כבר שלושה סמסטרים שד"ר רועי יוזביץ' מהמחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת אריאל, המתמחה בבינה מלאכותית ושיטות למידה, מלמד בזום ולא מול קהל סטודנטים באופן פרונטלי, והמסקנות שלו לא משמחות. "באוניברסיטאות למעשה מעתיקים את המערכת. אם יש שיעור מסוים בין 10 ל-12, אז הוא עובר לזום, באותה השעה. הרעיון הזה בעייתי, כיון שכשיש קשב כל כך נמוך, אז בהרצאה פרונטלית יש סיכוי שבגלל נימוס אנשים לא יזפזפו לטלפון. בזום זה לא קיים. אנשים מאבדים קשב מאד מהר. איך אמר פעם מולי אדן, סגן נשיא בכיר באינטל העולמית "קולנוע זה לא תאטרון ששמו לו מצלמת וידאו", ולכן גם הרצאה בזום, היא לא הרצאה פרונטלית שצילמו אותה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– צפו: שיחה עם ד"ר מירב כהנא על נשים והלכה בימי קורונה
– לקדש בבית, להרגיש בבית הכנסת
– למען ישראל, צריך לשמור על הקרן קיימת
יוזביץ' עוסק בין היתר בנושא שיפור טכניקות למידה, ואף כתב ספר בנושא "הצלחה בלימודים" שמו. כעת, בתקופת הקורונה, הוא קורא לעשות מעשה כדי להציל את שנת הלימודים שנותרה, בין אם מדובר בבית הספר או באוניברסיטה. "הדבר המרכזי הוא להחדיר את הרעיון הזה לראש, יש דברים קטנים וגדולים שניתן לעשות כדי לשפר את המצב, הן מצד המורים והמרצים, והן מצד התלמידים וההורים".

למשל?
"משהו הכי הכי קטן, ואת זה יאמר לך כל עורך וידאו, זה נושא האודיו, לרוב המרצים, בלי קשר לקמצנות, אין מיקרופון דש, זה דבר קטן שמשפר פלאים את האודיו בהרצאה וכתוצאה מכך את השמע".
"לגבי ההורים, אני מציע להם לא לדחוף את הילדים לזומים אם הם לא רוצים. אנשים מספרים לי על מאבקים שהם מנהלים עם הילדים. בסופו של דבר הורים לא בנויים להיות מורים ומנהלי בית ספר, הורים מוצאים את עצמם צריכים לנהל את הפרוצדורה הזאת עבור כמה ילדים, תוך כדי שהם עובדים ומנהלים בית. זה לא פשוט".
אז מה אתה מציע? להרפות?
"פנתה אלי אמא שהיא רופאה בכירה ומספרת לי שהילד לא רוצה ללמוד, הרבה פעמים אנחנו רואים שהילד לא מתקדם, אנחנו נכנסים ללחץ, כל הבית נכנס לסחרור מערכות, וזה מדרון חלקלק, אני לא אומר שזה לא בעייתי, אבל בסופו של דבר כמעט לא קיימים בישראל אנשים שלא יודעים לקרוא. הילד ידע לקרוא וידע חשבון עם הזמן. הבעיה המרכזית היא לא שאנשים לא יודעים לקרוא, אלא לא רוצים ללמוד, רוב הנוער היום מעדיף לא לקרוא, ואם הוא קורא אז הוא קורא את "יומנו של חנון", כי זה קל. אם הילד נושא את עיניו לאמו הרופאה, ורואה את חייה הכל כך קשים ועמוסים מקצועית, אז הוא אומר לעצמו "אם זה השיא של ההשכלה, אז אולי כדאי לוותר".
לדברי יוזביץ', אחת הדרכים לשכנע ילדים ללמוד, היא פשוט ללמוד בעצמכם. "מאד קשה לשכנע ילד ללמוד, אם אתם לא לומדים. יש שיטה קלה כדי שילדים ילמדו תחום מסוים והיא בחינם, הטריק הוא שאתה צריך ללמוד יחד עם הילד. למשל, להוריד דולינגו (אפליקציה ללימוד שפות) ולעשות את זה יחד עם הילד. רוב ההורים לא מוכנים לעשות את זה. זו הזדמנות בלתי חוזרת. בסופו של דבר אם את חושבת על זה, הלימודים בתיכון הם לבגרות, בשביל הכניסה לאוניברסיטה, התעודה כשלעצמה לא שווה הרבה. לכן דווקא תקופת הקורונה שהילדים בבית מאפשרת ללמוד ולהתפתח בתחומים נוספים שהילד אוהב".
הקורס שלו בנושא רכבים אוטונומיים מועבר חינם לכל אזרח במסגרת פרויקט "קמפוס" של "ישראל דיגיטלית" ללמידה מקוונת חינמית בעברית והוא מציע לכל הורה עם ילדים סקרנים להציץ שם ואפילו לסטודנטים שמחפשים אלטרנטיבות או העשרה. "העולם השתנה והרבה מהחומר נמצא באינטרנט, אפשר ללמוד הרבה חינם, ובכל זמן".

יוזביץ' משמיע קול אמיץ בכל הקשור ללמידה בזום באוניברסיטאות, לדבריו "האוניברסיטאות יכולות לעשות שינוי בלתי רגיל, הזום מאפשר לכל אוניברסיטה לקבל את המרצה הכי טוב מכל מקום שירצה בפני הסטודנטים שלה. אם באמת יש מרצה מעולה שיכול להעביר קורס קשה מאד בצורה כמעט של אחד על אחד, למרות שהוא נמצא בזום בפני מאות סטודנטים, אז למה צריך לשלם לחבר סגל 6 שעות שבועיות? יש מרצים מסוימים שלא רוצים ללמד, אני זוכר את דיקנית הפקולטה כשלמדתי לתואר ראשון מכנה אותנו הסטודנטים הצעירים כאילו אנחנו "מסתובבים בין הרגלים ומפריעים לחקור". אם מרצה לא מסוגל ולא רוצה ללמד, תן למישהו אחר שהוא הטוב ביותר בתחום שלו, זו שאלה שאוניברסיטאות מתמודדות איתה היום. "האם האקדמיה שקיימת אלף שנים צריכה לעשות אדפטציה".
אתה קצת יורה לעצמך ולפרנסה שלך ברגל?
"אני אפתיע אותך ואומר שסטודנט שמרגיש שהוא לא מקבל את ההשכלה שהוא שילם עליה, הוא יכול למצוא לעצמו אלטרנטיבה. יכול עכשיו עם אנגלית ומשמעת עצמית, להגיע ללימודים בהם הוא יהיה שווה יותר. יש מכלול של קורסים שנועדו להכשיר עובדים לשוק העבודה ולעיתים הם שווים יותר מתואר ראשון. תואר ראשון פותח דלתות, אם אתה מרגיש בקורס מסוים שאתה לא מבין כמו שצריך, תחפש אונליין במקום אחר, העניין של לקדם את עצמך, הוא עלייך"
לא ניפרד בלי עצה אחת ידידותית לסטודנטים ולתלמידים.
היכולת לזלוג למקומות אחרים בזום היא מאד גבוהה. מה שצריך הוא בעיקר כוח רצון. המלצה שלי היא לארגן לעצמכם סטים רציפים של למידה במשך 25 דקות. בלי אינטרנט ובלי פייסבוק ובלי וואטסאפ, ובסוף היום לשאול את עצמכם כמה סטים כאלו הצלחתם לארגן לעצמכם. משמעת עצמית תעזור לכם להגדיל את הסטים הללו".