שנה אחרי שפנה פרופ' חזי לוי אל מנכ"ל משרד הבריאות בדרישה לאפשר לבית החולים שניהל – בית החולים ברזילי באשקלון – לערוך צנתורים מצילי חיים למטופלים שלקו בשבץ מוחי, פנה בשבוע שעבר בית החולים אל משרד הבריאות בדרישה חוזרת, אבל הפעם בראש המשרד עומד לוי עצמו.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בנות השירות הלאומי שהקורונה שיבשה להן את התוכניות
– לחץ משולש על בנט להיפרד מסמוטריץ'
– להפוך את מחול השדים לריקוד של אחדות
בית החולים הגיש את הבקשה לקראת פתיחת מחלקה נוירוכירורגית חדשה בחודש הבא, שתהיה בעלת יכולות מתקדמות וחדשניות לטיפול באירועים מוחיים. פרופ' לוי, שמונה באחרונה למנכ"ל משרד הבריאות, הודיע כי הוא מנוע מלעסוק בסוגיה, והעביר אותה לבכיר אחר במשרד. אלא שחבריו מבית החולים ואישי ציבור באשקלון אינם מוכנים לוותר, ודורשים כעת מהנהלת המשרד לאשר את בקשתם.

"במשרד הבריאות לא ענו במשך שנה שלמה לפנייה של מנכ"ל בית החולים דאז, שכיום הוא מנכ"ל משרד הבריאות", מסביר חבר מועצת העיר אשקלון עמיחי סבוני, שמוביל את המאבק. "לא היגיוני שלא יוגש שירות רפואי מציל חיים במרכז רפואי שנותן מענה לכחצי מיליון אזרחים".
שבץ מוחי הוא גורם התחלואה השכיח ביותר ואחד משלושת גורמי התמותה השכיחים ביותר בישראל. צנתור מוח לניקוז קרישי דם שמתפרצים בעת אירועים מוחיים מתאפשר עד 4.5 שעות מתחילת התסמינים. ככל שהטיפול מתעכב, סיכויי ההצלה של המטופלים יורדים באופן ניכר.
בבית החולים ברזילי מסבירים שהם מסוגלים לכל הפעולות הרפואיות והטכניות לביצוע מיידי של ניתוחים מסוג זה, וזקוקים רק לאישור פורמלי של משרד הבריאות. כיום מטופלים במרחב לכיש שנדרשים לניתוח צנתור בחירום מועברים באמבולנסים למרכזים רפואיים מרוחקים, מסורוקה בבאר־שבע ועד שיבא תל־השומר.

פרופ' חזי לוי, שנחשב לאבי מהפכת הרפואה והתשתיות בברזילי, יזם את הקמת המחלקה הנוירולוגית החדשה הכוללת יחידת טיפול נמרץ, ואף גייס תרומות נכבדות להקמתה. כחלק מהתהליך הוכשרו צוותי רפואה לצנתורי מוח דחופים, והועסק רופא מומחה מצרפת בעל ניסיון רב בניתוחים כאלו.
"המרחק מבית החולים שלנו למרכזים הרפואיים הגדולים שיש להם היתר לבצע את הניתוחים הללו עומד על יותר משעה, ובכל פעם אנחנו צריכים לחפש מקום שפנוי לקבל אותם", מסבירה הנוירולוגית ד"ר בילי גבעתי, סגנית מנהל בית החולים ברזילי. לדבריה, בשל כך "המטופלים בפריפריה פגיעים יותר, מאחר שהם אינם יכולים לקבל שירותים רפואיים דחופים כמו שמקבלים תושבים שגרים במרכז, שהם בעלי נגישות גבוהה לבתי החולים". גם בבית החולים "הלל יפה" בחדרה מנהלים מאבק דומה.
במשרד הבריאות קובעים מנגד כי "הפיזור הגיאוגרפי של מרכזים רפואיים לביצוע צנתורי מוח ראוי", ועם זאת מוסיפים כי "ועדה מקצועית דנה בנושא ובצורך בפתיחת מרכזי שבץ (מרכזים מצנתרים) נוספים. הוועדה עתידה למסור את המלצותיה בשבועות הקרובים".
על פי המשרד, "הזיהוי המוקדם והטיפול במסגרת הזמן הקריטי הוגדרו כמשימה לאומית, ולכן נבנתה והושקה בשנת 2015 תוכנית לאומית בנושא טיפול בשבץ מוחי. התוכנית כוללת הקמת יחידות לשבץ מוחי בכל בית חולים (יחידות שיש בהן רופאים נוירולוגים בתחום השבץ המוחי וניתן בהן טיפול תרופתי), ועיבוי המרכזים לשבץ מוחי (מרכזים מצנתרים). כיום פועלים תשעה מרכזי שבץ מוחי".
במשרד הבריאות מציינים עוד כי "צנתור מוחי דורש מיומנות רבה, ואם הוא נעשה בידי צוות פחות מיומן, הנזק גדול מהתועלת", וכן כי "רק חלק קטן ממקרי השבץ מתאימים לצנתור מוחי". אך בשיחות עם מקורות במערכת הבריאות עולה תמונה מורכבת יותר. קופות החולים משלמות לבתי החולים כ־130 אלף שקלים על כל מטופל בצנתור מוח. בבתי החולים לא מוכנים לוותר בקלות על הנתח הכלכלי הזה, ונאבקים כדי למנוע מאחרים לבצע ניתוחים אלו.
ד"ר גבעתי מכירה את הטענה, אך מתעקשת שלא ייתכן שמאות אלפי אזרחים לא יקבלו את האפשרות להצלת חייהם בטענה ש"הפיזור הגיאוגרפי ראוי", בעוד הם נאלצים לנסוע כשעה לבתי חולים אחרים שקיבלו אישור לערוך את הניתוחים. "מדוע איכילוב, תל־השומר ובלינסון, שסמוכים מאוד זה לזה, כן עורכים את הניתוחים הללו – ותושבי מרחב לכיש לא ראויים לטיפול מהיר ונגיש?" היא תוהה. "זה טיפול שכיח שנחשב ל'לחם והחמאה' של הרפואה הבסיסית".