לאחר אשפוז בן יממה ושעות עמוסות בראיונות אוהדים בתקשורת, יצא הבוקר ענר אוטולנגי מבית החולים הדסה אחרי שאתמול קיבל את החיסון הניסיוני לווירוס הקורונה שבפיתוח המכון הביולוגי. ענר בן ה-34, סיפר כי הוא חש הבוקר מצוין ועבר לילה ללא כל תסמינים בשל החיסון. "למעט תחושת רגישות קלה בכתף כמו אחרי חיסון או זריקה לשריר אני מרגיש מצוין ומחכה כבר לחזור הביתה לאנונימיות ולעבודה שלי", סיפר לאתר 'מקור ראשון'.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– סמכו על גופכם: עצות לסובלים מ"קורונה ארוכת טווח"
– הקורונה או הכלכלה? הבחירות בארה"ב הן מקרה בוחן לעולם
– חומות נופלות בן לילה, אבל בניית נמל תעופה דורשת הרבה יותר זמן
ענר, דוקטורנט לאימונולוגיה באוניברסיטת בן גוריון וחבר עמותת 'מדעת' להנגשת המדע לציבור אינו מורגל ב'אור הזרקורים' ושיתף כי לא נוח לו עם העניין הציבורי-תקשורתי. "אני לא רואה עצמי כגיבור. זה לא האופי שלי. מדע בדרך כלל הוא דבר שמאוד נחבא אל הכלים ואנחנו מבינים שיש עניין עכשיו בנושא אבל כמי שעושה מדע יודע שזה תהליך שהוא לרוב מוצנע ולא תחום שמחפש עניין רב כדי לא לעורר אכזבות. מדע צריך לעבוד בנחת ובלי לחץ ובלי יותר מידי זרקורים והשפעות מבחוץ. אני מבין שאנחנו לא בתקופה רגילה ולכן אני מוכן להיחשף ולדבר על החיסון הזה כדי לשכנע עוד אנשים להצטרף למאמץ הזה ולקבל את החיסון הניסיוני".
הוא מספר כי לאחר ששמע על החיפושים אחרי ישראלים שיהיו מוכנים להתנסות ולקבל את החיסון היה בטוח שרבים ייענו לאתגר ויבקשו להצטרף למחקר אך גילה שההיענות דלילה וזאת בשל חששות מהסיכון הנשקף מהטיפול הניסיוני או בשל פרסומים שליליים ולא אוהדים להם זכה המכון הביולוגי. תחקירים שפורסמו נגד המכון והחיסון שפיתחו הצביעו על ביקורת רבה נגד פרויקט החיסון הישראלי והסיכויים שיצליח. ענר טוען כי כאדם שבקיא בנושא הוא סמוך ובטוח במהימנות החיסון ובסיכויי ההצלחה שלו. "אני דוקטורנט לאימונולוגיה ושוחה שנים בנושאי החיסונים ובמדע ואני יודע לקרוא את החומר ולהבין מה משמעות החיסון הזה שהוא זהה לחיסון לאבולה שפותח בשנים האחרונות וניתן לעשרות אלפי אנשים שלא פיתחו כמעט תופעות לוואי. למעשה, לקחו וירוס שלא פוגע בבני אדם והלבישו עליו את הספייק של הקורונה ומערכת החיסון שלי אמורה להגיב לזה ולפתח נוגדנים לווירוס הקורונה. אני סומך על הדסה, שהוא מוסד רפואי מכובד, שלא יעשו 'סתם' דברים. בכל מצב אני זוכה לליווי ואני מניח שהסיכון שלקחתי הוא קרוב לאפס".
מי שאמונים על המעקב ההדוק אחרי ענר אוטולנגי ושאר הנסיינים שצפויים לפקוד את המרכז למחקרים קליניים בהדסה, הם פרופ׳ יוסי קרקו, מנהל המרכז ומומחה לרפואה פנימית וראש צוות המחקר, חנה דרורי. בשבוע הבא יוזמן ענר לבדיקות מעקב שגרתיות ולמעט זימונים בודדים למעקב אינו צפוי להידרש עוד לעניין עד להשלמת הניסוי בעוד כשנה. פרופ' קרקו משוכנע כי פרויקט הניסוי של מתן חיסון הקורונה שבחר להוביל ב'הדסה' יהיה מוצלח.
"הניסוי הזה נבדק 5 פעמים שונות בחיות ובהן חזירים, חולדות וארנבות ולא היו כל תופעות לוואי" מספר לנו פרופ' קרקו. "נכון שלא מדובר בניסויים בבני אדם אך אנחנו מכירים את הבסיס של החיסון שניתן ללמעלה מ-20 אלף איש ולא אותרו בו מקרים של תופעות לוואי חריגות. כשאני בא למחקר אני שואל האם בן משפחה שלי – הבן שלי, היה שואל אותי האם הוא יכול להשתתף הייתי מאשר לו, אז אני בפנים. אני באמת רגוע. אנחנו נוקטים בכל אמצעי הזהירות וסביר להניח שהבטיחות היא רבה".
פרופ' קרקו מכיר את המבקרים המסתייגים מיעילות החיסון אך הוא טוען שלא מדובר בחששות משמעותיים. "כשמחקר מלווה במידע לא נאמן ולפעמים מטעה זה יוצר תחושה של אנשים שאומרים שזה מסוכן ואין סיבה לעשות את זה. אנחנו, אנשי המדע, לא אוהבים להתראיין אלא לעמוד בצל ולעבוד בשקט אבל אני מתראיין כי אני רוצה להעמיד את הדברים על דיוקם כך שמי שרוצה להשתתף במחקר יידע על מה הדברים עומדים ועד כמה הדברים מתנהלים בצורה דקדקנית ובאחריות גדולה".
פרופ' קרקו מבהיר שההשוואה לחיסון הרוסי פשוט לא נכונה, "ניסו להשוות את החיסון שלנו לחיסון הרוסי או לטעון שאף אחד לא יודע ממה הוא מורכב ואלו דברים לא נכונים. מלווים את המכון ועדה מייעצת שמורכבת ממתנדבים, מנכ"לים של כל מיני חברות מהתעשייה, חברות הזנק ואקדמיה שעזבו את העיסוק שלהם ומנסים לעשות היסטוריה".
"במכון הביולוגי פגשתי אנשים מדהימים שלא ידעתי על קיומם" פרופ' קרקו מדגיש את אמונו באנשי המכון הביולוגי ומסביר שעל אף התנאים הקשים הם הצליחו להגיע לתוצאות מדהימות. "באפס זמן ובמשאבים דלים בהשוואה לחברות התרופות פיתחו חיסון יש מאין. זה דבר לא יאומן שקשה להסביר אותו. הם אנשים מאוד רציניים ואמינים ואני מוריד את הכובע בפניהם. המכון הגיע אלינו לאחר שיש לנו ניסיון במחקרים מוקדמים מזה למעלה מעשור ויש לנו מיומנות בביצוע מחקרים בחיסונים וברצון נרתמנו לעזור להם ואנחנו שותפים להתווית הכללים והפרוטוקול לניסוי החיסון. אני מכיר את פרטי החיסון לכל הכיוונים וסבור שזה ניסוי בטוח ואני מקווה שגם יעיל מאוד. את זה נוכל לדעת באמצעות המחקר".
ברחבי העולם פועלות 48 חברות שנמצאים בשלבים של מחקר קליני בניסויים לחיסוני קורונה שפיתחו ובהן כמה בשלבים סופיים. 150 חברות נוספות נמצאות בשלבי מחקר מתקדמים. לכאורה, לנוכח ההתקדמות הגדולה בנושא נדמה היה כי אין מקום להמשיך במאמצים הישראליים לפיתוח חיסון לקורונה. פרופ' קרקו מסביר כי זו הנחה שגויה. "אנחנו ממשיכים במאמצים לפיתוח חיסון משני טעמים, הטכניקות של החיסונים האחרים הן טובות אבל אין אף אחד שערב לנו שהשיטות הללו הן הנכונות והסיבה השנייה היא שאנחנו לא יכולים לקחת כבני ערובה אוכלוסייה של 9 מיליון בני אדם בישראל ולחכות ולראות שהחיסונים שמנוסים כיום יהיו יעילים ואם לא יהיו יעילים אז נתחיל אנחנו לחפש חיסון".
הוא מוסיף ואומר כי "גם אם החיסונים של מודרנה או כל חברה אחרת יהיו יעילים, ברגע שהם יאושרו לשימוש זה יהיה בארה"ב, שתזדקק ל-600 מיליון מנות לחיסון בשתי פעימות לכל אדם. לייצר כזאת כמות לוקחת זמן רב. מי שחושב שזה יאושר ויומיים אחרי זה יגיע לישראל משלוח של מנות חיסון לא מבין על מה הוא מדבר. יחלפו חודשים רבים עד שיסיימו לחסן את אזרחי המדינה שתצליח להגיע לחיסון היעיל. אנחנו חייבים לנסות ולמצוא אלטרנטיבה, אנחנו חייבים לשמור על האוכלוסייה בישראל ולא להפקיר אותה לחסדי הדוד מאמריקה או מכל מקום אחר".
