שני אנשים במקום להוציא אחד מהם לאבטלה. ופתרונות נוספים שיוכלו לסייע לדורשי העבודה לסגור את הפער בין הצורך בעבודה והצורך בחיזוק המיומנויות.
מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור, מסר כי "החזרת דורשי העבודה למעגל העבודה במהרה – אתגר לאומי המחייב השקעה ניכרת בעידוד תעסוקה והצבת יעדים להעלאת רמת המיומנויות. יש להקדיש תשומת לב לקבוצות הנפגעות ביותר במשבר ולהתאים את הטיפול בהן למאפייניהן. חורף מורכב עוד לפנינו"