שלושה שבועות לפני תום תקופת חצי השנה מאז כינון הממשלה ה-35, התקיים היום (ג') הדיון בבג"ץ נגד התיקון לחוק יסוד: הממשלה של ממשלת החילופים.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
הרשימה שלי: תמר איש־שלום עם הסדרות שאתם חייבים לראות
שמחה מימין, מרמור משמאל: השלכות מינוי בארט לעליון
זו לא אשמת עדי ביטי, זו אשמתנו
שלוש עתירות של התנועה למען איכות השלטון, עו"ד אביגדור פלדמן ומשמר הדמוקרטיה הישראלית וסיעת מרצ נדונו בפני הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופט ניל הנדל שביקשו מהעותרים והמשיבים כאחד להשיב לשאלה האם ובאילו מקרים יכול בית המשפט העליון להעביר ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד. הדיון שהתקיים היום הוא החמישי מבין עשרה דיונים שעל פי הפיילוט שהחל השנה, ישודרו לציבור, והוא הועבר בשידור חי על ידי לשכת העיתונות הממשלתית
עו"ד אליעד שרגא מהתנועה למען איכות השלטון טען כי גם הכנסת כבר הכירה בחוקי היסוד שלה בסמכות של בית המשפט לבקר שיפוטית את חוקי היסוד של הכנסת. הנשיאה חיות הדגישה כי טענת הסף אומרת שמעולם בית המשפט לא ביטל חוק יסוד או תיקון לחוק שכזה בהיותו בלתי חוקתי. מדובר על דוקטרינה של תיקון חוקתי לא חוקתי שמוכרת בכל העולם כחלק מחוקה שלימה, אולם אינה נוהגת בישראל. הנשיא הדגישה כי אין אף פסיקה עד היום האם ראוי לאמץ את הדוקטרינה כשאין חוקה בישראל.
עו"ד פלדמן טען כי גם אם נעשה התיקון לחוק יש להחיל אותו כלפי הכנסת העתידית ולא כלפי תוצאות הבחירות הנוכחיות, לטיעון זה הצטרף ב"כ של סיעת מרץ עו"ד יונתן ברמן שהוסיף כי הכנסת עשתה שימוש לרעה בסמכותה המכוננת עת חוקקה חוק שהעם הריבון לא הסמיך אותה לחוקק. על פי ברמן תכלית מרכזית של החוק היא לשמש לרה"מ כנאשם בפלילים עיר מקלט. בהבדל מרוטציה רגילה בה ראש ממשלה כבר לא מכהן ככזה לאחר סיום תקופת הרוטציה שלו, בהסדר זה ראש הממשלה ממשיך לכהן ככזה ועל כן לכאורה יכול להימלט מהלכת דרעי ופנחסי. השופט הנדל העיר כי אין לשלול את העובדה שהחוק הגיע כתוצאה מכך שהמגעים הגיעו בפעם השלישית למבוי סתום והצדדים לא רצו להמשיך לבחירות נוספות גם בשל משבר הקורונה. "גם זו יכולה להיות תכלית" אמר.
הנשיאה חיות הקשתה גם היא כששאלה, אם בפעם הרביעית והחמישית ייווצר שוב מצב בו המבנה המשטרי לא מאפשר להקים ממשלה, ברירת המחדל היא להיגרר לשרשרת בלתי נגמרת של מערכות בחירות?
באשר לטענה על שינוי שיטת המשטר השוו השופטים בין שינוי מספר השרים שנערך בשנת 1999 בעת כהונתו של אהוד ברק כראש ממשלה, אז דחה בג"ץ גם כן את עתירת התנועה לאיכות השלטון בטענה כי "צריך להסתכל על תוצר החקיקה האם הוא בלתי חקיקתי. אולי המניעים היו לא ראויים אבל בית המשפט קבע שבית המשפט לא יפסול בגללם את החוק" דברי הנשיאה חיות.
העותרים טוענים כי הטעם לקבל את העתירה היא פגיעה בליבת הדמוקרטיה הישראלית. עו"ד פלדמן טען כי הכנסת חרגה מסמכותה כשהחליטה על התיקון בטרם נבחרה ממשלה ושמכח החוק, אם לא קמה ממשלה באפשרויות הקיימות על הכנסת להתפזר. לטענתו מדובר בשינוי ראדיקלי. הנשיאה חיות הקשתה: אם חברי הכנסת מייצגים את העם והם מציעים את התיקון האם זה לא חזקה שהם מבטאים את רצון העם?
באשר לטענות כי הלכת דרעי ופנחסי צריכה לחול על ראש הממשלה כראש ממשלה חלופי כשם שהיא חלה על שרים בממשלה, העירה הנשיאה חיות כי בהתאם להלכה, על ראש הממשלה להפעיל שיקול דעת סביר כאשר מוגש כתב אישום כלפי שר בממשלתו ולפטרו מהממשלה. היא שאלה את העותרים את שיקול הדעת של מי הם מבקשים שיבקרו בעניין הסמכות לפטר ראש ממשלה? עוד הוסיפה הנשיאה כי "במציאות המשפטית של חיינו בית המשפט פסק הלכות ובא חוק וקבע משהו אחר. בית המשפט לפעמים בשדה לא חרוש קובע איזשהי הלכה ואח"כ יושבת הכנסת ודנה באותה סוגיה ומחוקקת חוק אחר. זה קורה".
באשר לשינוי שיטת הממשל טענו העותרים כי מדובר בממשלה דו ראשית בה ניטלים סמכויותיו של ראש הממשלה כלפי מחצית מהשרים. ב"כ של הכנסת, עו"ד אביטל סומפולינסקי וכן עו"ד ענר הלמן מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה טענו כי מדובר בסוג של רוטציה.
עו"ד סומפולינסקי טענה כי כל אחד מהעותרים הציב בעתירתו עקרונות על חוקתיים שנפגעו ושאינם מתיישבים זה עם זה. עוד טענה כי העותרים לא עברו את שלוש המשוכות לעילת הסף בעניין העתירה. המשוכות העיקריות הן להוכיח שיש לבית המשפט סמכות לבטל חוקי יסוד ושאכן התיקון לחוק היסוד פוגע באופן קשה באותם עקרונות על חוקתיים שביקשו להציגם ככאלה העותרים. לעמדת הכנסת העותרים לא צלחו אף לא אחת מהן וכי "בית המשפט השאיר פתח צר, שאולי במקרים שבהם יזדעזעו אמות הסיפים והמבנה הדמוקרטי, אז יש לבית המשפט את הסמכות (לבטל חוק יסוד או תיקון שלו). אנחנו חושבים שאנחנו כל כך רחוקים ממקרי הקצה האלה, שהדיון הזה לחלוטין תיאורטי".
ב"כ הליכוד וראש הממשלה, עו"ד מיכאל ראבילו ועו"ד אבי הלוי טענו גם הם כי אין לבית המשפט סמכות לבקר שיפוטית את התיקון לחוק היסוד. הנשיאה חיות הקשתה על ראבילו כשהציגה למשל מקרה בו מחוקקת הכנסת חוק יסוד שבחירות יהיו פעם בעשר שנים. "זה לא נתון לשום ביקורת?" ראבילו: הוא נתון לביקורת ציבורית סוערת כדבר שלא מתקבל על הדעת.
חיות: מה, בהפגנות?
ראבילו: חוק כזה הוא לא תקין. כל עוד אין לבית המשפט סמכות שנקבעה על ידי הריבון באמצעות הכנסת להחליט שחוק לא צודק הוא לא יכול להחליט את זה.
בתום כשבע שעות הסתיים הדיון. ההחלטה צפויה בשבועות הקרובים כאשר המועד הוא קריטי. במידה ובית המשפט יכריע בשלושת השבועות הקרובים כי יש לו את הזכות להתערב ולבטל את התיקון לחוק יסוד, ומשכך לא לאפשר לנתניהו לכהן כראש ממשלה חלופי אזי על פי ההסכם הקואליציוני תתפזר הכנסת ונתניהו יכהן כראש ממשלת מעבר. במידה ופסק הדין יינתן לאחר ה-17 בנובמבר, תום תקופת החצי שנה מאז הושבעה הממשלה נתניהו לא יוכל להיתלות בסעיף זה בהסכם ולכהן באופן אוטומטי כראש ממשלת מעבר.
