לא לשלום עם ישראל, לא להכרה בה ולא למשא ומתן עימה. אלה היו שלושת הלאווים המפורסמים שהתקבלו בוועידת חרטום, בירת סודן, לאחר מלחמת ששת הימים. אך בעידן הנוכחי, ההחלטות המפורסמות ההן נראות כנחלת העבר. מתוך שמונה המדינות שהשתתפו באותה ועידה – מצרים וירדן חתמו זה מכבר על הסכמי שלום עם ישראל, סעודיה מתוארת כמי שמנהלת יחסים סמויים עם ישראל ומניעה את גלגלי הנורמלזיציה האזורית עימה, ואפילו מעיראק ולבנון נשמעים קולות חדשים בנוגע למדינת היהודים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– 245 אלף נדבקים ביממה: הקורונה משתוללת באירופה
– כשקרן פלס השתתפה באירוע הלא נכון
– כשמדברים על החרדים, פתאום האמפתיה נגמרת
צעד נוסף אירע בסוף השבוע האחרון, עם ההכרזה על נרמול יחסים בין סודן לישראל, לקראת הסכם שלום. כאשר הפרטים יהיו ברורים יותר, ממשלת המעבר שכהונתה מסתיימת ב־2022, תצטרך להתגבר על חילוקי דעות בתוכה כדי לאשר את ההסכם. גם לתוצאות הבחירות בארה"ב תהיה השפעה על המשך התהליך.
בריאיון ממושך לטלוויזיה הסודנית הציג יו"ר המועצה הריבונית של סודן, עבד אל־פתאח אל־בורהאן, את המגעים שקדמו להסכם ואת ההישג המשמעותי בעקבותיו לארצו – הוצאתה מרשימת המדינות התומכות בטרור וביטול העיצומים הכרוכים בכך. "אנחנו לא יכולים לדבר על הסרת הסנקציות מעל סודן, מבלי לדבר על נרמול היחסים עם ישראל", אמר אל־בורהאן. "אני מעדיף לקרוא לזה פיוס עם ישראל ולא נרמול היחסים, כי אנחנו עושים עכשיו פיוס עם כלל אויבינו כדי לקדם את האינטרסים של סודן ושל האזור כולו. הסרת סודן מרשימת המדינות התומכות בטרור, היא מטרה של ממשלת סודן הנוכחית והקודמת. אנחנו כבר שבע שנים עובדים על הנושא".
כדי להרגיע את קולות ההתנגדות הסביר שליט סודן לעמו כי הקשר בין הנושאים לא היה בידיו: "הכוחות הפועלים באזור והמהלכים שהם מבצעים יצרו אפשרות ליישום המטרה הזו, והם אלו שקשרו בין הסוגיות", אמר. "אנחנו מסתכלים על סוגיית ההכרה בישראל כקידום ההבנה העולמית שסודן עברה שינוי מחשבתי כלפי מדינות אחרות, מתוך כוונה לכונן שיתוף פעולה עם העולם כולו. נרמול יחסים זה אומר להפסיק את העוינות עם מי שפעם היו אויביה של סודן. לסודן יש אינטרסים משלה. אנחנו חושבים על טובת העם הסודני, שנוכל להבטיח לו עתיד טוב יותר ושינוי אמיתי".
בעוד שליט סודן רואה ביחסים עם ישראל מהלך חיובי לטובת עמו, גורמים אחרים בארצו ובאזור מנסים להיאבק בשינוי הזה. רשת אל־ג'זירה, שמרבה לסקר את ההתנגדות במדינות ערב לתהליכי פיוס עם ישראל, העניקה גם הפעם פתחון פה נרחב למתנגדי המהלך בסודן, ראיינה בכירי אופוזיציה שהבטיחו להיאבק בו וסיקרה את ההפגנות בחרטום נגדו.
בהצהרה שמסרה מפלגת הקונגרס העממי, המרכיב השני בגודלו באופוזיציה הסודנית, נאמר כי "העם הסודני אינו מחויב לקבל את עסקת הנורמליזציה, שכן אנו ממודרים באופן שיטתי מעסקאות סודיות שנחתמות על ידי ממשלת המעבר. עמנו ישמור על עמדותיו ההיסטוריות וייצר חזית רחבה של התנגדות לנרמול היחסים ולשימור התמיכה בעם הפלסטיני ובזכויותיו הלגיטימיות".
ראש הממשלה לשעבר, סאדיק אל־מהדי הביע גם הוא התנגדות לנרמול היחסים והודיע על פרישת מחאה מוועידה דתית שאורגנה על ידי הממשלה. אל־מהדי, שעומד בראש המפלגה הגדולה במדינה, אמר כי "ההצהרה סותרת את החוק הלאומי של סודן, תגרום לחיסול תהליך השלום במזרח התיכון ועלולה להצית מלחמה חדשה". העובדה שממשלת מעבר היא שקיבלה את ההחלטה לנרמל את היחסים עם ישראל, משמשת כלי בידי המתנגדים שמדברים על מחטף ועל שינוי בעמדתה המסורתית של סודן.
מקורות דיפלומטיים בחרטום ציינו כי סמיר טהא, השגריר הפלסטיני במדינה, עמד בקשר עם מנהיגי מפלגות המתנגדות להסכם כדי לשתף פעולה ולעורר את השטח להפגנות, שמטרתן היא גם ערעור יציבות הממשל הנוכחי בסודן. גם בחמאס ובג'יהאד האסלאמי גינו את ההסכם וכינו אותו "בגידה בפלסטין ובאומה הערבית, ואיום על זהותה ועתידה של סודן".
עם הפנים למערב
לאורך המאה האחרונה ידעה סודן שורה של הפיכות שלטוניות, ומתנגדי היחסים עם ישראל מקווים שהפיכה נוספת כזו תחזיר את הגלגל לאחור גם בתחום הזה. מישראל, ח"כ לשעבר ג'מאל זחאלקה הגדיל לעשות וקרא לעם הסודני להדיח את ממשלתו. "הסכם סודן עם ישראל בא על חשבון הפלסטינים. אני בטוח שהעם הסודני יתנגד לו וידיח את החותמים עליו", אמר. לדבריו, "סודן זה לא האמירויות, יש שם התנגדות חזקה להסכם". בדפים פרו־פלסטיניים ברשתות החברתיות הופצו סרטונים שבהם נראים מפגינים שורפים דגל ישראל, בניסיון להציג תמונה של התנגדות כוללת בסודן.
השכבה השלטת שייסדה את סודן הגדולה והעצמאית בשנת 1956, קיבעה את זהותה כמדינה ערבית־מוסלמית. הייתה זו החלטה שרירותית במידה רבה, שכן העם הסודני ראה עצמו כאומה אפריקנית המכבדת את דת האסלאם. בעוד השליטים, ובראשם עומר אל־בשיר ששלט במדינה 30 שנה, דחפו לאסלאם קיצוני, העניקו בית למייסד אל־קאעידה אוסמה בן־לאדן, לאיראנים ולארגון חמאס, העם ברובו ביקש לחיות בשלווה וללא עימותים אזוריים. מציאות זו הייתה אחת העילות למלחמות האזרחים בין צפון סודן לדרומה, ולהיפרדותן ב־2011 לשתי מדינות.
מאז הדחת אל־בשיר באפריל 2019, סודן מתחברת שוב לשורשיה האפריקניים על פני אלה הערביים. מתמיכה באיראן והעברת משלוחי נשק לחמאס, הולכת ומתקרבת המדינה למערב. שינוי זה הוא שהכשיר את הקרקע להצטרפות לציר הפרו־ישראלי, שמקבלת עתה פומבי.
הדי ההצהרות החגיגיות עודן ברקע, ובסודן מתחילים לראות את פירות השלום. איחוד האמירויות הודיעה כי תעביר לחרטום סיוע בשווי חצי מיליארד דולר. 370 מיליון דולר נוספים יועברו לסודן מהבנק העולמי. בנוסף, השבוע הגיע לנמל פורט־סודן משלוח החיטה הראשון מאיחוד האמירויות. המטען, במשקל 68 אלף טון, הוא חלק מסיוע החירום למדינה שנמצאת במשבר חמור, והעיתוי נועד לאותת לציבור המקומי כי הוא רק ירוויח מהנרמול עם ישראל ולסתום את פיותיהם של המתנגדים.
"מעולם לא ראיתי בישראל אויבת של סודן, ורבים כמוני חשבו כך", אומר לנו מוחמד נומיירי, תושב חרטום. "בטלוויזיה הרשמית שידרו את הצהרתו של טראמפ ונתניהו, ויש פה אופטימיות. סודן היא מדינה עם הרבה צעירים, ומרביתם לא מעוניינים במלחמות בכלל ובסכסוך הישראלי־פלסטיני בפרט. מה לנו ולפלסטינים. אין לנו גבול עם ישראל, אז למה אנחנו צריכים להיות במלחמה איתכם. אנחנו רוצים עתיד טוב יותר ושיפור כלכלי".
בעיני נומיירי, טכנאי חשמל במקצועו, המרכיב הכלכלי הוא המשמעותי ביותר להצלחת היחסים העתידיים בין ישראל לסודן. "הכלכלה בסודן היא הדבר הכי חשוב. אם הכלכלה תשתפר בעקבות הסרת סודן מרשימת המדינות התומכות בטרור, כולם יהיו מאושרים. אבל אם נרמול היחסים לא יוביל לשינוי משמעותי בכלכלה, זה יהיה לא טוב. התקשורת שתומכת בפלסטינים תרכב על הכישלון הכלכלי ותשים אותו בפוקוס. צריך השקעות של ארה"ב, ישראל ומדינות נוספות, וכמובן הצטרפות של המפרץ ככוח עזר כלכלי לסודן".
לדברי נומיירי, קריאתו של זחאלקה להדיח את המשטר והניסיונות לעורר הפגנות במדינה, הם "ניסיונות של גורמים חיצוניים להשפיע על המתרחש, לנצל את ריבוי המפלגות ואת המצב הפוליטי כדי לעורר תסיסה ברחוב. אלה גורמים פלסטינים, גורמים מקורבים לאחים המוסלמים וגם קטארים. יש לנו מפלגות שמתנגדות לנורמליזציה עם ישראל, אבל רוב האנשים רוצים בו.
"הצעירים בסודן חכמים, הם לא ייתנו לאף אחד לגייס אותם לאינטרס הפרטי שלו שמנוגד לעתידה של סודן. אלה שמנסים לערער את מצבה של סודן ולהחזיר אותה לטרור ולמלחמה מול ישראל, מבזבזים את זמנם. הם לא יצליחו לעצור את השלום שבדרך".
