הכותרות על חולי ונספי הקורונה, התופסות את תשומת הלב זה חודשים, דוחקות לשוליים חולאים ומחדלים אחרים שמחייבים טיפול ומלווים אותנו כבר שנים רבות. כך למשל, תאונות האופניים החשמליים.
על פי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, בחמש השנים האחרונות, משנת 2015 – שבה נכנסו לישראל האופניים החשמליים – ועד פברואר 2020, נהרגו 53 רוכבי אופניים חשמליים. מעל 1,000 איש נפצעו קשה, ומעל 6,000 קל. אלו המספרים הרשמיים, אך הנתונים האמיתיים גבוהים יותר כיוון שלא כל התאונות מדווחות למשטרה, והמידע בעניין איננו מלא.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– המסע הימי הסוער שנחשב לרגע הולדתו של העם האמריקני
– אמ"ן בביקורת ואזהרה לממשלה: "מדרון חלקלק לסגר שלישי"
– מה דוד המלך היה אומר על גישת הרבנות להר הבית?
הפציעות הרבות העלו על שולחן הדיונים את סוגיית הפיצוי לנפגעי התאונות ואת ההיבט הביטוחי. שאלת המפתח היא אם מדובר במה שמוגדר בחוק כ"רכב מנועי" או לא. מה זה אומר? בהתאם לחוק פיצוי נפגעי תאונות דרכים, במקרה של תאונת דרכים בין רכב להולך רגל (רוכב אופניים רגילים נחשב כהולך רגל לעניין זה), הולך הרגל זכאי לקבל פיצוי מחברת הביטוח שבה מבוטח כלי הרכב שפגע בו. אולם כאשר מתרחשת תאונה בין רכב לאופניים חשמליים, הדעות חלוקות וכל אחד מגדיר את האופניים הללו איך שנוח לו.
בתי המשפט נדרשו לסוגיה, אך הפסיקות שהתקבלו היו סותרות. בחלקן הוגדרו האופניים הללו כ"רכב מנועי", בחלקן לא, ואי־הוודאות חוגגת. אך להגדרה הזו יש גם השלכות נוספות. אם אופניים חשמליים הם רכב מנועי, הרי שיש צורך לבצע רישום שלהם ולהנפיק להם לוחיות רישוי. האופניים יחויבו גם בפוליסות ביטוח חובה – מה שייתן מענה ביטוחי במקרה של פגיעת אופניים בהולך רגל. המדינה לא ממש מתלהבת מהרעיון הזה, שכולל פרוצדורה מורכבת, והיא התנגדה לו כאשר נתבקשה להביע את דעתה בבתי המשפט.
השבוע נפל דבר בעניין. בית המשפט העליון פסק ברוב של שניים מול אחת כי אופניים חשמליים אינם עונים להגדרת "רכב מנועי" שבחוק הפיצויים. זה כולל גם מקרים שבהם הוכנסו שינויים שלא כדין באופניים החשמליים, באופן שמאיץ את מהירות נסיעתם.
על פי הפסיקה, במקרה של תאונה בין רוכב אופניים חשמליים לרכב, בעל האופניים ייחשב כהולך רגל ויהיה זכאי לקבל פיצוי מחברת הביטוח של הרכב. מנגד, במקרה של תאונה בין הולך רגל לאופניים חשמליים לא יחול חוק הפיצויים, וכדי לקבל פיצוי יהיה על הנפגע להגיש תביעה נזיקית כנגד הפוגע ולהוכיח את אחריותו (על פי הנתונים שהוצגו לבית המשפט, רק 10% מהנפגעים בתאונות עם אופניים חשמליים הם הולכי רגל, וגם בתאונות אלה מדובר בפגיעות קלות יותר מתאונות של אופניים־רכב).
ד"ר אייל חשביה, איכילוב: "אני רואה אותם 'טסים' ברמזורים אדומים, לא מצייתים. ברגע שרוכב אופניים חשמליים נפגע מרכב, הוא כנראה יגיע אלינו במצב קשה"
פסיקת בית המשפט העליון משבוע שעבר עושה אולי סדר בפרוצדורה, אבל לא משנה את המציאות. אי־הציות לחוק חוגג, בלי קסדות ועם "שיפצורים" להגברת מהירות, רכיבה מתחת גיל 16 ועוד.
בכנס שהנחיתי בנושא לפני מספר חודשים, סיפר ד"ר אייל חשביה, רופא בכיר ביחידת הטראומה במרכז הרפואי איכילוב: "אני רואה אותם 'טסים' ברמזורים אדומים, לא מצייתים, רוכבים באמצע הכביש. ברגע שרכב פוגע ברוכב, רוב הסיכויים שהוא יגיע אלינו ליחידת הטראומה במצב קשה. במקרה הזה גם קסדה לא תעזור".
הבעיה הולכת ומתעצמת, ולא יהיה מנוס מלעשות סדר רציני בהפקרות של האופניים והקורקינטים החשמליים, גם אם זה אומר רישוי ואכיפה מותאמת. למרות החששות הגדולים ממהלך כזה, אפשר למצוא פתרונות טכנולוגיים מתקדמים שיעשו את זה ביתר קלות. 
