בנאומו בוועידת איפא"ק שיבש במכוון ראש הממשלה נתניהו את שמו של הסרט המפורסם 'הטוב, הרע והמכוער', והפך אותו ל'הטוב, הרע והיפה', כדי לתאר את הטוב שישראל מפיצה בעולם, לעומת איראן כמקור הרוע באזור. נתניהו ציין כי "לפעמים יש פוטנציאל לראות את הטוב שנמצא ברע", בהתייחסו למדינות ערב הפרגמטיות. "מרבית המדינות באזורנו יודעות היטב שישראל איננה האויב, אלא בעלת ברית בעימות מול האתגרים המשותפים ופוטנציאל לניצול הזדמנויות משותפות. זה נכון למצרים ולירדן, השותפות הוותיקות לשלום עם ישראל, אבל זה נכון גם להרבה מדינות ערביות במזרח התיכון".
אחת המדינות המרכזיות שנתניהו התכוון להן כנראה היא סעודיה. באופן רשמי לא מתקיימים יחסים דיפלומטיים בין ריאד לירושלים, אך על פי הפרסומים, מתחת לפני השטח התפתחו בשנים האחרונות קשרים סמויים בין שתי המדינות. רמז לכך ניתן בתדרוך שהעניק ראש הממשלה לכתבים שבוושינגטון, שבו בישר על פתיחת השמיים הסעודיים למעבר טיסות ישירות לישראל. "'אייר אינדיה' חתמה על הסכם לטוס לישראל מעל ערב הסעודית", הכריז נתניהו, והוסיף שהטיסות בין ישראל להודו יתקצרו בשעתיים.
בניסיון להדוף את הביקורת מצד מתנגדי הנורמליזציה עם ישראל, בסעודיה הכחישו בתחילה את הדיווחים, אבל ביום רביעי אישרה חברת התעופה ההודית שההסכם אכן נסגר. באתר החברה אפשר כבר לרכוש כרטיס טיסה ישיר מתל־אביב לניו־דלהי. הטיסה הראשונה תצא ב־22 במארס ותעלה 710 דולרים, ומשך הטיסה צפוי להיות שש שעות. עד היום ביצעה רק חברת אל־על טיסות ישירות מישראל למומביי, והטיסה נמשכה שמונה שעות בשל המסלול הארוך יותר. בעקבות קיצור משך הטיסה, גם מחירה יוזל בכמה מאות שקלים. חברת התעופה ההודית תפעיל שלוש טיסות ישירות בשבוע, זאת במסגרת הסכמי תעופה שנחתמו בין ישראל להודו במהלך ביקורו האחרון של נתניהו בהודו. משרד התיירות הישראלי העביר ל'אייר אינדיה' מענק בסך 3.2 מיליון שקלים, מתוך מחשבה שהטיסות הישירות יובילו לחיזוק התיירות בין המדינות.
כאמור, בסעודיה הכחישו בתחילה את הדיווחים, ובממלכה, כמו גם בעולם הערבי, התנהל ויכוח סביב הנושא. הפרשן המוערך עבד אל־רחמן אל־רשיד, שהיה מנהל ערוץ 'אל־ערביה' הסעודי ועורכו של העיתון 'אל־שרק אל־אווסט', פרסם מאמר בעיתון המדובר תחת הכותרת "ניתן למטוסים ההודיים לעבור או לא". אל־רשיד ביקש מהקוראים לחשוב רגע לפני שהם שולפים מהמותן תשובה שלילית. "מאשימים את ערב הסעודית שהיא מאפשרת להודו לעבור דרכה אל האויב", כתב הפרשן, בהתכוונו לישראל. "במשרד התעופה הסעודי הכחישו באופן מוחלט את הדיווחים כי נתנו את הסכמתם לכך, אבל אם בוחנים את הסוגיה לעומקה ומביאים בחשבון את האינטרסים הסעודיים והשאיפה לשיפור הקשרים הבינלאומיים של סעודיה, אין כל סיבה או מניעה פוליטית לאסור מעבר של מטוסים מכל העולם במרחב האווירי הסעודי".
למרות תמיכתו במעבר מטוסים הודיים בשמי סעודיה בדרכן לישראל, אל־רשיד עדיין מתנגד למעבר מטוסים ישראליים, וכן איראניים וקטאריים. "המדינות הללו מסכנות כעת את ערב הסעודית ולכן עלינו לממש את הזכויות הריבוניות שלנו, כולל מניעה של חציית המרחב האווירי. אבל הקשרים שלנו עם מדינות העולם טובים, ולכן עלינו לאפשר להן לעבור במרחב האווירי הסעודי ולקבל בברכה את הנוסעים מהן. אם התיירים ההודים מבקשים לנסוע לאתונה או לניו־יורק, ובדרך צריכים לעבור בשדה תעופה ישראלי, מה הם אשמים? מדוע עלינו למנוע זאת מהם?"
לא רק הקשרים הסמויים עם ישראל עומדים ברקע הצעד המדובר, אלא גם החיזור הגובר של סעודיה אחר הודו. המלך עבדאללה, אביו של יורש העצר מוחמד בן־סלמאן, היה למנהיג הסעודי הראשון שביקר בהודו, ב־2006. עשר שנים מאוחר יותר ביקר בריאד ראש הממשלה ההודי, נרנדרה מודי. מעבר לכך שהממלכה היא ספקית הנפט הגדולה ביותר להודו, לשתי המדינות אינטרסים משותפים בנושאי ביטחון, כלכלה ומסחר, אשר בשנים האחרונות מתורגמים להסכמים.
גם אל־רשיד מציין כי חיזוק הקשרים עם הודו הוא אינטרס סעודי, וכי מניעת המעבר האווירי תסייע דווקא לחברת אל־על הישראלית, היחידה שמפעילה כיום טיסות ישירות מהודו לישראל: "אם נמנע מחברות תעופה בינלאומיות אחרות לעבור דרך המרחב האווירי הסעודי, ישראל היא שתרוויח. אף חברה אחרת לא תרצה לעשות מרחק של שעתיים נוספות באלפי קילומטרים אוויריים, חוץ מזו הישראלית".
באשר לטענות על נרמול היחסים עם ישראל, מדגיש אל־רשיד שהסכסוך עם ישראל ברור למדי, אך יש לבחון כל מקרה לגופו ובהתאם לאינטרסים של מדינות ערב . "לא נהיה מוכנים לקבל תכתיבים ועצות ממדינה כמו קטאר, שנהנית מקשרים מלאים כמעט עם ישראל, כיצד לנהל את המרחב האווירי או הימי שלנו. מדינות ערביות רבות מדברות על החרמת ישראל, אבל יש להפריד בין חרם שפוגע בישראל ובין חרם שפוגע בערבים עצמם".
אל רשיד סבור כי החרם הוותיק שירת אינטרסים אחרים מלבד המאבק בישראל: "צריך לשנות את הקונספציה. החרם הישן לא עוסק בפגיעה בישראל אלא במניעת סחר עם המערב. מי שאסר עלינו במשך שנים לייבא מכשירים אלקטרוניים ולהכניס לסעודיה מוצרים של חברות 'אפל' ו'זירוקס' הוא משרד החרם בדמשק, ששלט על הסחר והכפיף את מדינות המפרץ לאמונותיו שאסרו כל שיתוף פעולה עם המערב. המהלכים הללו העשירו את סוריה ומדינות דומות. אנחנו בעיצומו של מסע שבו מושג החרם משתנה".
טיעונו האחרון והמפתיע של אל־רשיד לטובת פתיחת השמיים הסעודיים, הוא יצירת מנוף לחצים נגד ישראל בעת הצורך, באמצעות ביטול הטיסות הללו בשיטת המקל והגזר. "אנחנו נמצאים בימים שבהם הבעיה הפלסטינית מאבדת מערכה, ולכן עלינו ליצור כלים לחיזוקה. גם במלחמות ובעימותים אלימים משתמשים בלחץ וסנקציות כדי להשיג את המטרה", הוא סבור.
ישראל לא בציר הרשע
הסערה סביב פתיחת השמיים הסעודיים תפסה את יורש העצר מוחמד בן־סלמאן במסע דילוגים בין מדינות מרכזיות באזור. לראשונה מאז מינויו ליורש העצר הגיע בן־סלמאן למצרים ונפגש עם הנשיא עבד אל־פתאח א־סיסי. השניים דיברו על חיזוק היחסים בין המדינות ועל מיזמים משותפים. "הקשרים בין סעודיה למצרים יציבים וחזקים מאוד. כל ניסיון לחבל בהם ייכשל", אמר ראש הממלכה בביקור, והוסיף כי "שגשוגה של מצרים יוביל לפריחה של האזור כולו. מצרים, באמצעות תעלת סואץ, היא מעצמת סחר בינלאומית".
בן־סלמאן שיגר פצצה תקשורתית כאשר הצהיר שהמלחמה בתימן תסתיים בקרוב, תוך שהוא מכנה את האיראנים בזלזול "נמר של נייר". במסיבת העיתונאים התייחס יורש העצר למעורבות האיראנית, ואמר כי "ציר הרשע האזורי כולל את איראן, טורקיה וקבוצות דתיות מיליטנטיות. האחים המוסלמים במצרים ניצלו את הדמוקרטיה, והעות'מנים הרסו את סעודיה. האיראנים חדרו לכמה מדינות כדי ליישם את הדוקטרינה שהם דוגלים בה, של אסלאם קיצוני. הם נכנסו לתימן ומשפיעים על פקיסטן, מלזיה ומדינות נוספות". יורש העצר ביקש לבטל את הסכם הגרעין, שלטענתו הכניס לאיראנים 150 מיליארד דולרים.
ממצרים פנה בן־סלמאן לביקור בבריטניה. בריאיון לעיתון 'טלגרף' הודה לבריטניה על הסיוע שהיא מעניקה לסעודיה במאבק מול האיראנים. "היחסים בין סעודיה לבריטניה היסטוריים, וכעת הם במצב הטוב ביותר מאז ומעולם", אמר. "אנחנו מודים לבריטניה על הסיוע שלה למאבק שלנו נגד המזימה האיראנית באזור. חייבים לשתף פעולה בין המדינות בנושא. הממלכה הבריטית יכולה למלא תפקיד מהותי כדי לחזק את האסלאם המתון ולהילחם בטרוריסטים הקיצוניים. עלינו לפעול יחד כדי להילחם באיום האיראני באזור".
פתיחות למערב היא אפוא המדיניות החדשה של יורש העצר מוחמד בן־סלמאן. ד"ר מיכל יערי, מומחית לסעודיה מאוניברסיטת תל־אביב והאוניברסיטה הפתוחה, מציינת כי לוּ בן־סלמאן היה יכול לעשות זאת, הוא היה מנרמל את היחסים עם ישראל. "לא מופרך לשער שבן־סלמאן מגלה פתיחות ונכונות לצעדי נורמליזציה מול ישראל. לא אחת פורסם כי בין המדינות מתקיימים שיתופי פעולה אסטרטגיים, והתרומה ההדדית יכולה להתרחב גם למישור המדיני והכלכלי. אלא שכמו קודמיו בתפקיד, גם הוא מוגבל בכל הקשור למגעים מול ישראל, כל עוד אין פריצת דרך בסוגיה הפלסטינית. אני מעריכה שהוא יעדיף לשמר את המתכונת הקיימת, גם אם היא לא ממקסמת את הפוטנציאל הטמון ביחסים עם ישראל, על פני סיכון מעמדו ויוקרתו הציבורית אם היחסים איתה יהפכו לפומביים".
בפגישותיו במצרים ציין יורש העצר הסעודי כי ארצו, בדומה למצרים, תומכת בסיום הסכסוך הישראלי־פלסטיני באמצעות פתרון שתי המדינות, אך נמנע לפרט בנוגע למעורבותה של סעודיה בהפעלת לחץ על הפלסטינים כדי שיקבלו את ה'דיל' שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ מתעתד להציע.
ד"ר יערי סקפטית לגבי יעילותה של המעורבות הסעודית בסכסוך. "גם אם נכונים הדיווחים כי מופעל לחץ סעודי על ההנהגה הפלסטינית להסכים לפשרות דרמטיות, אני לא רואה שמהלך זה יוביל לפריצת דרך ממשית. בעת הנוכחית נראה כי לא ההנהגה הישראלית ולא ההנהגה הפלסטינית מוכנות לעשות את כברת הדרך הנחוצה כדי להתקדם במשא ומתן. וכל עוד אין שינוי בסטטוס הסכסוך, לא צפויה הפשרה רשמית ביחסים בין ישראל לסעודיה".
הגרעין הסעודי
בינתיים מתברר שהנושא הישראלי־סעודי גלש גם לזירה הפוליטית המקומית. בעוד ראש הממשלה נתניהו מדבר על האתגרים המשותפים לישראל ולסעודיה, תוך הבנה שלשתיהן אויבת משותפת בשם איראן, השר נפתלי בנט מוצא לנכון להתריע דווקא מפני איום הגרעין הסעודי.
לא רק נתניהו, גם בנט, חבר הקבינט המדיני־ביטחוני, נאם השבוע בוועידת איפא"ק והדגיש שהמרוץ לחימוש אזורי החל. "כבר עכשיו סעודיה מנסה להשיג יכולות של העשרת אורניום. אמנם כיום מדובר במשטר נוח למערב, אבל במזרח התיכון ובמדינות ערב יש חוסר יציבות מובנה. אסור שלאיראן, לסעודיה או לכל מדינה אחרת תהיה יכולת גרעינית. זה מסוכן לישראל, מסוכן לאזור, ומסוכן לעולם.
"צריך לשנות משהו בתודעה", המשיך בנט והתייחס לאיראן. "הגיע הזמן להילחם בראש התמנון האיראני מהשורש, לא רק בזרועותיו בלבנון, סוריה ועזה. צריך לפגוע ביכולות הביצועיות, ואני מודה לכם על קידום החקיקה נגד משמרות המהפכה ושאר המנגנונים של איראן. ראש התמנון יושב בטהרן, והזרועות נשלחות כדי להציק לנו עד שנוותר. שיהיה ברור: לא נוותר. אנחנו כאן אלפי שנים, ונמשיך להיות כאן״.
ספק אם לחששו של בנט בנוגע למרוץ הגרעין האזורי ישנה אחיזה ממשית, אך באשר לעצם התוכניות לפיתוח כורים גרעיניים למטרות אנרגיה, סעודיה בהחלט בכיוון. מתוך שאיפה להחליף את השימוש בנפט לייצור חשמל, בממלכה הצהירו על תוכנית שצפויה להסתיים ב־2032, ושמטרתה מעבר לאנרגיה גרעינית.
מקורות סעודיים אישרו לסוכנות הידיעות 'בלומברג' כי בכוונת ארצם להקים כמה כורים גרעיניים עד סוף השנה. גורם בבית המלוכה אמר כי סעודיה ביקשה הצעות מחמש חברות בינלאומיות בסין, צרפת, ארה"ב, דרום־קוריאה ורוסיה להקמת שני כורים גרעיניים. על פי לוח הזמנים של יורש העצר, הכור הראשון צפוי להיבנות בתחילת השנה הבאה, ונראה כי התחרות על בניית הכורים בין החברות השונות בעיצומה.
שר האנרגיה האמריקני, ריק פרי, ציין כי סעודיה מעוניינת להקים את הכורים הללו "תוך שיתוף פעולה גרעיני אזרחי עם וושינגטון". נשיא חברת 'רוס אטום' הרוסית אמר מצדו שהחברה הממשלתית לפיתוח גרעיני שהוא עומד בראשב מקווה לזכות במכרז לבניית תחנות גרעיניות בממלכה. הנציג הצרפתי הבהיר גם הוא שממשלתו מעוניינת להיות שותפה בתכנון הכורים.
השאיפה הסעודית ליכולת גרעינית "אזרחית" מצטרפת ליחסיה ההדוקים של הממלכה עם פקיסטן, המחזיקה בכור גרעיני. גורמים סעודיים ששוחחו עמנו ציינו את קשריה העמוקים של הממלכה עם פקיסטן, ואת העובדה שהכור הגרעיני הפקיסטני זכה למימון נדיב מצד הסעודים במשך שנות פיתוחו. הגורמים הסבירו שבמובן מסוים "מדובר למעשה בכור סעודי על אדמת פקיסטן".
קרבה זו בין הסעודים לפקיסטנים איננה נתפסת באופן חיובי אצל ההודים, המנהלים סכסוך בן שבעים שנה מול הפקיסטנים על חבל קשמיר. פקיסטן היא שמעכבת למעשה את שגשוג היחסים בין ריאד לניו־דלהי. במקביל, הסכסוך הישראלי־פלסטיני בן מאה השנים מונע את שגשוג היחסים בין ריאד לירושלים, כך שליורש העצר הסעודי מצפה עבודה רבה בתמרון בין הזירות השונות.
