מחלוקת מתמשכת בוועדת השרים לחקיקה משבשת את עבודת הכנסת ומונעת הצבעות על הצעות חוק פרטיות. לפני כשבועיים החליט השר דודי אמסלם, ממלא מקום ראש הוועדה השר אבי ניסנקורן, שביום ראשון תשוב ועדת השרים לענייני חקיקה להתכנס. "אני רואה בחומרה רבה את התנהלות כחול לבן שנוהגים כממשלה בתוך ממשלה, אופוזיציה מבית, ומפירים בבוטות את ההסכמים". אמסלם האשים את שותפיו לממשלה בבלימת עבודת הוועדה. יממה לאחר מכן בוטל הכינוס.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בעקבות הקורונה: תוכנית לימודי סיעוד למתנדבי השירות הלאומי
– יהודה ברקן פיצח את ההומור הישראלי, ואיחה את הקרעים בינינו
– מהורדוס ועד ינקלביץ': די לשימוש הציני ביהדות התפוצות
ועדת השרים לענייני חקיקה לא התכנסה בפועל מאז חודש יולי, למעט ב־16 "ישיבות טלפוניות" שהוקדשו לאישור הצעות חוק המוסכמות על שני צידי הממשלה. בימים כתיקונם מצביעה הוועדה על עשרות הצעות חוק מדי יום ראשון, ומאשרת את עמדת הקואליציה לגביהן כדי שיוכלו לקדמן במליאת הכנסת ולדון בהן בוועדות.
הוועדה היא מעין צוואר בקבוק הכרחי בדרך לאישור חקיקה. לכל סיעה בכנסת יש מכסה לפי גודלה, שמאפשרת להגיש לוועדת השרים 1־4 הצעות חוק פרטיות בכל שבוע; לפני כן נדרשת המתנה של 45 ימים עד לקבלת האישור לכך ממזכירות הכנסת. היא פועלת לפי נוהג ולא מתוקף סטטוטורי, בהינתן קדימות להצעות ממשלתיות ומוסכמות; גם הצעות חוק שנדחות בה יכולות להגיע להצבעה במליאה, אבל חברי הקואליציה התחייבו להצביע נגד הצעות חוק פרטיות שלא אושרו בוועדה, ולכן חברי הכנסת אינם מקדמים אותן בלי אישור הוועדה, שכן דינן להיכשל. בינתיים הצעות החוק הפרטיות נערמות במזכירות הכנסת. 2,048 מהן, נכון ליום חמישי, תקועות בשלב הראשון.
במושב הקיץ שהסתיים לא מזמן אושרו סופית בקריאה שנייה ושלישית רק 11 הצעות חוק פרטיות, שש מהן של כחול לבן, שלוש של ח"כ מיכאל מלכיאלי מש"ס, אחת של יעקב אשר מיהדות התורה, ואחת של ח"כ אתי עטיה מהליכוד. ב־5 במאי עבר החוק הראשון בכנסת הנוכחית, להסדרת הרוטציה בין בני גנץ לבנימין נתניהו ועיגון מעמדם בהסכם ממשלת האחדות. החוק האחרון שאישרה הכנסת עבר ב־23 בספטמבר, לפני חודש.
הסיבה לכך שהוועדה לא התכנסה לישיבה של ממש זה ארבעה חודשים היא העימות הפוליטי בין הליכוד לכחול לבן: בהסכם הקואליציוני התחייבו שתי המפלגות שוועדת השרים תהיה שוויונית, ולשני ראשיה – שר המשפטים אבי ניסנקורן העומד בראשה והשר דוד אמסלם ממלא מקומו – יש זכות להטיל וטו על אישור חוקים או על דחייתם, וכן על עצם כינוס הוועדה וסדר יומה. בוועדה חברים עוד 11 שרים: ישראל כץ, יעקב אביטן, אמיר אוחנה, זאב אלקין, יועז הנדל, חילי טרופר, עומר ינקלביץ', רפי פרץ, אורית פרקש־הכהן, איציק שמולי ופנינה תמנו־שטה.
עוד הוסכם, כאמור, שכל חברי הקואליציה יתנגדו לכל הצעת חוק פרטית שלא אושרה בוועדת השרים לחקיקה. הצעות חוק פרטיות אחדות הגיעו להצבעה בלי שעברו בוועדת השרים, וגרמו לפיצוץ בין הצדדים. העימות הראשון אירע לאחר תמיכת כחול לבן בחוק האוסר טיפולי המרה בניגוד לעמדת הקואליציה, והשני אירע בד בבד, כאשר הליכוד תמך בהצעתו של ח"כ בצלאל סמוטריץ' להקמת ועדת חקירה לבדיקת ניגוד עניינים לשופטים. בשני המקרים נשברה המשמעת הקואליציונית.
בליבת המחלוקת שהשביתה את מערך החקיקה הפרטית עומדת התעקשות הליכוד לדון רק בנושאים הקשורים לקורונה. יושב ראש הוועדה ושר המשפטים ניסנקורן דורש לקדם גם מהלכים חברתיים וכלכליים אחרים. כשמדובר בחוקי קורונה דחופים והכרחיים, לשכת ראש הממשלה או לשכת שר האוצר מבקשות אישור נקודתי, ונערכת ישיבה טלפונית של ועדת השרים לחקיקה. ברגעים נדירים של רגיעה במתיחות בין הליכוד לכחול לבן, השרים ניסנקורן ואמסלם מצליחים "לדחוף" עוד כמה חוקים בהסכמה, אך זו לא המדיניות הרווחת.
השבתת הוועדה בפועל היא חריגה. באופן מסורתי, ועדת השרים לחקיקה ממשיכה לעבוד גם בימי מלחמה, בממשלות אחדות ובממשלות צרות. העובדה שבמשך תקופה ארוכה כל כך הצעות חוק לא מקודמות בוועדה משבשת את עבודת הכנסת, שחקיקה היא אבן יסוד בפעולתה. חברי הכנסת יכולים לנאום במליאה, ולצעוק ולהילחם בוועדות המעטות הפעילות, אולם אינם יכולים לחוקק.
ח"כ מלכיאלי הגיש הצעת חוק לתגמל בני משפחה של אדם הנהרג בעת הצלת חיי אדם. ההצעה זכתה בכ־40 חתימות של חברי כנסת מכל סיעות הבית, אך גם היא מושבתת
לפני כשבוע פנה ח"כ שלמה קרעי (הליכוד) בהצעה ליו"ר סיעתו ויו"ר הקואליציה ח"כ מיקי זוהר: ועדת השרים לחקיקה תנוטרל, ולחברי סיעת הליכוד יתאפשר להעלות הצעות חוק פרטיות. קרעי טוען שניסנקורן מחזיק בוועדת השרים כ"בת ערובה", ומבקש בין השאר לקדם את הצעת החוק שלו לקיצוץ שכר חברי הכנסת, השופטים ובכירי המגזר הציבורי, שתקועה מאז סוף יולי. גם הצעת חוק של ח"כ זוהר תקועה בצנרת: הוא הציע שמעסיק יחויב לדווח לעובדיו לפי דרישה על רמות השכר של המועסקים אצלו, כדי להילחם באפליית שכר על רקע מגדרי במקומות עבודה.
ח"כ מיכאל מלכיאלי מש"ס הגיש הצעת חוק לתגמל את בני משפחתו של אדם שנהרג בעת הצלת חיי אדם, לאחר שמיכאל בן־זיקרי מאשקלון מת לאחר שהציל את תושבת חורה ושלושה ילדים באגם ליד חוף זיקים ומוטי בן־שבת מת בנסיבות דומות כשחילץ בני משפחה בשיטפונות בנהריה. "ההצעה הזאת יכולה להציל את הבת שלו, זה מה שנשאר ממנו", אמרה לנו חווה בן־שבת, אימו של מוטי. "אין לי כלום במקרר, זה יעזור לנו המון. אני צריכה לדאוג לילדה שלו, אני מקווה שזה יעבור". ההצעה זכתה בכ־40 חתימות של חברי כנסת מכל סיעות הבית, אך גם היא מושבתת.
כל חברי הכנסת בדגל התורה הגישו הצעת חוק שתרחיב את המיזם הלאומי לביטחון תזונתי המסייע למשפחות על סף רעב, ותפתח תוכנית סיוע חדשה לרכישת מזון למשפחות במצוקה עקב משבר הקורונה.
גם האופוזיציה סובלת מהשיתוק בוועדה. למשל, ח"כ מתן כהנא מימינה הציע להוסיף למענק של משרת מילואים עצמאי את שווייה של שעת עבודה של בת זוגו לכל יום מילואים ששירת. גם ההצעה הזאת תלויה בחסדיהם של אמסלם וניסנקורן. אבל אפילו יו"ר הוועדה ניסנקורן אינו מצליח להעביר הצעת חוק שלו להחמרת הענישה נגד מתעללים בתינוקות. לפי ההצעה בתי המשפט יחויבו להטיל עונש מאסר על מטפל שיורשע בסעיפי אלימות גם אם לא הותיר חבלת גוף, והענישה בגין העבירה הזאת תוכפל משנתיים לארבע שנים.
