ישראל אלדד ז"ל, מראשי לח"י, זעם על גישת הרבנות הראשית לישראל – הגלותית, לטעמו – ביחס לקודשי ישראל. בכ' באייר תשכ"ד (2.5.64) כתב בחריפות נגד אחד הרבנים הראשיים (הוא לא הזכיר מי מהם. הרבנים הראשיים אז היו הרב איסר יהודה אונטרמן והרב יצחק נסים) ששלל את כיבוש העיר העתיקה והר הבית, ותהה מה היה אומר על כך המלך דוד (הגיונות יהודה 41־45):
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
אייל ברקוביץ' ונבחרת ישראל: הדברים החשובים באמת
"בציונות הדתית יש דיאטת גמרא": הרב ליכטנשטיין בחשבון נפש מגזרי
רחלי מלק-בודה הצטרפה לגיבורי התקופה: שליחי וולט
"ומכיוון שהוא (דוד, א"ס) בוטח בא־לוהים הוא יוצא למלחמה. ואין הוא חושש שיבוא נביא או רב בישראל ויגיד לו פסוק 'לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי'. ואין הוא חושש שייכתב עליו כי היה איש מלחמה. והוא היה נפעם מאוד אילו היו מגיעים עליו בדרך רמקולים אולטרה מודרניים הדברים שנשמעו בירושלים שמחוץ לחומות, מהיכל המכונה 'שלמה', העומד על הגבעה שאולי ממנה שלח הוא, דוד, את חיילי ישראל לעלות בחומה ולכבוש את עיר היבוס להיותה בירת קודש לישראל לכל הדורות. ודאי היה נפעם אילו היה שומע מפי אותו רב בישראל שחס וחלילה לנו לשוב לעיר העתיקה על ידי שפיכות דמים אלא על ידי כך שהקדוש ברוך הוא ייתן מרוחו ממרום על עמים להשיבנו לשם, 'ורק לא על ידי מלחמות'.
"ודאי שדוד מלכנו לא היה מקשה על הכרזה זו מן הרמב"ם, אשר הגדיר מפורשות את מלך המשיח כמי שיעשה מלחמות ויכבוש את הארץ ויכה את כל האויבים סביב – ואין צריך לומר את המחזיקים בירושלים ומטמאים אותה, וגם לא היה שואל אותו שאלות מדיניות: הייתכן שלפתע פתאום יקומו האפיפיור ונאצר וחרושצ'וב ואפילו ג'ונסון ויצוו על ערביי העיר העתיקה להחזיר את העיר לבני ישראל להקים בה כמצווה עלינו את בית הבחירה?
"ולא היה שואל משום מה כשרה מדינת ישראל כולה ואף ירושלים החיצונית הזאת שעליה נשפך כל כך הרבה דם יהודי ושבלעדי דם יהודי זה לא היתה גם קיימת רבנות במדינת ישראל, ומדוע זה אין לשפוך דם על שחרור העיר העתיקה?
"לא, את כל השאלות האלה לא היה דוד מלכנו יכול לשאול, אבל היה שואל ודאי אם הוא, דוד בן ישי, חטא בכך ששפך דמים כדי לכבוש את עיר היבוס ולא חיכה לחסד לאומים חטאת. ודאי דאב לבו של דוד מלכנו על כי נאלץ לשלוח את חייליו לשפוך דמם ועל אשר בגלל המלחמות אשר עשה לא ניתן לו לבנות את בית המקדש, אלא מה לעשות שהקדוש ברוך הוא משום מה לא רצה לעשות עמו, כשם שאינו רוצה לעשות עמנו, נסים ונפלאות ולהגיש לנו את הארץ ואת ירושלים על טס של תפילה בלבד ועל מגש של דף גמרא? כי גם התפילה הקדושה משבחת את א־לוהי ישראל המסייע בידינו ונותן רבים ביד מעטים וזה נס גדול למדי, אך כדי שייעשו לנו נסים שכאלה דרושים היו לנו אז, דרושים לנו היום, אנשי מלחמה וגם גיבורי חיל.
"ואם לא זכינו עדיין לכך שירושלים תיכבש כולה למרות שהיו לנו ועדיין יש לנו גיבורי חיל לרוב, אולי אף יותר למספר מאשר היו בידי דוד, הרי זה מכיוון שלא עמד בראשנו לפי שעה איש כדוד שיהא גם איש מלחמה וגם נבון דבר".
