ממשלת ישראל תדון מחרתיים בהצעת משרד האנרגיה, בהובלת השר יובל שטייניץ, לקבוע לשנת 2030 יעד שלפיו 30 אחוזים מייצור החשמל בארץ יתבסס על אנרגיה מתחדשת. נכון להיום ישראל מייצרת כ־9 אחוזים מהחשמל ממקורות טבעיים, כמו שמש, רוח ומים. בהצעת משרד האנרגיה כלולה תוכנית לעידוד השגת היעד באמצעות הארכת הפטור מהיטל השבחה ליזמים שמבקשים להקים תחנות פוטו־וולטאיות על גגות או על בריכות דגים ומאגרי מים. במשרד האנרגיה יוזמים גם חקיקה שתכפה התקנת מערכת סולארית על מחצית משטח הגג של כל מבנה ששטח גגו עולה על 750 מ"ר.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– צפו: מה עומד מאחורי העלייה של טרמאפ בסקרים?
– "לדעתי אני מקבל יותר דברים ממערכת חדשות בטלוויזיה"
– "תמיד נהיה מקום בטוח ליהודים": אלבניה מצטרפת למאבק באנטישמיות
לצד זאת, המדינה גם תעצור הקמת תחנות כוח חדשות לייצור חשמל בגז. במקומן תרחיב המדינה את יכולות הייצור בתחנות גז קיימות; אך כנראה תגדל כמות הגז שחברות הגז יוכלו לייצא לחו"ל. גורמים במשרד האנרגיה מעריכים כי ההחלטה צפויה להביא לביטול התוכנית להקמת 'תחנת מפגש השלום', תחנת כוח ענקית בעלת הספק של עד 1,300 מגהוואט על פני כ־280 דונמים בשרון, בהשקעה של כ־3 מיליארד שקלים. חמש רשויות מקומיות הסמוכות לתחנה המיועדת לקום, ובראשן כפר־סבא, הגישו באוגוסט עתירה מנהלית בבקשה לעצור את התוכניות להקמת התחנה של חברת ריינדיר אנרגיה. הרשויות טענו שהתחנה תסכן את בריאות האוכלוסייה. גם התוכניות להקמת תחנת הכוח 'קסם' בסמוך לראש העין וכפר קאסם שזכו להתנגדויות רבות צפויות להשתנות לאור היעדים החדשים עליה הכריזה הממשלה.
מאז עברה ישראל לייצור חשמל בעיקר בגז טבעי, השימוש בפחם במשק החשמל בארץ פחת בכ־60 אחוזים. במסגרת התחייבות הממשלה להישען יותר על ייצור חשמל מאנרגיית שמש ומתחנות כוח המופעלות בגז, יופסק לחלוטין השימוש בפחם למשק החשמל בשגרה. לפי משרד האנרגיה, עמידה ביעדי הממשלה לאנרגיה נקייה בעשור הקרוב תפחית 90 אחוזים מזיהום האוויר המקומי מייצור חשמל. ההכרזה צפויה לשדרג את היעד הנמוך שישראל התחייבה אליו בהסכם פריז ב־2015, שעמד על 17 אחוזים של אנרגיה נקייה ב־2030.
לפי תוכנית משרד האנרגיה, היקף ייצור החשמל הסולארי יגיע בשעות השיא לכ־80 אחוזים מסך החשמל בישראל, ועודפי חשמל ייאגרו במגוון מצברים. העלות הכוללת של התוכנית מוערכת בכ־80 מיליארד שקל בעשור, כמחציתם במתקני ייצור, והשאר במתקני אגירה, בפיתוח רשת החשמל ובהשקעות נלוות. עוד לא ברור כיצד ישפיעו עלויות הפיתוח על מחירי החשמל לצרכנים, אך המשרד מעריך שהתועלת למשק עשויה להסתכם בכ־8 מיליארד שקלים בשנה ושמחיר החשמל ימשיך לרדת.
כ־90 אחוזים מהאנרגיה המתחדשת שתיווצר לפי היעד הממשלתי מיועדת להיות אנרגיית שמש – האמצעי הזמין ביותר – ונתח ייצור החשמל מרוח וממים יעמוד על כ־10 אחוזים. בשל הסיכון בבחירה לייצר חשמל בהישענות על איתני הטבע מקדמים בישראל את המיזם להנחת קו חשמל תת־ימי לחיבור עם אירופה לצורך גיבוי חירום. הכבל צפוי לצאת מישראל אל עבר קפריסין, ומשם לכרתים וליוון. לפי שר האנרגיה שטייניץ הקו יתמוך "ביכולתנו להגדיל את ההסתמכות על אנרגיה מהשמש, באמצעות הגיבוי האירופי למערכת בימי סגריר ובשעות הערב".
החלטת הממשלה הצפויה ביום א' תוגש על רקע ביקורת קשה של מבקר המדינה על כך שהממשלה לא הצליחה לקדם כראוי מטרות בתחום האנרגיה המתחדשת וצמצום פליטות הפחמן. השרה להגנת הסביבה ח"כ גילה גמליאל צפויה גם היא להגיש התנגדותה לתוכנית מאחר ולטענתה "התוכנית הזאת גורמת למשק הישראלי להתמכר לגז". לדברי השרה גמליאל, "יעד של 30% אנרגיות מתחדשות ב-2030 הוא נמוך יחסית ומשאיר את ישראל מאחור, הרחק מהיעדים של המדינות המפותחות ואפילו המתפתחות". במכתב שהוציאה בהתייחסות להצעת המחליטים כתבה גמליאל עוד כי "על אף הכותרת של הצעת המחליטים, מבחינת תוכנה היא מעודדת את המשק להמשיך את השימוש בגז מזהם למשך שנים רבות". גמליאל, שמתבססת על גורמי המקצועה במשרדה סבורה כי "ההחלטה מהווה חסם להמשך הפחתת זיהום האוויר, להפחתת התחלואה והתמותה שנובעים ממנו, וכן למעבר לכלכלה דלת-פחמן – מהלך שישראל נדרשת לבצע במסגרת מחויבותה הבין-לאומית בנושא ההתמודדות עם משבר האקלים". בישיבת הממשלה תדרוש גמליאל להציב יעד של 40 אחוזים ותטען כי כבר כיום ניתן להגיע קרוב ל-50 אחוזים ייצור חשמל ממקורות סולאריים.
