הגירעון הממשלתי זינק לרמה דו־ספרתית, כך דיווח ביום חמישי משרד האוצר בהערכה ראשונית של הוצאות הממשלה והכנסותיה ל־2020. ההוצאות הגבוהות כחלק מהתגובה הכלכלית למשבר הקורונה הביאו את הגירעון לסך חסר תקדים של 122.7 מיליארד שקלים. לשם הבנת קנה המידה: בסוף 2019 הסתכם החוב הציבורי של מדינת ישראל, כולל חובות הרשויות המקומיות, בסך 843 מיליארד שקלים; הגירעון הממשלתי השנה, לפיכך, יגדיל את הסכום הזה בכ־14 אחוזים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בתי כנסת ברחבי העולם יוארו לזכר ליל הבדולח
– תוכנית ההתנתקות: כך עושים עליכם כסף ללא ידיעתכם
– עדכון גרסה עם מנה בריאה של העצמה נשית
בחודש אוקטובר לבדו נרשם גירעון של 20.3 מיליארדי שקלים, לעומת 6.7 מיליארד שקלים באוקטובר שעבר. שיעור הגירעון המצטבר ב־12 החודשים האחרונים הגיע ל־10.1 אחוזי תוצר; בחודש ספטמבר עמד הגירעון המצטבר ב־12 חודשים על 9.1 אחוזי תמ"ג, והמגמה צפויה להביא אותנו לגירעון מצטבר של 12־13 אחוזי תוצר עד סוף השנה, לפי תחזיות בנק ישראל והכלכלנית הראשית במשרד האוצר.
העלייה החדה בגירעון נובעת מגידול דרמטי בהוצאות המדינה בשנת 2020, ובד בבד ירידה ניכרת בהכנסותיה. הוצאות הממשלה בחודשים ינואר עד אוקטובר הסתכמו ב־336 מיליארד שקל, עלייה של 20.1 אחוזים לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מתוך הסכום הזה, 51.1 מיליארד שקלים הופנו להתמודדות עם הקורונה.
הירידה בהכנסות המדינה ממיסים נגרמה כתוצאה מהירידה בפעילות הכלכלית. לפי נתוני האוצר, בחודשים ינואר־אוקטובר נרשמה ירידה של 10 אחוזים בהכנסות המדינה ממיסים לעומת ההכנסות בתקופה המקבילה אשתקד, והן הסתכמו ב־258.4 מיליארדי שקלים. ההכנסות ממיסים ישירים (מס הכנסה ומס חברות) ירדו באחוז אחד בלבד, אך במיסים העקיפים (למשל, מע"מ) נרשמה צניחה גדולה יותר, של 5 אחוזים, עקב הירידה בפעילות העסקית. באוקטובר עלו הכנסות רשות המיסים באחוז אחד, על אף המשבר.
משרד האוצר דיווח גם על ביצוע תקציב הקורונה. עד אוקטובר ניצלו משרדי הממשלה 64 אחוזים מהתקציב שהוקצה להם לטובת התמודדות עם המגפה. בסך הכול הקצתה המדינה 140 מיליארד שקלים לתוכנית הסיוע וההתמודדות המיוחדת, כולל קרן הלוואות לעסקים. חלק ממשרדי הממשלה מימשו חלקים ניכרים מהתקציב; משרד הבריאות, בפרט, מימש את מלוא 9.4 מיליארד השקלים שהוקצו לו לשם ההיערכות למגפת הקורונה.
תקציבים אחרים שנועדו לסיוע לאוכלוסייה להתמודדות עם המגפה נמצאים עדיין בתהליכי ביצוע. תקציבי המענקים לאזרחים מומשו במלואם (ואף חרגו מהתקציב). הסיוע הסוציאלי לעצמאים, שעורר ביקורת רבה, עומד כעת על 74 אחוזי מימוש. מנגד, תוכניות להכשרה מקצועית נמצאות בתת־ביצוע, ומימשו עד כה רק 17 אחוזים מתקציבן, שעומד על 275 מיליון שקלים. תוכניות סיוע לעמותות המגזר השלישי מימשו עד כה 31 אחוזים מהתקציב שהוקצה להן. התוכנית בסך 700 מיליון שקל לחלוקת תווי מזון, שבאחריות משרד הפנים, עוד לא יצאה כלל לדרך.
תוכניות ההאצה והפיתוח של המשק, שתוקצבו ב־4.6 מיליארדי שקלים, עומדות על 38 אחוזי ביצוע. ובהן נכללת התוכנית להאצת פיתוח תשתיות, שתוקצבה ב־1.2 מיליארדי שקלים ונמצאת בתת־ביצוע בן 18 אחוזים; ותוכנית "ישראל דיגיטלית" לדיגיטציה של השירותים הממשלתיים, כולל למידה מרחוק, שתוקצבה ב־300 מיליון שקלים: הממשלה הוציאה עליה רק 17 אחוזים מהתקציב.
