לוּ היינו מעניקים תעודות למשרדי הממשלה על תפקודם במשבר הקורונה, בתעודה של משרד החינוך היינו מציינים: "התלמיד אינו מרוכז, מפריע לחבריו ואינו ממצה את הפוטנציאל".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– המהגר היהודי מרוסיה שהפך לבכיר בקמפיין טראמפ
– הבהלה לחיסון: מאמץ חשוב והשקעה משתלמת
– פעמיים ערן: למצוא נחמה בחדר ההלבשה
שישה שבועות היו למשרד החינוך להתכונן לחזרתם ללימודים של ילדי בתי הספר היסודיים, והטוב ביותר שהצליח המשרד להשיג היה המשך המתווה הכושל של תחילת השנה, שהביא לעלייה תלולה במספר הילדים החולים והכניס רבים במערכת החינוך לבידוד ואת המדינה כולה לסגר. כאשר במשרד הבריאות ביקשו ממשרד החינוך לנסח מתווה שיימנע מכל אלה, תחת כללי הזהירות המתבקשים, במשרד החינוך הצליחו להתעלות על כל המתווים הקודמים ולהציע מתווה חסר היגיון וחסר טעם.
המתווה קבע שכיתות ג'־ד' ילמדו בקפסולות כפי שהיה עד כה, אבל כיתות א'־ב' יפוצלו לשתי קבוצות וילמדו רק במשך חצי שבוע: בחצי שבוע תלמד קבוצה אחת, ובחצי השני הקבוצה השנייה. ההחלטה לתת לכיתות ג'־ד' שבוע מלא, אבל רק חצי שבוע דווקא לילדים הצעירים יותר, חסרת היגיון. תלמידי כיתות א'־ב' אינם יכולים ללמוד באופן עצמאי, והם מתקשים יותר בלמידה מקוונת. וכמובן, ככל שהילדים צעירים יותר כך עבודת הוריהם תלויה יותר בחזרתם ללימודים, וגם את זה יש לשקלל.
המתווה הכה בתדהמה את המערכת ובעיקר את ההורים, שלא הבינו מדוע דווקא ילדי כיתה א', שבקושי בילו בכיתה, יעברו למתכונת של שבוע־שבוע או רק שלושה ימים בשבוע.
תזכורת: משרד החינוך טען בתוקף שדרושים לו חמישה שבועות ו־7 מיליארד שקלים כדי להצליח לפצל גם את כיתות א'־ב' לשתי קבוצות. אין די כוח אדם, אמרו במשרד. לא ברור איך דווקא הגוף שמחזיק את כל הנתונים מתעלם מהם בקלות כזו. הרי בבתי הספר היסודיים יש משרת הוראה מלאה על כל 15 תלמידים, כלומר: גם אחרי שמשקללים את כל המורים במשרות חלקיות, יש די מורים בישראל כדי לאפשר קפסולות קטנות ככל שרוצים. וזה עוד לפני שלקחנו בחשבון את עוזרי ההוראה שגויסו בתחילת השנה לתגבר את מערכת החינוך ולאפשר את פיצול הכיתות.
אל הריק שהותיר משרד החינוך נכנסו הרשויות המקומיות. בזו אחר זו הן הודיעו השבוע כי יספקו את מה שמשרד החינוך היה אמור לעשות מלכתחילה: שבוע לימודים של חמישה ימים לכיתות א'־ד'. בלי 7 מיליארד, ועם בקושי חמש שעות הכנה. נדרש מהן רק שימוש גמיש במשאבים הקיימים במערכת: הם ביטלו את הלימודים בימי שישי, וחילקו את כלל השעות לארבע שכבות הגיל כך שכל כיתה לומדת חמש שעות ביום, בכל יום. מרחבי למידה נוספים נמצאו ברחבי הרשויות, ונדרשה קצת נכונות מצד המורים במערכת, שהתבקשו להעביר את היום החופשי שלהם ליום שישי (ולא חלילה לעבוד יותר).
רבות מהרשויות כבר הודיעו על דחייתו של מתווה משרד החינוך ויצירת מתווה הגיוני וסביר משלהן, כזה שעונה באמת על הצרכים של התלמידים והוריהם, ומאפשר חזרה הגיונית ללימודים. אתמול החליט גם משרד החינוך להתאים את עצמו וקבע מתווה לימודים בן ארבעה ימים בכיתות א'־ד', תוך שהוא נותן יד חופשית לרשויות המקומיות להוסיף עליו כראות עיניהן.
בעולם הגיוני, זה מה שהיה צריך לקרות מלכתחילה. משרד החינוך לא צריך לבנות מערכות שעות ולהגדיר לכל מנהל ולכל מורה כיצד לנהל את כיתתו ובית ספרו, אלא לשבת עם משרד הבריאות ולפרסם קווים מנחים לשמירה על בטיחות התלמידים ובריאותם. את השאר הוא צריך להשאיר לניהול בשטח, שהשבוע הוכיח את עצמו.
