תיק רב פקד דובי שרצר הסתיים היום בהסכם פשרה שנחתם בינו לבין פרקליטות המדינה והמשטרה, לפיו חוקר המחלקה לחקירות שוטרים הבכיר יועלה לדרגת סגן ניצב. בכך, נענה שרצר על דרישותיו כפי שהובאו בעתירה שהגיש לפני ארבעה חודשים לבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בג"ץ: המנהל האזרחי גורר רגליים באכיפת השתלטות פלסטינית על קרקעות
– אלפי אנשים מכל העולם הצטרפו לקמפיין העולמי "ויהי אור" לציון ליל הבדולח
– מכון ויצמן: כך המוח שלנו מייצר רעיונות יצירתיים
במוקד העתירה עמדה שאלת העלאתו בדרגה של שרצר, שהושאל למחלקה על ידי המשטרה והוביל חקירות נגד קציני משטרה בכירים שהובילו להגשת כתבי אישום, לפרישתם של קצינים ולהעמדתם לדין פלילי או משמעתי. ראשי מח"ש התחייבו לקדם את שרצר לדרגת סגן ניצב בתום שנה מיום כניסתו לתפקיד אולם בקשה זו סורבה על ידי מחלקת כוח האדם במשטרה. החלטה שכפי שנטען בעתירה הייתה תמוהה ומנוגדת לנוהל המקובל.

על פי ההסכם, שרצר יתחיל כעת בהליכי פרישה אבל יפרוש רק בתחילת 2022 משירותיו במח"ש ובמשטרה בדרגת סגן ניצב עם כל תנאי הפרישה הנלווים של המחלקה לחקירות שוטרים. בנוסף לקבלת דרגת שכר סגן ניצב, שרצר יקבל מענק פרישה משירות המדינה. הסכם זה למעשה ממצה את טענות שרצר ומבחינתו התיק הסתיים. אך השאלה כעת היא באשר לגורלם של התצהירים הסנסציוניים שצורפו לעתירה עליהם חתומים ראש מח"ש לשעבר עו"ד אורי כרמל וסגנו שמכהן גם כסגן הנוכחי של ראש מח"ש בר מנחם, עו"ד משה סעדה, שאך הגיש מועמדותו לאחרונה למשרת פרקליט המדינה.
בתצהירים שצורפו לעתירה פורטו שרשרת אירועים שהתחוללו מאחורי הקלעים בין מח"ש ובין צמרת המשטרה. מהתצהירים הצטיירה תמונה של יחסים מעורערים ביותר, והתנהלות שעלולה להתפרש כאיומים על מח"ש מצד המפכ"ל דאז רוני אלשיך, אל מול שתיקה רועמת של פרקליט המדינה דאז שי ניצן והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.
העתירה אמנם התמקדה בסיכומים שבין שרצר למשטרה אך מבחינה ציבורית עמדו בליבה שני תיקי חקירה בולטים של מח"ש. הראשון הוא חקירת מפקד להב 433 לשעבר, ניצב רוני ריטמן, בדבר התנהגות מינית בלתי הולמת מצידו כלפי קצינה ששירתה תחתיו. השני הוא הפרשה הטרגית של אום אל־חיראן: במהלך פינוי היישוב ירו שוטרים למוות באחד מתושביו, יעקוב אבו־אלקיעאן, ובזירה נהרג גם השוטר ארז לוי. את שתי החקירות הוביל רפ"ק שרצר, שהיה אז ראש צוות חשיפה במח"ש.
תצהירו של סעדה מקשר בין ההחלטה למנוע את העלאת הדרגה של שרצר ובין "השתלשלות האירועים בעניינו של דובי מההסלמה שהתרחשה באותה עת ביחסי משטרת ישראל־מח"ש לאור חקירות שניהל דובי, וניהול מלחמת חורמה אישית מצד המפכ"ל דאז אלשיך נגד מח"ש בכלל ודובי בפרט".
לפי התצהירים, המאבק נגד שרצר לא הסתכם במניעת העלאתו בדרגה. כרמל מספר בתצהירו על פגישה שנערכה בביתו בינו ובין אלשיך באפריל 2016, ובה הלין המפכ"ל דאז על התנהלות שרצר כחוקר מח"ש בחקירה מסוימת, ודרש שיינקטו נגד החוקר צעדים. בתצהירו מסביר כרמל שלאחר שבדק את הדברים בעצמו, מצא שאין כל עילה לנקוט צעדים כלשהם. גם המשנה לפרקליט המדינה שלמה (מומי) למברגר, בחוות דעת המובאת בעתירה, קבע כי "לא היה מקום להטחת הביקורת הקשה שהוטחה בדובי… לתחושתנו נגרם לו עוול של ממש"לפי כרמל, נגד שרצר נערך "מסע ציד", והתקיימו "ניסיונות להטלת מורא על אנשי מח"ש אשר כללו… הנחיה חריגה… בדבר הדרך להגשת תלונות נגד אנשי מח"ש".
עו״ד עודד סבוראי ממשרד סבוראי, שחם-שביט, המייצג את רפ"ק דובי שרצר מסר בתגובה להסכם:
"אנו מברכים על ההסכם. בכך, יתוקן העוול שנגרם לשרצר כתוצאה מסיכולו הממוקד על-ידי המפכ"ל לשעבר אלשיך, שלא שבע נחת מנחישותו של שרצר כחוקר במח"ש. שרצר טען לכל אורך הדרך שברקע התנכלות המפכ"ל לשעבר אלשיך אליו עמדו החקירות שהוא ניהל נגד שורת ניצבי המשטרה ובהם רוני ריטמן, וקביעתו של שרצר כי המורה המנוח יעקוב אלקיעאן ז״ל לא היה מחבל. קידומו של שרצר יהווה סגירת מעגל, לאחר שלאחרונה ראש הממשלה נתניהו ומשטרת ישראל התנצלו בפני משפחת אלקיעאן על הטענות שהשמיע אלשיך מיד לאחר מותו של אלקיען ושעליהן חזר גם לאחרונה, כאילו שאלקיען המנוח היה מחבל. העלאתו של שרצר לדרגת סנ"צ מהווה ניצחון משפטי עבורו, אבל לא פחות חשוב מכך, ניצחון מוסרי. שרצר נאבק בשם הציבור על עצמאותה של מח״ש ועל כך שהנחקר – משטרת ישראל, לא יצליח במזימתו לסכל את קידומו של החוקר שלה ממח״ש. כעת יכול שרצר לפרוש מהשרות כשמאחוריו הישגים רבים כחוקר בכיר בלהב 433 וכחוקר מספר אחד במח״ש.״
לכאורה, התצהירים של כרמל וסעדה ייגנזו כעת בארכיון עם סיום התנהלות התיק בבית המשפט אך תוכנם יכול להגיע לשולחנו של השופט בדימוס דוד רוזן נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, באמצעות הגשת תלונות חדשות נגד מי מהעורבים באותן בפרשות.