אתמול (א') הגישה המדינה לבית המשפט את תשובתה על שני בג"צים המתנהלים כעת וממתינים להחלטה. האחד – בג"צ שהוגש על ידי סניגוריהם של בני הזוג אלוביץ' ואליה הצטרפו סניגוריו של ראש הממשלה נתניהו בעניין הדלפת חומרי החקירה. השנייה היא תגובת המדינה לעתירת התנועה למען איכות השלטון להורות ליועמ"ש לפתוח בחקירה נגד ראש הממשלה נתניהו בפרשת המניות ובפרשת הצוללות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מה דוד המלך היה אומר על גישת הרבנות להר הבית?
– דו"ח שירות התעסוקה: שיאים חדשים באבטלה
– האם לתמנונים יש רגשות?
תגובת המדינה עסקה בעניין עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה כי אין לפתוח בחקירה באף אחת משתי הפרשיות הללו. בעניין הצוללות, פרשה שכבר עמדה למבחן בג"ץ לפני כשנתיים, קבע היועמ"ש כי לא התגבש חשד סביר המצדיק בפתיחת חקירה פלילית. בתגובה הנוכחית מובאת גם עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה באשר לפרשת המניות, כפי שהתפרסמה בסוף השבוע שעבר.
פרשת המניות עוסקת בתקופה בה כיהן נתניהו כיו"ר האופוזיציה בשנת 2007. הטענה היא כי נתניהו קיבל אז טובות הנאה מבן דודו נתן מיליקובסקי על רכישת מניות בחברת Seadrift, ולא דיווח עליהן כראוי למבקר המדינה דאז מיכה לינדנשטראוס. כמו כן הועלו טענות לפיהן נתניהו פעל בניגוד עניינים לטובת בן דודו כאשר התמנה שנתיים מאוחר יותר לראש ממשלה. בעניין זה קבע היועמ"ש כי אין בתשתית שנאספה במסגרת הבדיקה בעניין, כמו גם בחומר חקירה רלוונטי שנאסף אגב פרשיות אחרות, כדי להצדיק פתיחה בחקירה פלילית נוספת נגד נתניהו.
מנדלבליט התייחס גם לתצהירים החסויים שהוגשו בעתירה זו על ידי התנועה לאיכות השלטון וקבע כי עולה מהם תמונה חופפת במידה רבה לזו שעלתה בחקירה בפרשת הצוללות ושעמדה לפני היועץ טרם החלטתו שלא לפתוח בחקירה נגד נתניהו.
לפיכך, משיבים במחלקת הבג"צים לבית המשפט כי דין העתירה להידחות, בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית בהחלטות היועץ. בפרשת הצוללות נכתב בתשובת המדינה כי בית המשפט כבר נדרש אליה וקבע כי אין להתערב בהחלטה שלא לפתוח בחקירה נגד ראש הממשלה. בפרשת המניות השיבה המדינה שהחלטת היועץ שלא לפתוח בחקירה לא עמדה לפני העותרים בעת שהוגשה העתירה, ולפיכך העתירה "מיצתה את עצמה". "כעת על העותרת ללמוד את החלטת היועץ שניתנה ולבחון האם היא סבורה כי יש בידה עילה משפטית לתקוף אותה", נכתב בתגובת המדינה.
בתנועה לאיכות השלטון הגיבו לתגובת היועמ"ש ומסרו כי: "תשובת המדינה מביכה ומבישה. במקום להתייחס עניינית לטענות כבדות המשקל ולחשדות החמורים עליהם מצביעה עתירת התנועה, המדינה נתלית בדחיות הקודמות, בהן העיקר היה חסר מן הספר. אנו סמוכים ובטוחים כי בית המשפט יעמיק בתשתית העובדתית ויבהיר את העננה החמורה מעל פרשת הצוללות וכלי השיט".
הבג" השני עוסק כאמור בהדלפות בחומרי החקירה בתיק 4,000 – בזק-וואלה. כזכור, שופטי בג"ץ ובראשם הנשיאה חיות מתחו ביקורת על סירוב היועמ"ש לפתוח בחקירת זהותו של מדליף חומרי החקירה: רישומים פנימיים של עד המדינה שלמה פילבר על נושאים שאיתו שוחח ראש הממשלה נתניהו ושיחות שהתקיימו בין אילן ישועה, מנכ"ל וואלה לשעבר ועד תביעה מרכזי, לבין שאול אלוביץ' ושפורסמו במהדורת חדשות 13 ובתכנית "המקור".
הנשיאה חיות קבעה כי הם ימליצו ליועמ"ש לפתוח בחקירה אך זה סירב בשנית בטענה שיש 150 עובדי ציבור שנחשפו לחומרים. "חשדה סיטונאית כזו ללא פרופורציה לכך שאין נגד מי מהם חשד ספציפי, אינה מוצדקת בנסיבות העניין ואינה מתחייבת מן הדין"' נכתב בתשובת היועץ.
אתמול הגיבו סניגורי הזוג אלוביץ' על הודעת היועמ"ש וכתבו: "מאחורי ריבוי מילים מסתתרת אמת פשוטה. המשיב אינו מעוניין לקיים חקירה שתוצאתה היא אחת משתיים: הכפופים לו מתוך מערכת האכיפה או עד תביעה מרכזי בכתב האישום שעליו הוא חתום ביצעו עבירה. זו דוגמא מובהקת להפעלה בלתי סבירה של הסמכויות שהופקדו בידי המשיב באופן המחייב התערבות בהחלטתו. במקרה זה, התנהלות המשיב גורמת, בין היתר, גם לפגיעה אנושה ובלתי צודקת בזכותם של העותרים להליך הוגן".
הסנגורים עו"ד מיכל רוזן עוזר וז'ק חן אף הביעו מורת רוח מרמיזות היועמ"ש שלפיהן יתכן כי העותרים הם שהדליפו את החומרים, וכתבו "כי "היטב ידוע למשיב שאין בדל של הצדקה, הנסמכת על ראיה כלשהי, הגיון או ניסיון החיים, המאפשרים לו להעלות על דל שפתיו טענה לפי העותרים הקליטו את שיחותיהם, לא כל שכן – העברתן לאחרים או הדלפתן לעיתונאי על מנת שיפרסם מתוכן קטעים מגמתיים כנגדם".
באשר לסירובו של היועמ"ש לחקור את אילן ישועה, מציינים סנגורי הזוג אלוביץ' כי "הנה נמצאנו, שמקום בו מדובר במי שלמשיב יש עניין בשמירה על מהימנותו, הרי שפניה לבירור האמת היא "שימוש לרעה" בהליכי חקירה. וכי מי מבקש להשתמש לרעה בהליכי החקירה? העותרים? באי כוחם? בית המשפט הנכבד הזה שהציע את זימונו לבדיקה מקדמית?", ומוסיפים כי "לא ניתן להסכים עם עמדה לפיה היותו עד תביעה מהווה שיקול להימנעות מחקירה".
שני התיקים כאמור מחכים להכרעות בית המשפט העליון שצפויות להינתן בשבועות הקרובים, כאשר עתירת אלוביץ' לבג"ץ מהווה ניסיון לערער את אמינותו של עד התביעה המרכזי, ישועה, שעתיד לעלות ראשון על דוכן העדים עם פתיחת שלב ההוכחות.
