הסכמי השלום עם איחוד האמירויות, שהיו שזלזלו בהם ותיארו אותם כמחווה ריקה, הופכים מדי יום למציאות בעלת משמעויות אדירות לישראל. ההשלכות אינן רק בתחום המדיני, החשוב כמובן כשלעצמו, אלא גם בכלכלה ממשית ומוחשית.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בתפוצות השאלה החשובה היא: מיהו אשכנזי ומיהו ספרדי?
– מהתורה הגואלת לפסגת האקדמיה: סיפורו של פרופ' מיכאל צבי נהוראי
– כך הקורונה החזירה אותנו לעולם השמיטה המקראי
שלושה הסכמים לשיתוף פעולה כלכלי נחתמו בשבוע שעבר: שר האוצר ישראל כ"ץ ושר האמירויות לנושאים פיננסיים במשרד האוצר עובייד חומייד אל־טאייר חתמו על הסכם הגנה על השקעות, הסכם לשיתוף פעולה כלכלי בין משרדי האוצר, והצהרה לשיתוף פעולה בתחום השירותים הפיננסיים.
נוסף על כך, צוות כלכלי־פיננסי בראשות הכלכלנית הראשית במשרד האוצר שירה גרינברג והמפקח על הבנקים יאיר אבידן הגיע השבוע להבנות על מזכר כלכלי־פיננסי עם בחריין. ההסכם תיאם יצירת שיתופי פעולה והורדת חסמים לפעילות כלכלית, יצירת סביבה עסקית מיטיבה, קידום השקעות, יצירת תקנים, שירותים כלכליים משותפים, קידום חדשנות כלכלית וטכנולוגיה כלכלית וקידום שיתופי פעולה בשווקים.
איחוד האמירויות אינה סתם נסיכות נפט: היא בירה כלכלית במפרץ ומוקד מרכזי להשקעות כלכליות בינלאומיות. פוטנציאל הסחר בין ישראל לאיחוד נאמד במשרד האוצר ב־2 מיליארד דולרים – מיליארד בייבוא נפט ומתכות יקרות, ומיליארד בייצוא ישראלי של תעשיות ביטחוניות, יהלומים ומתכות יקרות. לשם השוואה: זהו היקף הסחר של ישראל עם שווייץ, למשל; עם יוון אנחנו סוחרים פחות.
זהו אומדן הסחר בסחורות בלבד; היקף הסחר בשירותים עשוי להיות גדול אף יותר. במנהל סחר החוץ במשרד הכלכלה מעריכים שייתכנו שיתופי פעולה בתחומים רבים, ובהם רפואה, בריאות דיגיטלית, מים, חקלאות, סייבר וטכנולוגיה פיננסית (פינטק). נספחות מסחרית של המנהל צפויה לקום שם בהקדם.
הסכם ההגנה על ההשקעות שנחתם שבוע שעבר הוא הראשון מסוגו שישראל מסכמת עם אחת ממדינות האזור, והוא נועד להגן על משקיעים ישראלים הפועלים באיחוד האמירויות, ועל משקיעי האמירויות הפועלים בישראל.
מטרתו של ההסכם לעודד פעילות כלכלית הדדית, באמצעות הבטחת טיפול הוגן ושוויוני לאזרחי שתי המדינות, כולל איסור אפליה מול משקיעים ממדינות אחרות ומול משקיעים מקומיים, והתחייבויות אחרות. ישראל חתומה על 36 הסכמים כאלה עם מדינות בעולם; מלאכת ההכנה להסכם כזה עשויה להימשך כמה שנים, אבל ההסכם עם האמירויות נחתם בתוך שבוע. במשרד האוצר הופתעו ממידת הנכונות והרצון שהופגנה בשני הצדדים.
לדברי שר האוצר ישראל כ"ץ, העובדה שזהו ההסכם הראשון שנחתם בין המדינות מסמלת את חוזק הקשרים הכלכליים הנרקמים ביניהן, ואת החשיבות האסטרטגית של היחסים. הוא הצהיר שההסכם יהיה "אבן פינה למיסוד היחסים הכלכליים בין שתי המדינות, בדגש על הגברת ההשקעות ושיתופי הפעולה של המגזר הפרטי".
באיחוד האמירויות תרים אחר טכנולוגיות חדישות, ומעוניינים להתחבר לחדשנות הישראלית. ישראל מצידה יכולה ליהנות מהשקעות זרות ממקורות חדשים – באיחוד האמירויות וגם בבחריין – במיזמי תשתית, בחברות טכנולוגיה ובקרנות הון סיכון. עם כניסת ההסכמים לתוקף בחודשים הקרובים, ואפילו עוד קודם, יש לשער שחברות ישראליות ירחיבו ויעמיקו את פעילותן באזור המפרץ.
סגן שר האוצר האמירותי יונס חאג'י אל־ח'ורי הצהיר: "אנחנו גאים להרחיב את רשת ההסכמים שלנו, ומצפים להיות המדינה הערבית הראשונה שכורתת עם ישראל ברית לעידוד השקעות והגנה עליהן. המהלך יחזק את הקשרים הכלכליים והמסחריים בין המדינות, יעודד תחרות ויגביר את אטרקטיביות ההשקעות בשתיהן, כחלק ממפת התחרות הגלובלית".
