בנק ישראל עדכן ביום חמישי את התחזית המאקרו-כלכלית שלו, והוא צופה כעת צמיחה שלילית בסדר גודל של 5 עד 6.5 אחוזים השנה. התחזית כוללת שני תרחישים מרכזיים – תרחיש המאופיין בשליטה על התפתחות התחלואה (התרחיש האופטימי), לצד תרחיש המאופיין בשליטה נמוכה על התפתחות התחלואה (התרחיש הפסימי).
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הפיצויים לרב לוינשטיין: שיעור באתיקה עיתונאית
– צוללת, שמלה וקפה: צירופים ששקעו עם הזמן
– אנטישמיות בטיקטוק: אל תשאירו את דור ה-Z לבד במאבק
בתרחיש האופטימי התוצר צפוי להתכווץ ב-2020 ב-5 אחוזים. כאמור, התרחיש מניח שישראל תצליח להשיג שליטה על התחלואה במהלך הרבעון האחרון של השנה, ותתאפשר יציאה יחסית מהירה מהסגר. אם תתגבש במהירות שגרת קורונה והתחלואה תישאר יציבה, צפויה עלייה בפעילות הכלכלית ועל כן החל מסוף אוקטובר 2020 ועד למציאת החיסון, הצמיחה תתאושש בהדרגה, וב-2021 צפויה להיות יחסית גבוהה ולעמוד על כ-6.5 אחוזים. בתרחיש הזה, שיעור האבטלה הרחב (גילי 15 ומעלה) צפוי לעמוד בסוף השנה על כ-16.7 אחוזים מכוח העבודה, ולרדת בהדרגה לכ-7.8 אחוזים בסוף השנה הבאה. גירעון הממשלה צפוי לעמוד על כ-13 אחוזי תוצר השנה, ועל כ-8 ב-2021. לפיכך, יחס החוב לתוצר יאמיר ל-73 אחוזים בסוף שנה זו, ול-76 אחוזים בשנה הבאה.
בתרחיש הפסימי, שבו יש קושי בעיצוב וביישום מתווה של שגרת קורונה, התוצר ב-2020 צפוי להתכווץ ב-6.5 אחוזים. בתרחיש הזה אם תהיה שליטה נמוכה ברמת התחלואה והיא תיוותר לא יציבה, יתרחשו מספר גלי תחלואה שיתבטאו בצמצום הפעילות הכלכלית לסירוגין (כהוראת ממשלה או כתוצאה מהימנעות של הציבור בעצמו). בתרחיש השליטה הנמוכה התוצר ב-2020 צפוי להתכווץ ב-6.5 אחוזים, כאשר בשנה הבאה הצמיחה תסתכם באחוז אחד בלבד. לפיכך, בתרחיש כזה, רמת הפעילות הממוצעת ב-2020 תהיה נמוכה בכ-11.5 אחוזים ממגמת טרום המשבר. שיעור האבטלה הרחב (גילי 15+) צפוי לעמוד על 20.2 אחוזים במהלך הרבעון האחרון של 2020 (תקופת סגר), ולרדת עד 13.9 אחוזים רק בסוף השנה הבאה. גירעון הממשלה צפוי לעמוד על כ-13 אחוזי תוצר ב-2020, ועל כ-11 אחוזי תוצר ב-2021, כך שיחס החוב תוצר יאמיר ל-75 אחוזים בסוף שנה זו ול-83 אחוזים בשנה הבאה.
על פי נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, משבר הקורונה תפס את המשק הישראלי במצב טוב. בפרט, עמדו לזכותה של ישראל יחס חוב-תוצר נמוך ואמינות פיסקלית שהושגה לאורך שנים, ואפשרו לממשלה להגדיל את ההוצאה הממשלתית בסדרי גודל חסרי תקדים במסגרת מתן המענה הכלכלי והבריאותי למשבר. אבל השלכות המשבר כבר הביאו לגידול חד בגירעון התקציבי, שעוד צפוי לגדול. לכן, קובע הנגיד, "הממשלה חייבת לנהל את סדרי העדיפויות ולהניע צעדים שיאפשרו השקעה במנועי צמיחה ושיפור הפריון לטווח הבינוני והארוך, ובמקביל לתכנן את אופן החזרה של המשק לתוואי של מדיניות פיסקלית בת קיימא בשנים שלאחר המשבר". הנגיד שב ומדגיש כי יש הכרח "בהצגת תוכנית כלכלית מקיפה, שתבוא לידי ביטוי בתקציב המדינה לשנת 2021 שאותו צריך להציג ולאשר בכנסת בהקדם האפשרי".
התחזיות של חטיבת המחקר בבנק ישראל משרטטות קווי גזרה סבירים, אבל המציאות כמובן יכולה להפתיע. אם יימצאו חיסון או טיפול יעיל בהקדם, או שתהיה התאוששות מהירה בפעילות הכלכלית בעולם, ייתכן שתהיה הגברה בפעילות הכלכלית. מנגד, החמרה משמעותית בנתוני התחלואה, עיכוב במציאת חיסון, חוסר אפקטיביות של הסגר הנוכחי או חלילה יציאה לסבבים נוספים של סגר והגבלות משמעותיות – מהווים סיכון להתפתחויות שליליות אף יותר מהתרחיש הפסימי.
דווקא חברות האשראי מביעות עד כה אמון ביציבות הכלכלית בישראל. חברת דירוג האשראי מודי'ס החליטה להשאיר את דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי, ברמת A1. ההחלטה התקבלה למרות ההידרדרות במצב התקציבי של ישראל, והחשש הגדול כי חוסר היציבות הפוליטית והכלכלית, ובעיקר היעדרו של תקציב, יביאו להורדת דירוג האשראי של ישראל. באפריל האחרון הורידה חברת דירוג האשראי מודי'ס את תחזית הדירוג של ישראל מחיובית ליציבה, כלומר לא חזתה שתהיה עלייה בדירוג אלא שייוותר על כנו. הסיבות שמנתה אז חברת האשראי היו הגידול בגירעון התקציבי והירידה באפקטיביות של המדיניות התקציבית של ישראל, על רקע המשבר הפוליטי. אישור הדירוג הנוכחי מביע אופטימיות ליכולת של ישראל להתאושש מהמשבר ובפוטנציאל שלה בטווח הארוך לשקם את האמינות.
